פרשן כלכלי: זה הדגל האדום שמאותת על קריסה בשוק המניות

בשבוע שעבר הממשל האמריקאי פרסם את דוח התעסוקה לחודש מארס, שהצביע בין היתר על כך ששיעור האבטלה ירד לרמה של 4.5%, לראשונה מזה 10 שנים. בעוד כלכלנים רבים רואים בכך חדשות מצוינות לכלכלה האמריקאית ועדות לכך שהיא קרובה למצב של תעסוקה מלאה, אך הפרשן הכלכלי האוורד גולד, סבור כי המספר הזה הוא, באופן אירוני, דגל אדום שמאותת על קריסה אפשרית בשוק המניות.

גולד מסביר בטור דעה שפרסם באתר מרקטווץ', כי מאז 1948, כאשר הממשל החל לפרסם נתונים לגבי מצב האבטלה, שיעור אבטלה נמוך במיוחד היה אינדיקטור שמבשר על מיתון קרב ואזהרה לגבי תיקון חד (ירידה של לפחות 10% במדד ה-S&P) ואף שוק מניות דובי (ירידה של לפחות 20% במדד הבנצ'מרק).

גולד מבסס את הטענה שלו באמצעות נתונים היסטורים שמראים כי במקרים בהם שיעור האבטלה ירד לשפל, בתוך תקופה קצרה הכלכלה נקלעה למיתון ושוק המניות נכנס לשוק דובי. כך, הנתונים שגולד בחן מראים כי בכל פעם ששיעור האבטלה ירד לרמות נמוכות (10 מקרים מאז 1948) התפתח מיתון כלכלי בתוך תקופה של חודש עד 16 חודשים לאחר מכן ובממוצע כ-9.2 חודשים מאז שיעור האבטלה ירד לרמת שפל.

חשוב לציין כי אחת מנקודות החולשה של התיאוריה הזו, היא שלא ניתן לדעת האם שיעור האבטלה נמצא בשפל או שצפוי לרדת לרמות נמוכות יותר. כך למשל, ב-1966 שיעור האבטלה ירד לרמה של 4%, אך בתוך שנתיים וחצי ירד לתחתית של 3.4% ונשאר ברמה זו במשך כ-8 חודשים. גולד מציין בהקשר זה כי המצב הכלכלי כעת שונה וקשה לחזות מצב של "תעסוקה מלאה", שכן קיימות מגמות של שינויי בשוק העבודה בארה"ב. כך למשל דור ה"בייבי בום" יוצא בתקופה זו לפנסיה בגיל 65 ואלפי עובדים בתעשייה המסורתית מוחלפים בהדרגה ע"י מכונות אוטומטיות.