המשטרה עצרה היום (ג') לחקירה 28 חשודים, בהם נושאי משרה בכירים בעיתון החרדי "הפלס", בחשד להטרדות וסחיטה באיומים כנגד מנהלים ובכירים בחברות גדולות במשק ובחברות ממשלתיות, בניסיון לאלצם לפרסם בעיתון. לפי החשד, המעורבים הטרידו, איימו וסחטו מנהלים ונושאי משרה בכירים בחברות, תוך ניסיון לשדלם לפרסם בעיתון "הפלס".
בין החברות והגופים שהוטרדו ואוימו על-ידי אנשי "הפלס" לפי החשד, היו שטראוס, תנובה, קוקה-קולה, יונילוור, קופת-חולים כללית, שופרסל, משרד הפנים, מטרנה, אלטמן, בנק הפועלים, בזק, יפאורה ואופטיקה הלפרין.
לפי החשד, בעקבות השיחות וההודעות הבלתי פוסקות שקיבלו מאנשי"הפלס" ושותפיהם, נכנעו חלק מהחברות ללחץ וביטלו את הפרסומים שלהן באמצעי תקשורת אחרים המתחרים ב"הפלס", כגון העיתון "יתד נאמן", על-מנת להימנע מהמשך ההטרדות.
במסגרת הפעילות ביצעה המשטרה חיפוש במערכת עיתון "הפלס". חלק מהעצורים צפויים להיות מובאים להארכת מעצר בפני בית משפט השלום בראשון-לציון בשעות אחר-הצהריים.
"הפלס" הוא יומון חרדי-ליטאי שהחל להופיע ביולי 2012, המזוהה עם אנשי הפלג הירושלמי המונהג על-ידי הרב שמואל אוירבך ומפלגת "בני התורה" הקשורה אליו. חלק מהעצורים היום הם עסקנים במפלגה. אנשי אוירבך מקיימים בימים אלה מחאה רדיקלית נגד גיוס חרדים לצה"ל, אך במשטרה אמרו היום כי אין קשר בין המעצרים לבין המחאה נגד הגיוס שכללה גם הטרדה של חרדים שהתגייסו.
אנשי "הפלס", כמו מרבית החרדים, מחזיקים בדעות אנטי-ציוניות, אולם הם נחשבים לפלג קיצוני עוד יותר. בין היתר מתנגדים אנשי הקבוצה, שעל-פי ההערכה מונה לא יותר מ-7-8% מהציבור החרדי, להתייצבות בלשכות הגיוס של צה"ל או לפשרה בנושא.
במהלך השנים נחשב עיתון "יתד נאמן" אוטוריטה בציבור הליטאי, בהובלת מקימו הרב שך ז"ל וממשיכו הרב אלישיב. עם מותו של הרב אלישיב, הרב שטיינמן מונה ליורשו. אנשיו הביאו להדחת עורכו הוותיק של העיתון, נתן גרוסמן, לאור סירובו לקבל את המרות הרבנית החדשה. בתגובה הקים את "הפלס" וגייס לשם כך את המנכ"ל הוותיק של "יתד נאמן", יעקב לבין. מאז שהוקם "הפלס" התגלע קרב אגרסיבי בין העיתונים על המפרסמים, והוא התמלא האשמות וחרמות הדדיות.
"הפלס" חלק מהעצורים בביהמ"ש / צילומים: ליאור מזרחי
המעצרים שבוצעו היום אינם הפעם הראשונה שבה מבצעת המשטרה מעצרים של אנשי "הפלס" בחשד להטרדה וסחיטה של חברות. במארס 2015 התבצע גל מעצרים ראשון. ואולם, מרבית העצורים אז היו המבצעים בפועל של מעשי הסחיטה, ואילו הבכירים ששלחו אותם לא נעצרו.
לדברי המשטרה היום, בעוד שגל המעצרים הראשון כלל את השלוחים, גל המעצרים היום כולל את השולחים והאחרים המרכזיים למעשים. גורם במשטרה אמר היום ל"גלובס" כי המעצרים שבוצעו במארס 2015 נועדו להרתיע ולהפסיק את המעשים, אך הדבר לא קרה, ולכן הוחלט במשטרה לנהל חקירה מחודשת והפעם להתמקד בבכירים.
המעצרים היום התבצעו בתום חקירה סמויה שהתנהלה מזה כחצי שנה. החקירה החלה בעקבות עשרות תלונות מבכירים בחברות גדולות במשק, ובהן חברות ממשלתיות, שהתקבלו במשטרה בכל הארץ ורוכזו במשטרת ירושלים.
מהתלונות עלה כי החברות סבלו הטרדות בלתי פוסקות של החשודים באמצעות הטלפון, הדואר האלקטרוני וגם באמצעות שליחת פקסים של מנכ"לים ובכירי החברות. החשודים הציגו את עצמם ככאלה המייצגים ציבור גדול המרגיש מקופח מכך שהם לא מפרסמים בעיתון המייצג אותם, ובשל כך כדאי להם לפרסם ב"הפלס".
לדברי המשטרה, מהחקירה עלה כי החשודים נהגו לפנות מדי יום למוקד טלפוני המכונה "קו המאבק" אשר הופעל על-ידי החשודים, בו היו מזדהים באמצעות קוד וסיסמה וזיהוי מספר טלפון ממנו היו מתקשרים. שם היו שומעים הקלטות של שדרנים שפרסמו תכנים הכוללים את פרטי החברה אותה הגדירו ככזו שצריך להטריד באותו היום ומה "מדד ההטרדה" (כמה שיחות/הודעות לאותו היום). לפי החשד, קו הטלפון הוקם על-ידם למטרה זו.
לפי החשד, בשלב הזה, לאחר שקיבלו את ההנחיות המפורטות, היו מתקבלות באופן בלתי פוסק עשרות ומאות שיחות, פקסים ומיילים לאותה החברה, לנושאי משרה בכירים ואף לבני משפחותיהם - מה שהוביל לשיבוש הפעילות התקין של החברה ולהפרעה קשה לשגרת היום שלהם ושל בני משפחותיהם.
חלק מהחברות בחרו לבטל את הפרסומים באמצעי התקשורת האחרים, על-מנת להימנע מההטרדות הבלתי פוסקות.
במסגרת הפעילות הגיעו חוקרי המשטרה בין היתר גם למשרדי מערכת עיתון "הפלס" בירושלים ועל בסיס צווי חיפוש של בית המשפט ביצעו חיפוש במקום ואספו ממצאים הקשורים לחקירה המתנהלת, בהם מחשבים, חומרי מדיה ועוד.
במבצע האכיפה היו שותפים כ-250 שוטרים, חוקרים, שוטרי יס"מ, לוחמי מג"ב ובלשים מכל הארץ, שעצרו בו-זמנית, בהתאם לצווי מעצר וחיפוש שהוצאו על-ידי בית המשפט, 28 חשודים מירושלים, בני-ברק, מודיעין עלית, אשדוד, רכסים וחדרה. כלל המעוכבים/עצורים, בהם נושאי משרה בכירים במערכת העיתון, הובאו לחקירה במתקני להב 433, שם נחקרו על-ידי חוקרי משטרת ירושלים.
החשודים שעוכבו/נעצרו הוגדרו כחשודים העיקריים שסומנו כדומיננטיים והמשמעותיים ביותר.
במהלך פעילות המשטרה בירושלים ובבני-ברק החלה התגודדות סביב השוטרים, נקראו קריאות לעברם, ובהמשך אף נרשמו הפרות סדר שכללו שריפת פחים השלכת חפצים וידויי אבנים לעבר הכוחות, תוך ניסיונות למנוע ולשבש את פעולת השוטרים.
במשטרה ציינו כי "מדובר בחקירה חשובה ורגישה שהחלה כחקירה סמויה, במהלכה נאספו ראיות, ובוססה תשתית ראייתית שהובילה למעצר חשודים, שניסו במעשיהם לשבש ולפגוע בזכות הקניין והגנת הפרטיות, תוך הטרדה והטלת מורא".
שיטת הפעולה והלחץ שעבד
חלק מהחשדות לסחיטה ואיומים של אנשי "הפלס", שנחקרים בימים אלה על-ידי המשטרה, נחשפו ב"גלובס". ב-3 באפריל 2014 פרסם כתב המדיה של "גלובס" לשעבר, לי-אור אברבך, כתבה שבה חשף כי באותה תקופה הקרב בין העיתון הוותיק "יתד נאמן" ויריבו הצעיר "הפלס" זלג אל הפסים הפליליים. זאת, לכאורה בשל המלחמה על תקציבי הענק של הפרסום לציבור החרדי לפני חג הפסח.
לפי הפרסום ב"גלובס", בשבועות שקדמו לפסח 2014 הוטרדו מנהלים בכירים בעשרות, ובמקרים מסוימים אף במאות שיחות טלפון ופקסים שהגיעו ללשכותיהם ולעתים אף לטלפונים האישיים שלהם.
"המתקשרים מציגים את עצמם כאנשי הציבור החרדי הקוראים את עיתון 'הפלס' ומאיימים כי אם לא יפרסמו בעיתון, יפסיקו לצרוך את שירותיהם. לצד משרדי פרסום מגזריים, בין החברות שזכו למטר של הטרדות נמצאת גם שטראוס, ובכלל זה שדרת ההנהלה הבכירה והעומדים בראש הקבוצה - עפרה שטראוס והמנכ"ל ציון בלס - שקיבלו שיחות ללשכותיהם וגם לטלפונים האישיים".
מקרה דומה קרה גם לחלק מאנשי ההנהלה של בנק הפועלים, ובהם למנכ"ל לשעבר, ציון קינן, שזכה בהטרדות אישיות. כך גם בחברת בזק, כולל הטרדות שהגיעו עד ללשכת המנכ"לית סטלה הנדלר וללשכתו של סמנכ"ל השיווק רן גוראון. כך גם ביונילוור, בקופת-חולים כללית, ביפאורה ובעוד שורה ארוכה של חברות משמעותיות במשק. השיחות מגיעות בקצב של עשרות בדקה, ולעתים הטלפונים האישיים מצלצלים בשעה 2 או 3 לפנות בוקר.
"השיחות מגיעות לכל אורך השרשרת - החל משירות הלקוחות, דרך מנהלי השיווק ומנהלי המותגים וכלה במנכ"לים ובבעלי החברה", אמר ל"גלובס" גורם בכיר באחת החברות. בכיר אחר סיפר כי "אופי השיחה משתנה ונע בין הבהרה כי אם לא נפרסם ב'הפלס', הם יפסיקו לצרוך את שירותינו, עד לאיומים גסים ומפורשים. אומרים לנו שאנחנו מסתכנים בחרם מכיוון הציבור החרדי כולו ופוגעים בגדולי ישראל".
לפי חשיפת "גלובס", שיטת הפעולה של הסחטנים לכאורה הייתה כדלהלן: בכל שבוע נבחרת קבוצה של חברות ודף הוראות הועבר ל"חיילים" שגויסו למשימות ההטרדה. לכל אחד מהדפים צורפו מספרי הטלפון של כל חברה - משירות הלקוחות ועד ללשכת המנכ"ל ולעתים גם מספרו האישי של המנכ"ל - והנחיות כיצד לנהוג. כך למשל, במקרה של בזק, אשר משרדיהם הותקפו בגל איומים במהלך 2014 הסביר דף ההנחיות כך: "הלחץ על בזק נושא פירות. הם חוזרים לאלה אשר פנו והשאירו בקשה לבטל את הקו, ומבטיחים פרסום בקרוב. אסור להאמין להם, אבל זה מראה שהם בלחץ כבד, ועל כן יש להגביר את הלחץ".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
