על פני כפולת עמודים בעיתון "ניו-יורק פוסט", באמצע שנת 1985, הוצגו צילומים של 13 מגדלים, אותם תכננו 13 אדריכלים מובילים בארצות-הברית עבור 13 יזמים. תריסר יזמים היו ידועים היטב כמובילים בתחום הבנייה בארצות-הברית, ולצידם צמד האחים הצעירים ג'וזף וראלף ברנסטיין, שלא היו מוכרים בעולם הנדל"ן הניו-יורקי. זה היה במסגרת מכרז של עיריית ניו-יורק, בראשה עמד אז אד קוץ', למכירת הקרקע האטרקטיבית ביותר במנהטן באותה תקופה לפרויקט ענק. הזוכה במכרז אמור היה לספק את ההצעה הכספית הטובה ביותר, כאשר במסגרת המכרז ניתן גם משקל לתכנון האדריכלי.
מדובר בכיכר קולומבוס מספר 10, בפינה הדרומית-מערבית של סנטרל פארק. זה היה מגרש של 18 דונם, עם תוכנית לשימושים מעורבים - מסחר, משרדים, מלונאות ומגורים - בהיקף בנייה כולל של כ-300 אלף מ"ר.
ה"ניו-יורק פוסט" ערך משאל בין קוראיו וביקש מהם לבחור במגדל המועדף עליהם מבחינה אדריכלית. הפרויקט הזוכה במשאל הקוראים היה מגדל בן 137 קומות, בגובה של כמעט 500 מטר, הגבוה ביותר מהדגמים שהוצעו - וזכה ל-37% מהקולות.
היזמים של הפרויקט היו שני אנשי נדל"ן, שהיו באותה תקופה כוכבים עולים בעולם הפרויקטים הגדולים במנהטן: דונלד טראמפ ופיטר קליקו. האדריכל שלהם, שתוכניתו זכתה במשאל הקוראים על האדריכלות, היה אלי עטיה. אדריכל עטיה היה בעל משרד אדריכלים משגשג בניו-יורק, ונחשב למומחה בבניינים גבוהים. ראש העיר קוץ' כינה את המגדל שלו "פלאש גורדון" על שם סדרת החלל.
ההצעה הכספית הגבוהה ביותר שהוגשה לעיריית ניו-יורק, בהפרש ניכר מההצעות הכספיות האחרות, היתה של צמד האחים ברנסטיין שאיש לא הכיר: כ-550 מיליון דולר. טראמפ וקליקו הציעו כ-370 מיליון דולר.
בשלב זה נבדקו היכולות הכספיות של המתמודדים במכרז, ואז נחשף חשד לפיו צמד האחים היו למעשה אנשי קש של פרדיננד מרקוס, הנשיא המושחת של הפיליפינים. בעקבות החשד החליטה עיריית ניו-יורק שהשערורייה עלולה להתפתח לממדים בעייתיים, ופנתה לטראמפ וקליקו בהצעה פשוטה: מכיוון שההצעה האדריכלית שלכם היא המועדפת על הציבור, אנא תואילו להשוות את המחיר מ-370 מיליון דולר לסכום הזוכה של 550 מיליון דולר, והפרויקט שלכם.
טראמפ, הדומיננטי יותר מקליקו, לא רצה לשמוע והודיע: המגרש לא שווה יותר מ-370 מיליון דולר, אינני מוכן להעלות את ההצעה הכספית. המכרז התפוצץ.
10 שנים מאוחר יותר נמכר המגרש ללא מכרז לחברת נדל"ן גדולה, "רילייטד קומפני", שהקימה בכיכר 2 מגדלים בני 55 קומות כל אחד, על בסיס רחב בן 22 קומות. זהו בנין "טיים וורנר" בכיכר קולומבוס היום, סמוך מאוד למגדל טראמפ המפורסם, הממוקם ברחוב 57 פינת השדרה החמישית.
הגדלת הצפיפות בערים
אדריכל עטיה, שתכנן את מגדלי מרכז השלום בתל-אביב (מרכז עזריאלי), זוכר את דונלד טראמפ: "התרשמתי שהוא יזם יעיל שמבין בנייה ונדל"ן. היתה לו גם תעוזה ואפילו חוצפה לעשות מה שאחרים לא העזו. למשל, הוא היה הראשון ששיפץ באופן יסודי את מלון קומודור על רחוב 42 והפך אותו למלון מודרני, היאט, וזה היה הפיתוח הראשון על רחוב 42 ודרומה בעשרות שנים, בהן איש לא העז לבנות ברחוב שנחשב מסוכן ונגוע בפשע וסמים. במובן זה הוא היה הראשון שבנה ברחוב 42. מיד לאחר כך פיטר קליקו המשיך את המגמה, כשבנה את המגדל שתכננתי בפארק אבניו 101 על רחוב 40, ומיד לאחר מכן אחר כך תכננתי עבור אדמונד ספרא את מטה בנק ריפבליק ברחוב 40 על השדרה החמישית (הבניין נמכר בהמשך לחברת נכסים ובניין). למעשה, טראמפ פרץ את הדרך לפרויקטים במרכז מנהטן".
- עיריית תל-אביב מתכננת מגדל בן 100 קומות. הגעת לישראל בהקשר לזה?
"לא. הגעתי לישראל להשלמת הפיתוח של טכנולוגיות תכנון ובנייה שפיתחתי בעשרים השנים האחרונות. שמחתי לשמוע שהעירייה חושבת על 100 קומות, לאור הצורך הישראלי והגלובלי של הגדלת הצפיפות בערים הגדולות והמובילות בעולם. הבניינים הגדולים שנבנים עכשיו בתל-אביב, כמו בניינים בכל העולם, מבוססים על טכנולוגיה שהומצאה לפני יותר מ-100 שנה, ומפגרת אחרי כל התעשיות האחרות שאימצו אוטומציה. אני מציע לגורמים ממשלתיים ועסקיים בישראל לאמץ את הטכנולוגיות שפיתחתי ושבפעם הראשונה בהיסטוריה מאפשרות אוטומציה של תהליך הבנייה, ועל-ידי כך להפוך את ישראל למרכז מצוינות ותעסוקה של תעשיית הבנייה בעולם, תעשייה שהיא גדולה יותר מכל התעשיות האחרות ביחד וצפויה לגידול אקספוננציאלי".
- תסביר.
"הטכנולוגיה העיקרית היא EA (Engineered Architecture) שמאפשרת בניית כמעט כל מבנה אפשרי באיכות גבוהה יותר, בעלות נמוכה יותר עד 50%, ובזמן בנייה קצר יותר עד 50%, עם אורך חיים גבוה יותר ובאיכות סביבתית גבוהה בהרבה ממה שאפשרי היום. הטכנולוגיות האחרות הן לסוגי בניינים מסוימים. למשל מגדלים סופר-גבוהים מצד אחד, ומצד שני בניינים שבהם קומה אחת עד 40 קומות, ביניהם כאלה שנותנים פתרונות לשיקום אזורים שנפגעו מאסונות טבע או מלחמה".
- נניח שתפעיל את הטכנולוגיה שלך על בניין 100 הקומות בתל-אביב. מה הרווחנו?
"כשמדובר בבניין בן 100 קומות, הוא יוקם מחלקים שמיוצרים באופן תעשייתי, כאשר הפעילות באתר תוגבל לביצוע יסודות, יציקות בטון ולהרכבת החלקים, עם כל האיכויות שמניתי. בבניינים שייבנו בטכנולוגיה של EA, התוכנה תקבל את נתוני הקרקע, זכויות ומגבלות הבנייה, תמהיל השימושים והחזון האדריכלי - ותוך שבוע היזם יקבל תוכניות עבודה לביצוע, והוא ידע בדיוק כמה יעלה לו הבניין ומתי בדיוק תסתיים בנייתו".
- לפני שנתיים וחצי פורסם על כך שגוגל בדקה את טכנולוגיית EA ובסופו של דבר נפרדו דרכיכם והגעתם לעימות משפטי. איך עומדים הדברים עכשיו?
"במהלך השנה בה הובלתי את צוות הפיתוח במחלקה הסודית גוגל X, נערכה בדיקה של מומחים בכל התחומים, ובסיומה נמסר לסרגיי ברין וללארי פייג', שהערך של טכנולוגיית EA לגוגל, במונחים של שיווק בארצות-הברית המהווה 20%-25% משוק הבנייה העולמי, מגיע לשווי של 120 מיליארד דולר לשנה. אבל דרכינו נפרדו וכרגע עומדת בקשה שלי בבית המשפט בקליפורניה, להוציא צו לפיו גוגל לא יוכלו להשתמש בטכנולוגיה שלי".
- נראה כאילו ויתרת על השותף האולטימטיבי לחזון שלך.
"התגלו בין גוגל לביני חילוקי דעות לגבי המשך הפיתוח והקידום של הטכנולוגיות. אני באתי להציע למדינת ישראל את הטכנולוגיות שפיתחתי, שיכולות להיות המרכיב החשוב בקפיצת מדרגה בתעשייה הישראלית, גם בידע וגם בייצור".
- באיזה מצב מצוי פיתוח הטכנולוגיות שלך?
"הטכנולוגיות קיימות ומושלמות, וכרגע, יחד קבוצת מפתחים ישראלים מהשורה הראשונה, אנחנו בתהליך של תרגום הטכנולוגיה לתוכנה. במקביל, אני במגעים עם גורמים עסקיים למימון השלמת הפיתוח. שמחתי לפגוש בישראל יזמים עם ראש פתוח, שאינם נגועים בשמרנות הכל כך אופיינית לתעשיית הבנייה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
