לא תשאלו, לא תמצאו עבודה

רוב האנשים מאד מוטרדים מהשאלות שישאלו אותם בראיון העבודה, ומזניחים לחלוטין את סוגיית השאלות שעליהם לשאול את המראיין. הרוב לא שואלים דבר, כולל מנהלים שגייסו לא מעט אנשים בחייהם, שנותרים אילמים גם כשהמראיין שואל "יש לך שאלות?"

התופעה נפוצה גם בקרב מובטלים וגם בקרב עובדים שמחפשים תפקיד טוב יותר, לרוב בשל חוסר מודעות לחשיבות הגדולה של השאלות להצלחה בראיון, לעיתים מהפחד פן ירגיזו את המראיין או יאיימו עליו, ובכך יפגעו בסיכוייהם להתקבל לתפקיד.

בפועל התוצאה הפוכה. אנשים שלא שואלים שאלות קשות ורציניות נתפסים לא מספיק מקצועיים ואפילו נואשים, במיוחד מובטלים שממילא סובלים מתדמית נמוכה יותר יחסית לאנשים עובדים.

לכן חשוב מאד לאתגר את המראיין בשאלות החשובות להצלחה לא פחות מתשובות טובות לשאלותיו.

מה מרוויחים מהשאלות הנכונות?

א. איסוף מידע - שאלות נכונות הן תנאי לקבלת החלטה מושכלת, אחרת אתם עלולים לבצע מהלך קריירה נמהר ושגוי, אירוע מצער במיוחד עבור מי שעזב תפקיד טוב יותר בהסתמך על מידע חלקי או מגמתי שקיבל בראיון. התשובות, וכמוהן ההתחמקות מתשובה, חשובות גם להבנה באיזו תרבות ארגונית מדובר, ומיהו הבוס העתידי.

ב. העברת מידע -שאלות נכונות הן כלי ראשון במעלה להעברת מסרים, באמצעותן תוכלו למצב עצמכם בהתאם לצרכים ולדרישות התפקיד. למשל להתמתג כבעלי כושר ניתוח והבנה אסטרטגית, יכולות קריטיות בתפקידי ניהול משמעותיים שרבים מתאמצים לשדר ללא הצלחה בקורות החיים ("יש לי חשיבה אסטרטגית, הבנה עסקית.......בלה בלה בלה").

ג. שליטה - השאלות הנכונות מאפשרות לכם לקחת יותר שליטה על הראיון ומסייעות להעביר את המשחק מחצי המגרש שלכם לחצי המגרש של היריב. ממצב של חקירת עברכם התעסוקתי, אתם הופכים את הראיון לדיאלוג מקצועי על התפקיד, על החברה, עתידה, אתגריה וכו' המאפשר לכם להפגין ידע, מה גם שהשיחה מעניינת הרבה יותר מבחינתו של המראיין.

ד. בידול -שאלות נכונות מאפשרות לכם לבדל עצמכם בקלות ממועמדים מתחרים, ולהגדיל את הבולטות שלכם לקראת שלבי הסינון הבאים.

מהן השאלות הנכונות?

לשם כך נדרש מודיעין. אתם חייבים להקדים וללמוד ביסודיות את החברה הרלוונטית, השווקים בהם היא פועלת, היקף המכירות שלה (לפחות המוערך), מעמדה התחרותי, האתגרים העיקריים שלה, ההזדמנויות וכו', כולל מידע לגבי המראיין ותפקידו בכוח (מנהל מקצועי/משאבי אנוש). רק אז אפשר להתכונן ברצינות לראיון ולבנות את רשימת השאלות הנכונות שתספק את המידע הדרוש לקבלת ההחלטה הנכונה.

א. תמונה מלאה - אם חיפשתם ברצינות ולא מצאתם מספיק מידע לגבי החברה, אל תתביישו לשאול, שלא תמצאו עצמכם בחברה רעועה שעתידה מאחוריה, מחפשים עבודה שוב בעוד כמה חודשים.

ב. תפקידכם בכוח - חובה להבין מהו המבנה הארגוני ואיפה בתוכו יושבת היחידה אותה אתם אמורים לנהל, מהו טווח הסמכות והאחריות בתפקיד, הגדרתו המדויקת, למי מדווחים, מי מדווח אליכם וכו'. אתם לא רוצים לגלות בדיעבד שאגף מערכות המידע אותו אתם עתידים לנהל כפוף לכספים ולא למנכ"ל, או שיחידת השיווק בניהולכם כפופה לסמנכ"ל מכירות.

ג. מיצוב בארגון - חשוב מאד לברר לעומק מה מעמדה של היחידה הזו בארגון ובאגף הרלוונטי, כיצד היא נתפסת, האם היא מרכזית, מה הנתח שלה בהכנסות, מה מידת ההשקעה הצפויה בה וכו', אחרת לא תוכלו להעריך את כוחה כמקפצת קריירה בתוך הארגון ומחוצה לו. למשל, מועמד לניהול קבוצת מוצרים שלא יבדוק האם קו המוצרים המיועד הוא בליבת הביזנס עלול למצוא עצמו מנהל יחידה שאף אחד לא באמת סופר עם השקעה בהתאם, או לחילופין מועמד לניהול מחלקת חדשנות (אינקובטור) שמגלה בדיעבד שזו מקפצת קריירה צולעת בהשוואה לניהול קבוצות פיתוח מוצרי הליבה.

ד. סיכויי הצלחה - הבנת הסיכוי להצליח בתפקיד היא קריטית, לכן חובה לשאול מהן הבעיות העיקריות של היחידה (לרבות התייחסות למתחרים ספציפיים), מהם האתגרים, היעדים בטווח הקצר והבינוני, על מה תימדדו, מה ייחשב הצלחה וכו'. מאידך, הכרחי להבין מהם הכלים העומדים לרשותכם- תשתיות, תקציב, כוח-אדם וכו', והסמכות להוביל מהלכים, אחרת אתם עלולים לגלות באיחור שמצפים מכם להוריד את הירח אבל בלי סולם (יעדי מכירות, רווחיות, נתחי שוק, בלתי ריאליים).

מה אסור לשאול?

קודם כל אסור לשאול שאלות לשם השאלה בלבד. מראיינים לא מטומטמים, הם יודעים להבדיל מתי השאלות רציניות ומתי הן בלבול מוח. כמו כן אסור לשאול שאלות הנוגעות לתועלת האישית שלכם, בוודאי לא בשלבי המיון הראשונים. למשל שאלות שקשורות לתנאי ההעסקה, לגובה השכר, לסוג הרכב וכדומה ימתגו אתכם כאינטרסנטים ויפגעו בסיכויים שלכם לקבל את התפקיד. זכרו, ככל שנושא השכר עולה מאוחר יותר בתהליך המיון סימן שמצבכם טוב יותר, וסיכויי ההצלחה עולים. חג שמח ובהצלחה.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות orna@rudi-cm.com