1. גלקסי נוט 7: כשהסמארטפון מתפוצץ
הסמארטפון הפך זה מכבר לידידו הטוב ביותר של האדם. ואם האמון בידיד הזה, שהוא כלי עבודה, חבר נפש ומקור המידע הגדול ביותר שלנו, נסדק - יש לנו בעיה. השנה כיכבה בכותרות הבעייתיות חברת סמסונג: זמן קצר אחרי שהחלה החברה הקוריאנית לשווק את הפאבלט גלקסי נוט7 החלו לזרום דיווחים שלפיהם סוללת המכשיר התפוצצה בכמה מכשירים וגרמה לשריפתם.
בספטמבר 2016 יצאה החברה בהודעה דרמטית על הפסקת מכירת הדגם האמור במקביל לאיסוף 2.5 מיליון המכשירים שכבר נמכרו - והשבת מלוא הכסף לרוכשים. פרשה זו באה שנתיים אחרי פרשה אחרת שבמרכזה עמדו מכשירי גלקסי, אז דובר על דגמי S4 שבהם היה חשש לפיצוץ הסוללות. בעקבות הפרשה הכריזה רשות שדות התעופה הפדרלית של ארה"ב כי היא אוסרת העלאת מכשירי גלקסי נוט 7 למטוסים, וחברות תעופה ומדינות רבות אימצו את האיסור הזה, בהן ישראל.
2. סלמונלה בקורנפלקס של תלמה: משחקים באמון
משבר הקורנפלקס תפס את יוניליוור בתזמון אומלל בחופש הגדול, וסירב לרדת מהכותרות לאור התפניות שחלו בעלילה כשהוסרו מעליה עוד ועד שכבות של ערפול. כך, רק אחרי פרסומים לחשד להימצאות סלמונלה במוצרי החברה יצאה יוניליוור בהודעה מסודרת, בשלב הבא הצהירה החברה כי מוצרים נגועים לא זלגו לחנויות, מה שהתברר כהודעה שגויה.
"יכול להיות שהיינו צריכים לנהוג אחרת", אמרה אז המנכ"לית ענת גבריאל. בשלב הבא, ואחרי שערך משרד הבריאות בדיקה במפעל תלמה יצאה החברה בהצהרה כי האשם בסיפור היה עובד חיצוני של מחסן החברה שהחליף את מדבקות הסימון "נגוע" שהיו על גבי המשטח הסורר ובכך הוביל לדליפתו לשוק ולצרכנים. התביעות הייצוגיות לא איחרו להגיע.
השתשלות המשבר מהווה "קייס סטאדי" מצוין מכמה זוויות: איך לא להתנהל מול הצרכנים בעידן שבו אין סודות, איך אפשר לבלבל את הצרכנים כשהוחלט להסתיר את המותג "תלמה" תחת מותג בינלאומי "יוניליוור", שאליו הצרכן הישראלי פחות קשור, ועד כמה בסופו של דבר קל לקנות אותנו דרך הכיס עם מבצע אגרסיבי על דגני הבוקר - ולהחזיר את רמת המכירות לסדרה.
המשבר הסתיים לאחרונה עם קמפיין ההתנצלות שהעלתה החברה, הפעם עם הפנים הישראליות של תלמה והפרזנטור עמרי כספי, ועם קנס של כ-600 אלף שקל מהרשות להגנת הצרכן בגין פרסום מוטעה.
3. סלמונלה בחומוס שמקורו בסלטי שמיר: מי מפקח על המפקח
זמן קצר אחרי פרשת יוניליוור הוסתה האש אל מקרר החומוס. הסיבה: חשש לסלמונלה בקרב סלטי חומוס של יצרניות שונות שהמכנה המשותף ביניהן הוא היצרנית סלטי שמיר. בעקבות החשש הודיעה החברה כי טחינה שהיא סיפקה הכילה את החיידק, ונאספו מאות מוצרים של 9 יצרניות בהן אסלי, המותגים הפרטיים שופרסל ויש וסלטי הבית.
במקביל הועברו להשמדה כ-200 טונות טחינה גולמית. חומר הגלם הנגוע הגיע גם לשתי היצרניות הגדולות בענף, שטראוס (אחלה) ואסם (צבר), אלא שהן מיהרו להודיע הוא הושב לספק עוד לפני שנכנס לייצור.
הפרשה הזאת העלתה סוגיה לא פחות חשובה על הפרק: מי שומר על הצרכנים ועל המזון שנמכר בחנויות? התשובה היא אמנם משרד הבריאות, אבל פרשה זו הדליקה לא מעט נורות בוהקות: התברר בדיעבד כי אף שהנושא עלה לכותרות באוגוסט, הממצא עלה כבר ביולי בבדיקות מעבדה. משרד הבריאות האשים את חברת הנסיך שלא דיווחה על הממצא ואף הודיע כי יתבע את החברה.
עוד לא הספקנו להתאושש מהדרמה הזו וכעבור שבועיים שוב נודע על סלמונלה בטחינה, הפעם של מפעל RJM, ספק חומר גלם לשוק המוסדי, בין היתר ליוניליוור.
4. שיבושים באל-על: מי משלם את מחיר הסכסוך?
בהרבה מקרים סכסוכים בין הנהלה לעובדים באים על חשבון הציבור. הפעם היה זה ציבור הנוסעים של אל-על ששילם את מחיר הסכסוך שנמשך חודשים, ולמעשה שנים, בין הנהלת אל-על לוועד טייסיה. מאות שיבושים בטיסות חוו הנוסעים על בשרם, עיכובים של שעות, ביטולים של טיסות, שימוש במטוסים חכורים ועוד. לצד הנוסעים הישראלים גם תיירים, משאב שאנחנו משוועים לו, שילמו את מחיר הסכסוך, וגם אל-על שהציגה פגיעה כלכלית שבא לידי ביטוי בדוחותיה.
במסגרת הרפש ההדדי שהוטל בין מנכ"ל אל-על, דוד מימון, לראש ועד הטייסים, ניר צוק, נחשפו גם מספרים הנוגעים לשכר הטייסים ולטענת אל-על כי הטייסים האריכו במכוון את משך הטיסה כדי לקבל שכר מוגדל - ובקשה להכרה בתביעה כייצוגית בעניין זה כבר הוגשה לבית המשפט, לצד בקשות שנגעו ישירות לפגיעות בנוסעים.
רגע לפני פסח ועונת הקיץ הצליחו הצדדים ליישר את ההדורים, ונחתם הסכם המסדיר את התנאי העסקת הטייסים מגיל 65 ועד הפרישה, מה שהיווה את סלע המחלוקת.
5. חשמל וארנונה: החשבונות מתייקרים
בתחילת 2016 התייקר החשמל הביתי בשיעור של כ-4%. הנימוק: עליית מחירי הפחם בעולם לצד גידול בהיקפי יכולת הייצור המשקית. עדכון המחירים הבא בחשמל צפוי לקראת סוף 2017. כמדי ינואר גם השנה עודכנו תעריפי הארנונה בחלק מהיישובים: מתוך 25 יישובים שביקשו היתר להעלות את תעריפי הארנונה לתושבים, 13 רשויות קיבלו אותו.
6. חסימה והעלאת מחירים בשוק המקוון: אפליה וירטואלית
קניות אונליין, נחלת יותר מ-90% מהצרכנים בישראל, הן מגמה שרק תלך ותתרחב. מרבית הישראלים מעדיפים לבצע אותן באתרים בינלאומיים אבל אף שמדובר במרחב וירטואלי - גם שם אנחנו לא תמיד רצויים. רגע לפני טרפת המכירות של בלאק פריידיי נחסם האתר של הרשת הפופולרית Target לישראלים, לצד גולשים ממדינות כמו מקסיקו, ברזיל והפיליפינים.
ד"ר חגית בולמש, שותפה וראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, מסבירה: "אתרים בינלאומיים מזהים שאנחנו ישראלים לפי מיקום שרת המחשב או מספר כרטיס האשראי, ומונעים מאתנו לרכוש מוצרים או שמוצרים נמכרים במחיר גבוה יותר. האיחוד האירופי הבין שאפליה וחסימה גאוגרפית היא תופעה שפוגעת בצרכנים וכל מדינות האיחוד יצאו בתחילת השנה בהחלטה שנועדה למנוע את השימוש באינטרנט ככלי לאפליה". לפי ד"ר בולמש, גם האוסטרלים חווים אותה בעיה. "זו בעיה שחייבים למנוע אותה משום שהיא מנוגדת לכל הרעיון והמטרה של האינטרנט - פתיחת גבולות וקיום שוק גלובלי תחרותי".
7. פחות ייצוגיות: טוב או רע לנו?
הגשת תביעה ייצוגית בנושא צרכני היא סוגיה שנויה במחלוקת: מצד אחד, יותר מדי מקרים קנטרניים מכבידים על המערכת המשפטית, אך מדובר בכוח הרתעתי ראשון במעלה, כשחברה שמשלמת מכיסה על עוולה צרכנית - גם אם נתח נכבד עובר לכיס עורכי הדין - אמורה ללמוד דבר או שניים וכמוה גם המתחרים. ואולם לאחרונה החליטה שרת המשפטים להטיל אגרות על מגישי בקשות לאישור תביעות ייצוגיות: 24 אלף שקל על בקשה שתוגש למחוזי ו-12 אלף שקל לבית משפט השלום.
האם הצרכנים ייפגעו מההחלטה? "ההצעה תוביל להפחתת התביעות הייצוגיות באופן דרמטי ותוביל לאפקט מצנן", אומר עו"ד שלומי מושקוביץ ממשרד מושקוביץ-סטיס, המתמחה בייצוגיות.
לדבריו, "הדבר יפגע גם בתמריץ להגשת תביעות ראויות ומוצדקות, שהן כלי חשוב ואפקטיבי לאכיפה פרטית של נורמות. הדרך להתמודד עם תביעות לא ראויות היא באמצעות פסיקת הוצאות על-ידי בתי המשפט. השימוש באגרה למטרה שהיא לא נועדה מלכתחילה יוצר עיוות".
8. אולד נייבי לא תגיע: גאפ שוב עוזבת את הארץ
גם הסיבוב השני שלה בישראל הסתיים בקול ענות חלושה: בסוף 2016 הודיעה זכיינית הרשת גאפ בישראל כי היא סוגרת את חנויותיה אחרי 7 שנות פעילות. מחירי המוצרים בישראל לא הזכירו את אלה שבארה"ב, ובשילוב עם התחרות מול הרשתות האחרות - למשל מול H&M במרכז עזריאלי תל-אביב - מתקבלת כנראה הסיבה לכך שהמותג לא הצליח להתרומם, גם אחרי שלפני כ-4 שנים עבר לידי קבוצת גוטקס, המשווקת את זארה. החנויות של הרשת נסגרו בהדרגה וגם התוכנית להבאת מותגי הקבוצה, בהם בננה רפאבליק ואולד נייבי, ירדו לפחות בשלב זה לטמיון.
9. תיאום מחירי פאנלים למסך שטוח: התביעה שנפסלה
השנה פסק בית המשפט מאסר בפועל על בעלי ומנהלי יצרניות הלחם בעקבות פרשת קרטל הלחם שחשפה הרשות להגבלים עסקיים. אך מתברר שלא רק בארץ עושים סיבוב על הישראלים: בית המשפט דחה בקשה להכרה בתביעה כייצוגית נגד חברות בינלאומיות בטענה לתיאום מחירים. את הבקשה הגישה עמותת הצלחה נגד החברות שארפ, LG, סמסונג, AU Optronic ו-Chi Mei, בטענה כי גרמו נזק לצרכנים בישראל עקב קיומו של קרטל ביניהן מחוץ לגבולות ישראל.
בתביעה נטען כי החברות תיאמו את מחירי הפאנלים לטלוויזיות בעלות מסך שטוח, ובשורה התחתונה הצרכן הישראלי שילם יותר. התביעות נחסמו בשלב מוקדם מטעמים טכניים-פרוצדורליים, הקשורים בתקנות סדר הדין האזרחי.
עו"ד מושקוביץ מסביר כי "בית המשפט קבע כי לא הוכח שהנתבעות ביצעו מעשה או מחדל בישראל, כי ההסדר הכובל לא נכרת בישראל, והן גם לא מכרו את המוצרים בישראל, אלא דרך צדדים שלישיים. מפסק הדין עולה כי בית המשפט נאלץ לחסום את התביעה, ומשכך אף קרא לשינוי התקנות לעניין זה".
עוד מספר מושקוביץ' כי הוגש ערעור על ההחלטה בתקווה שמערכת המשפט תמצא דרך להתמודד עם הנושא.
10. קריסת מגה: התחרות יורדת
באמצע השנה שחלפה הועברו המושכות של רשת מגה הקורסת לידי יינות ביתן, ובכך תמה סאגה ממושכת. מגה הייתה השחקנית השנייה בגודלה אחרי שופרסל, והתחרות בין השתיים, וכמובן בין שאר השחקנים, פעלה לטובת הצרכן. ברגע שהתחרות נחלשה הלחץ להורדת מחירים ירד, ולראיה - גם מבצעי הפסח האחרון לא הגיעו לתהומות שהורגלנו אליהן בשנים האחרונות. לפי בדיקת המועצה לצרכנות, סל הפסח השנה היה יקר בכ-4.5% לעומת 2016.
אמנם כוחות השוק הפכו את יינות ביתן מרשת בינונית לרשת השנייה בגודלה, והתחרות אמורה להיוותר על כנה, אולם בעקיפין או במישרין, מישהו יצטרך לכסות את מחיר העסקה של נחום ביתן עם קניית מגה בכ-450 מיליון שקל - ואלה יהיו כנראה הצרכנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
