סאגת התאגיד: ניסנקורן מאיים בשביתה במגזר הציבורי בשבוע הבא

יו"ר ההסתדרות מאיים על רקע הבחירות מול יחימוביץ': "בשבועות האחרונים התנהל משחק ציני וכואב על גבם של העובדים, יש לשים סוף לסוגיה כואבת זאת" ■ ח"כ ביטן: "נעביר את תיקון החקיקה בנוגע לתאגיד עד 10 במאי"

אבי ניסנקורן / צילום: בועז אופנהיים
אבי ניסנקורן / צילום: בועז אופנהיים

כשבועיים לאחר שהוכרז סכסוך עבודה במגזר הציבורי, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ממשיך לאיים היום (ג') בשביתה כללית במגזר הציבורי בשל סאגת תאגיד השידור הציבורי, החל מיום שלישי הבא, 25 באפריל. בין מקומות העבודה שצפויים לשבות נמנים כלל המעסיקים במגזר הציבורי ובכלל זה גם בחברות הממשלתיות. 

לדברי ניסנקורן, "פתרון הולם או שביתה. בשבועות האחרונים התנהל משחק ציני וכואב על גבם של העובדים, יש לשים סוף לסוגיה כואבת זאת. במקרה שלא יימצא הפתרון, ביום שלישי הבא שביתה כללית בכל המגזר הציבורי".

האיומים המתוקשרים של ניסנקורן ושלל ההכרזות מגיעים על רקע הבחירות לראשות ההסתדרות מול ח"כ שלי יחמוביץ'. 

לפי הודעת ההסתדרות בסכסוך העבודה שהוכרז ב-3 באפריל, במוקד המחלוקת ניצבת "רפורמה כוללת בשידור הציבורי, תוך הקמת גוף נוסף ויצירת השלכות בעניינים מובהקים הנוגעים לתחום יחסי העבודה, לרבות ביטחון תעסוקתי. על אף שהשינויים המתוכננים הם מרחיקי לכת ונושאים השלכות כבדות-משקל על מערכת יחסי העבודה וזכויות העובדים, ההחלטות על השינויים האמורים התקבלו תוך התעלמות מוחלטת מנציגות העובדים".

כמו כן, ההסתדרות מלינה על "התעללות בציבור עובדי רשות השידור והתאגיד, תוך שיסוי קבוצות עובדים אלה באלה. ההסתדרות דורשת להגן על תעסוקת העובדים, גם ובפרט נוכח ריבוי הרפורמות והותרת ציבור העובדים בחוסר ודאות תמידי. ההסתדרות דורשת להפסיק את תופעת ההעסקה של עובדי הקבלן ולהימנע מהרחבת ההעסקה במתכונת פוגענית זו. בסכסוך צוין כי המשבר נעוץ בהתנהלות שאינה מקובלת ביחסי עבודה קיבוציים בכלל, וביחסי עבודה קיבוציים בשירות הציבורי בפרט", כפי שנמסר מההסתדרות. 

 

יחימוביץ': "שיאים חדשים של ציניות"

ח"כ שלי יחימוביץ' מסרה בתגובה: "שיאים חדשים של ציניות נשברים. אחרי 3 שנים של רפיסות והפקרה מוחלטת של עובדי רשות השידור ולאחר מכן של עובדי התאגיד, איש לא חושד ביו"ר ההסתדרות שהם מעניינים אותו. דיל כלשהו ממילא כבר נסגר בינו ובין כחלון, שותפו החדש לקואליציה בתוך ההסתדרות, והאיומים על שביתה ועל מאבק מדומה נועדו בסך-הכול לטשטש את החרפה שהיה שותף לה, ובה נתן יד לסגירת מקום עבודה ופיטורי כל עובדיו, ואת העובדה שבכל דיל שלא יהיה מאות עובדים יפוטרו.

"אלמלא היו כעת בחירות להסתדרות, גם מראית-העין המלאכותית הזאת לא הייתה מתרחשת. ממש כשם שאחרי הפקרה פושעת של ציבורי עובדים שלמים נחתמים לפתע בבהילות, בזה אחר זה, הסכמי עבודה לעובדים שאיש לא ספר אותם 3 שנים.

"ברגעים כאלה אני מצטערת על כך שלא הכרזתי על התמודדותי לפני 3 שנים, מה שהיה מחייב את יו"ר ההסתדרות לפעול למען העובדים ולא רק לצורכי קמפיין". 

ניסנקורן מסר בתגובה לדברי יחימוביץ', כי "שלי שוברת בכל הודעה עוד שיא של פתטיות. רק לפני כמה חודשים שלי א' אמרה כמה ניסנקורן יו"ר הסתדרות מצוין, אך שלי ב', זו עם הקמפיין המדשדש, מתוך מרירות ותסכול מנסה לטעון טענות מופרכות כלפי היחיד שנאבק לטובת העובדים מבלי לזגזג לאורך כל הזמן. יחימוביץ' מעולם לא פתרה בחייה משבר, רק הכניסה כל גוף שהייתה מעורבת בו למשברים. ציבור העובדים לא ייתן לה להרוס את כל הישגי ההסתדרות רק כי לא מצאה לה ולאחים כבל סידור עבודה אחר".

ביטן: נעביר את תיקון החקיקה עד 10 במאי

בינתיים, וכפי שכבר כתבנו כאן ביום חמישי האחרון, ההיתכנות של מהלך החקיקה החדש כפי שהוא מופיע כרגע בתזכיר החוק מוטלת בספק, על רקע לוח הזמנים הדחוק. על-פי התוכנית של הקואליציה, ביום שלישי הבא תכונס הכנסת למושב מיוחד שבו, תוך יומיים, ישונה מועד העלייה של התאגיד מה-30 באפריל ל-15 במאי.

אם הקואליציה תצליח להעביר את שינוי החקיקה, היא תיצור לעצמה מרווח זמן שבו היא תנסה להעביר את תיקון החקיקה המהותי, שעוסק כאמור בהוצאת תחום החדשות והאקטואליה לתאגיד נפרד.

על-פי לוח הזמנים שהציג היום יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, ב-3 במאי תכונס המליאה שוב לתחילת הדיון בחוק, ותוך שבוע, עד 10 במאי, יאושר החוק באופן סופי, כך שלתאגיד החדשות יהיו 5 ימים על-מנת להיערך לתחילת שידוריו.

בראיון לגלי צה"ל אמר היום ח"כ ביטן כי הדבר יהיה אפשרי לביצוע, משום שבפועל מה שישודר על-ידי תאגיד החדשות החדש, לפחות בשלב ראשון, יהיה למעשה אותם משדרי חדשות ואקטואליה שמשודרים כיום בערוץ 1.

יחד עם זאת, לא ברור איך פתרון מעין זה כולל בתוכו את שילוב עובדי התאגיד, שכאמור אמורים להישאר בתפקידיהם הנוכחיים, וגורמים במערכת הפוליטית והתקשורתית טוענים כי רק הפרוצדורות הטכניות הנוגעות להקמת תאגיד חדש, לא יאפשרו עמידה בלוח הזמנים שנקבע בחוק. זאת, בזמן כשכרגע כלל לא ברור מי יעמוד בראש הגוף החדש.

מצד שני, גם פתרון שלפיו התאגיד יחל בשידוריו ללא חדשות בשלב הראשון אינו עומד על הפרק כרגע, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע כי לא יאפשר מתווה מעין זה.

שינויי החקיקה המתוכננים יגיעו בסופו של דבר גם לפתחו של בג"ץ. ארגון העיתונאים של ההסתדרות כבר פנה בעניין זה לבג"ץ, וגם התאגיד עצמו פנה ליועמ"ש והודיע כי בכוונתו לעתור לבית המשפט כדי לעצור את שינויי החקיקה המתוכננים.

במקביל, שתי אגודות העיתונאים, בתל-אביב ובירושלים, המייצגות את עיתונאי רשות השידור, ביקשו להצטרף כמשיבות לעתירת ארגון העיתונאים, בטענה כי המתווה החדש שמוצע על-ידי הממשלה הוא בגדר "פשרה ראויה". בג"ץ נענה לפניה ואישר להן להצטרף להליך.