טרנד המזון ללא גלוטן בתאוצה; למה המחירים עדיין גבוהים?

לפני חודשיים התפרסם מסמך של הוועדה הבין-משרדית של משרד הבריאות בשם "כשלים בשוק מוצרי מזון נטולי גלוטן", ובו המלצות להורדת המחירים. במסמך אף הועלו אפשרויות לסיוע ותמיכה במפעלים שמייצרים מוצרים ללא גלוטן. לפי המסמך, חסמי הכניסה לענף גבוהים בשל סיבות רבות, בהן חיי מדף קצרים; תקורות ועלויות הובלה גבוהות בגלל הכמויות הקטנות; וצורך להוביל בקירור ובצינון. האם הדוח יצליח להשפיע על מחירי המזון נטול הגלוטן?

נושא סימון הגלוטן במזון טופל בישראל בחוק מ-1996, כדי להגן על ציבור חולי הצליאק. ב-2010 יזם משרד הבריאות עדכון, שלפיו סימון מוצרים נטולי גלוטן יהיה במוצרים שתכולת הגלוטן בהם אינה עולה על 20PPM (20 חלקים למיליון), ולא רק מוצרים שאינם מכילים גלוטן כלל. העדכון הגדיל באופן ניכר את מגוון המוצרים הזמינים.

בישראל יש 16-32 אלף חולי צליאק מאובחנים, לפי משרד הבריאות. הפער בין סל מוצרים רגיל לסל ללא גלוטן הוא כ-2,880 שקל בשנה. גובה הפער לכלל החולים נע בין 6.46 מיליון שקל ל-93 מיליון שקל בשנה.

לפי הערכות, היקף שוק המוצרים ללא גלוטן בעולם ב-2015 היה 4.63 מיליארד דולר, והוא צפוי להגיע ב-2021 ל-7.27 מיליארד דולר. בארה"ב היקף השוק כ-1.77 מיליארד דולר - גידול של 59% מ-2009. בגרמניה היקפו 430 מיליון דולר - גידול של 54% מ-2009.

שוק המוצרים ללא גלוטן גדל בישראל ב-55% ב-3 שנים. הוא הוערך ב-2015 ב-90 מיליון שקל, ולפי סטורנקסט יש גידול של מעל 20% בשנה. 4 פלחים מהווים מעל 50% מהקטגוריה ונמצאים בגידול: דגנים, לחמים ומאפים, פסטה ואטריות, וחטיפים, ו-21% נמצאים במקררים ובמזון קפוא.

מהמסמך, המבוסס על נתוני חברת אדקיט, עולה כי קיימים פערים גדולים במחירים בין מוצרים עם ובלי גלוטן בעולם. בארה"ב, לדוגמה, בין לחם לבן רגיל ללחם ממותג Udi's נמצאו פערים של יותר מ-390%; ובגרמניה נמצא כי בין לחם לבן פרוס ללחם לבן שאינו מכיל גלוטן יש פער של יותר מ-623%.

- ממה נובע הפער במחירים?

"זה שוק קטן עם מעט תחרות, ולכן גם עלויות השיווק יחסית גבוהות", אומר פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, המוביל את המהלך להורדת המחירים. "עלות הייצור גבוהה ב-30%. מעבר לכך שחומרי הגלם יקרים, יש צורך בהקפדה על הפרדה, שגם לה יש עלויות משמעותיות".

אחת ההמלצות הייתה פתיחת מכרז לתמרוץ יצרני מזון נטול גלוטן. המכרז הציע 9 מיליון שקל, כך שמפעל שיעמוד בתנאים יוכל לקבל 2-3 מיליון שקל. ואולם הוא נסגר, כי לא השתתפו בו מספיק מפעלים. לפי גרוטו, "רק מפעל אחד או שניים ביקשו להשתתף".

סוגיה נוספת שבה טיפל המשרד היא הקלות ברגולציה על הייצור, שמשפיעה על המחירים. מפעל שרוצה לייצר ללא גלוטן צריך תקן שנקרא GMP. העלות הכרוכה ביישום התקן ובתחזוקתו משמעותית - קבלת הרישיון מוערכת ב-250 אלף שקל, והתחזוקה השנתית מוערכת ב-75 אלף שקל - הוצאה ניכרת למפעלים קטנים.

אחת ההמלצות במסמך מתייחסת לסיוע ליצרנים במימון ה אישור. היום, חודשיים אחרי פרסום ההמלצות, מקדם משרד הבריאות מהלך שעל-פיו מפעלים שייצרו מוצרים ללא גלוטן בלבד יהיו פטורים מהתקן המחמיר. טיוטה של התקנות אמורה לעבור בכנסת בחודשים הקרובים.

- זה שינוי מהפכני. הוא יאפשר להרבה מפעלים לייצר?

גרוטו: "זה יאפשר ליותר מפעלים לייצר, בתנאי שהם יהיו רק ללא גלוטן".

הקלות באישורים

איגוד לשכות המסחר, שייצג את היבואנים, המליץ על כמה שינויים ועל מודל לניהול סיכונים שיאפשר יותר יבוא. כיום יש חובת הצגת תיעוד מהיצרן ודרישות נוספות שבגינן לא ניתן לאשר יבוא מקביל. בסיס המודל שמציג האיגוד הוא שילוב אישורים שיבטיחו כי רק חברות מזון בינלאומיות שמוכנות לעמוד בדרישות סף יוכלו להיכלל ברשימה החברות שרשאיות לשווק את מוצריהן בישראל, גם שלא באמצעות יבואן בלעדי וגם ללא ההצהרה המפורשת הנדרשת מהן כיום.

- תצליחו להרחיב את היבוא?

"כאן המיקוד יהיה בלצמצם את הדרישות המחמירות מהיבואנים", אומר גרוטו, "ולהציע חלופות שמקבילות ל-GMP כדי לייבא את המוצרים שלהם".

- יש חסמי כניסה שאתם עדיין לא מצליחים להתמודד איתם?

"הבעיה המרכזית היא שזה עדיין שוק קטן יחסית. לדוגמה, כדי לייבא לחם, צריך להביא לחם בהקפאה - תהליך מסובך יותר גם מבחינת ההובלה וגם מבחינת הספירה בסופרמרקטים, מה שמעלה מחירים".

- מחירי המוצרים ללא גלוטן באמת גבוהים יותר?

"לפי הבדיקה שלנו, מדובר בפער של 20%-30%. הצעדים האלה אמורים להוריד חלק מהפער, ואני מקווה שנראה את זה בקרוב גם בשוק".

דן סולומון, מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק, מאוכזב מהאופן שבו משרד הבריאות אימץ את המלצות הארגון. "הם הציבו רף מאוד גבוה, שחברות לא יכולות להתמודד בו, וגם אין פתרון לעלות של חומרי הגלם. יהיה מגוון על המדף, אבל במחירים גבוהים. היום יש 30-40 אלף חולי צליאק לפי הערכות, אבל יש טרנד בריאותי של אנשים שצורכים מזון ללא גלוטן, אז את מי זה יסבסד? את חצי המיליון שאוכלים ללא גלוטן. במשרד הבריאות אמרו: בואו ניתן הקלות למפעלים, ובתמורה הם יציפו את השוק במחירים זולים".

המכרז דרש מתאגיד שרוצה להתמודד לייצר 34 טונות של מוצרי לחם ארוז בשנה (כולל פיתות ולחמניות), 21 טונות פסטה ואטריות ו-6 טונות דגני בוקר. בנוסף, הוא נדרש לא להחזיק בנתח שוק העולה על 20% מהמכירות של כל אחד ממוצרי הבסיס שמוצעים על-ידו בנפרד, ושמחזור המכירות שלו לא יעלה על 200 מיליון שקל בשנה בתחום המזון ללא גלוטן, או 400 מיליון שקל בשנה בכלל.

"מצד אחד, יש דרישה להתחייבות לרמות ייצור לא הגיוניות ביחס לשוק. מצד שני, מפעל שתופס נתח משמעתי לא יכול להתמודד. הם קיבלו חלק קטן מתוך מכלול המלצות וזה הפך להיות פוליטי". לדבריו, עובדה אבסורדית במיוחד היא שהקמח, המוצר הבסיסי ביותר, הוצא מהמכרז, וגם לא ניתן ביטוי לנושא האיכות - קורנפלור לעומת סיבים.

בחוות-דעת שכתבה מיכל הלפרין, כיום הממונה על ההגבלים ולשעבר היועצת המשפטית של ארגון הצליאק, היא התייחסה לנושא היבוא: "בהתאם לעמדת משרד הבריאות, נחסמת כל אפשרות לרפורמה ביבוא מקביל של מוצרי מזון נטול גלוטן. תחת חסותו של משרד הבריאות נהנה בפועל כל יבואן רשמי של מזון נטול גלוטן מכוח שוק ומיכולת להעלות מחירים. למעלה מכך, אם יבחר שלא לייבא לישראל מזון נטול גלוטן, הרי שלא ניתן יהיה לייבא מוצרים אלה על-ידי יבואן חלופי, והם ייחסמו לחלוטין". כיום הלפרין מנועה מלעסוק בנושא.

"יצאנו למאבק בספטמבר 2014, קילו קמח עלה אז 60-44 שקל. היום הוא עולה 20-57 שקל", אומר סולומון. "לחמית של אסם נמכרה ב-40 שקל, והיום היא נמכרת ב-15 שקל. זה נמכר כמעט כלוסט לידר או במחיר עלות. עד לפני שנתיים מכירות מוצרי הללא גלוטן היו זניחות, שכנענו את הרשתות שיגדילו את השוק הזה, ושנקנה אצלן. נפגשנו עם כולן - ויקטורי, אושר עד, רמי לוי, מחסני השוק - כולן הכניסו מוצרים והורידו מחירים בידיעה שצרכנים ללא גלוטן יגיעו. נפגשנו לפני שנתיים וחצי עם שטראוס, והם שמעו, ובאופן אסטרטגי התחילו לייצר יותר ויותר מוצרים ללא גלוטן, הם עשו את המהלך הכי משמעותי בשוק היום.

"ההיקפים של היבוא לא יוזילו את המוצרים. אין פה מענה לחומרי הגלם. אין פתרון להוזלת מוצרים ללא גלוטן בהתערבות ממשלתית. עצם העובדה שהכנסנו את זה למיינסטרים, זה כבר נתן בוסט של תחרות. בין זה להורדת מחירים דרסטית, יש גבול. אין לאן עוד לרדת".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מוצרים נטולי גלוטן מוגדרים כמוצרים רגישים, שכן הם מיועדים לאוכלוסייה שגם כמות קטנה של גלוטן עלולה לסכן אותה. כמו כן, הרגולציה הבינלאומית בנושא אינה אחידה. לכן, יבוא מקביל עלול לסכן את החולים. זו הסיבה שהרפורמה נועדה למזון רגיל ולא רגיש. גם כיום, כשמתקיים יבוא ראשי, אנו מוצאים לעתים חריגות בבקרות המתבצעות בכניסה לארץ".

לבודד את הגלוטן

ממחקרים שערכו בשטראוס עולה כי 10% מהאוכלוסייה מנהלים תפריט מלא ללא גלוטן. גם בעולם הטרנד נמצא בעלייה - כ-22% מהצרכנים בארה"ב דיווחו השנה כי הם צורכים מזון ללא גלוטן, לעומת 15% ב-2013.

אודי מלמד, טכנולוג מזון וסמנכ"ל האיכות של שטראוס, מספר כי החברה נכנסה לתחום הזה ב-2006. "עד אז היינו בעיקר באזור הממתקים, וזה פחות או יותר הסתכם בכך שבכל שנה בפסח היו מודיעים לארגון הצליאק שיש מוצרים ללא גלוטן, והחולים היו מגיעים ומצטיידים", הוא אומר. "ב-2006 הודיעו לנו שבמוצרים ששיווקנו נמצאו כמויות של מעל 20PPM. אמרנו לעמותות 'תודיעו לצרכנים שנעשתה טעות ושלא יאכלו, כי יש יותר מ-20PPM גלוטן', וחטפנו תביעה ייצוגית. בשנים האחרונות עברנו מפעל-מפעל והתחלנו לשנות. ב-2006 היו לנו 9 מוצרים ללא גלוטן, והיום אנחנו עם כ-230 מוצרים".

- אלה מוצרים שהיית מצפה למצוא בהם גלוטן, או מוצרים שממילא ההנחה היא שאין בהם גלוטן?

"הרוב הם מוצרים שלא היית מצפה למצוא בהם גלוטן. אבל כדי להבין את המורכבות, צריך להבין את החלוקה במפעלים. לדוגמה, בתוך מפעל הסלטים יש מפעל פסטה מצוננת, ובפסטה יש גלוטן. המורכבות היא לבודד את שאר המוצרים מהפסטה, לבודד את חומרי הגלם במחסן, שבתוך מערכות המיזוג לא יהיו חלקיקי גלוטן שיעברו למחלקות אחרות, שעובדים שנכנסים למחלקה ילבשו בגדים ייעודיים. ההפרדה צריכה להיות מוחלטת.

"קושי נוסף הוא עם מוצר כמו חומוס, שגדל ליד שדות חיטה וחשוף בגלל הרוח לגרגרי גלוטן, או שדות שגידלו בהם פעם אחת חומוס ופעם אחת חיטה. דוגמה נוספת היא במפעל המלוחים, שבתוכו היה המפעל שמייצר בוטנים מצופים עם חיטה. בנינו שם מבנה אחר והוצאנו החוצה את המפעל של הבוטנים.

"רצינו לפתח תחליף שלא מכיל גלוטן, דבר שמחייב לפנות לבתי התבלינים ולייצר תהליך שהם מפרידים את התבלינים כדי שהם יהיו נקיים מגלוטן. זה מעלה את מחיר חומרי הגלם. המקורות מצטמצמים לספקים מסוימים, הם עושים מאמצים ורוצים לגבות על זה פרמיה, ואחר-כך אתה כבר חייב להישאר איתם, כי אתה מוגבל בספקים".

מלמד מוסיף כי מפעל הממתקים, שמתחלק ל-3 מפעלים - מאפים, מסטיקים ושוקולד - הוא האתגר הכי גדול. "השקענו בו 5 מיליון שקל לטובת הסבה לייצור מוצרים ללא גלוטן. כשמייצרים ללא גלוטן, הייצור הרגיל מופסק, יש ניקיונות של 3 ימים, ואחריהם צריך לעשות בדיקות מעבדה ולוודא שהקווים נקיים. לאחרונה הצלחנו להקים אגף נפרד לאפיפיות, ואנחנו מייצרים אותן כל השנה".

- למה להשקיע כל-כך הרבה כסף באחוז כל-כך קטן?

"אנחנו מאמינים שיש פה נכס אסטרטגי ופוטנציאל עתידי. אחוז האנשים שרגישים לגלוטן הולך וגדל. בנוסף, בית שיש בו ילד צליאקי משתנה, וכולם מפרידים את המוצרים". 

- מזון ללא גלוטן יקר יותר?

"יש לנו החלטה עקרונית לא לגבות פרמיה על מוצרים ללא גלוטן. האפיפית יקרה יותר, כי היא חלבית, והוופלים הרגילים הם פרווה. המחיר שלה זהה לוופלים חלביים אחרים".

צמיחה שנתית של 20%-30%

מפעל הממתקים כרמית מתמקצע בייצור ללא גלוטן כל השנה. המנכ"ל מתניה שוורץ שימש במשך 17 שנים בתפקידי ניהול בקבוצת שטראוס.

"העולם של ללא גלוטן הוא עולם של כל השנה, לא רק של לפני פסח. כל המוצרים שלנו למעט עוגיות הם מוצרים ללא גלוטן", אומר שוורץ. "אנחנו מייצרים שוקולד, ופלים וסוכריות ללא גלוטן".

- מפעלים אחרים מתמודדים עם שדות שבהם עשוי להתגלגל גלוטן לגידולים.

"זה בדיוק ההבדל. כמפעל שמייצר לגופים בינלאומיים, כמו סיינסבורי באנגליה וגלוטינו בארה"ב, כל מה שנכנס למפעל מגיע מחברות שמוכרות חומרי גלם ללא גלוטן. הוופלים שלנו מיוצרים מקמחים שהם ללא גלוטן מלכתחילה - קמח תירס, קמח קינואה, קמח תפוחי אדמה. אנחנו מייצאים ל-54 מדינות, ועיקר היצוא הוא ופלים".

- מי המתחרים שלכם?

"יש לנו בעיקר מתחרים שמייצרים לפסח. ליצרן גדול של ופלים ומאפים, לנקות את המפעל ולהפוך אותו לנקי מגלוטן זו עבודה מאוד קשה, ואני קצת סקפטי לגבי ההצהרות של המצהירים למיניהם, כי אני יודע כמה קשה לנקות קווים מגלוטן. לכן או שאתה בוחר להיות שחקן ללא גלוטן, או שאתה בוחר להיות חובבן - פעם עם גלוטן, פעם בלי".

- כמה מגלגל השוק הזה?

"המכירות של מאפים ללא גלוטן מוערכות אצלנו במיליון שקל, ובכלל המוצרים ללא גלוטן בעשרות מיליוני שקלים. היום כ-8% מהאוכלוסייה צורכים מוצרים ללא גלוטן. אנחנו מרגישים עלייה בשנים האחרונות. היום אחד מ-10 מוצרים מושק בעולמות של ללא גלוטן. הצמיחה בשוק הזה משמעותית - צמיחה שנתית של 20%-30% בקטגוריות של לחם, מוצרי מאפה, פיצה ופסטה".

ד"ר שר (Schar) הוא מותג בינלאומי המתמחה בפיתוח וייצור מוצרים ללא גלוטן, שעד כה ייבא סל מצומצם יחסית באמצעות יבואניות שונות, ומנובמבר עבר לידיה של חברת ליב. כתוצאה מכך יעלו בקרוב למדפים מגוון חדש של מוצרים. שר מובילה את השוק העולמי, ומחזור המכירות שלה מוערך ב-300 מיליון אירו בשנה.

לדברי המנכ"ל ערן רהב, "הפעילות שלנו החלה בנובמבר 2016, ובמעבר אלינו הצלחנו להוזיל את המוצרים ב-20%. הפיתוחים הטכנולוגיים של החברה הצליחו להאריך את חיי המדף, דבר שלראשונה יאפשר לייבא לחם טרי. מבחינתנו משך הזמן הוא מרכיב של כסף. אם הפעילות מתעכבת בנמל, העלויות נערמות".

המהלך השיווקי עוד לפניהם עם השקעה של מיליון שקל. לפי מחקרים שערכו, נכון לאמצע 2016 מכירות המוצרים נטולי גלוטן מתחלקות לשניים: 40% צליאקים ורגישים לגלוטן ו-60% שוחרי בריאות, אבל מבחינת ההוצאה הכספית הנתח של הצליאקים הוא 70%. אי לכך, האסטרטגיה של ליב היא להתמקד בצליאקים. לדבריהם, בתא גרעיני שיש בו ילד צליאקי, יש לפחות מבוגר אחד שצורך את המוצרים האלה.

גם בשופרסל לקחו בשנים האחרונות את הסוגיה ברצינות, ובמסגרת המותג הפרטי הם מחזיקים כ-30 מוצרים ללא גלוטן. לדברי אושרי מאיוסט, מנהל תחום הבריאות בשופרסל, הם מהווים כ-25% מהמכירות של מוצרים ללא גלוטן. "ב-5 השנים האחרונות אפשר לראות כל שנה צמיחה של 20%-35%. זו קטגוריה של כמעט 140 מיליון שקל במוצרים כמו לחמים, פסטות, ופלים ודגני בוקר", הוא אומר.

- כמה מוצרים ללא גלוטן יש אצלכם?

"כ-500. יש היום רשתות שמנסות להיכנס לעולם הזה, אך רובן מחזיקות כ-30 מוצרים, ואין להן עומק מדף. אנחנו משתדלים לתת גם במותג הפרטי מוצרים ייחודיים כמו ניוקי, עוגיות אוריאו ובמבה". 

- מי הקהל שצורך מוצרים ללא גלוטן?

"יש 20 אלף חולי צליאק בישראל ו-80 אלף איש רגישים לגלוטן. אנחנו מזהים צמיחה של קהל הרבה יותר גדול של אנשים שנמנעים מחיטה מסיבות בריאותיות או דיאטטיות. חיטה היום היא לא בהכרח דבר בריא, היא עברה הנדסה גנטית".

- בפסח יש עלייה במכירות?

"בפסח יש עדנה ענקית לעולם הזה. מוצרים ללא גלוטן מבחינת הרבנות והכשרות מוגדרים כ'לא חמץ גמור', אין בהם משהו מאזור החיטה והדגנים, ולכן גם אם אין להם כשרות לפסח, אנשים מכשירים את זה לעצמם".

- לפי משרד הבריאות, מוצרים ללא גלוטן יקרים יותר.

"זה לא נכון. הטענות הן פוליטיות בעיקר ונובעות מאינטרסים של עמותות כאלה ואחרות. הבמבה ללא גלוטן זולה יותר מבמבה אסם, והטעם זהה. האוריאו זול יותר מאוריאו רגיל. אנחנו מוכרים 500 גרם קורנפלקס ללא גלוטן ב-10 שקלים".

- אז מוצרי הגלוטן זולים יותר?

"מצד אחד יש את הלחמים שהם יחסית יקרים (כ-15 שקל), אבל אי-אפשר להשוות אותם ללחם אחיד שעולה 6-7 שקלים, אלא ללחמים רגילים שנמצאים על המדף שהמחיר שלהם הוא בסביבות 15-17 שקל, הפסטות עולות 12-20 שקל. הסל של צרכן ללא גלוטן יקר מהסל הקונבנציונלי בכ-10%. לשם השוואה, סל זהה של מזון אורגני עולה 10%-20% מעל הסל הרגיל. פשוט יש אנשים שמפעילים לובי ויוצרים דיסאינפורמציה".

ניכר כי שוק המוצרים נטולי הגלוטן עדיין ניצב בפני חסמים רבים, מרביתם קשורים ליבוא, לצד על תמיכה בשוק המקומי. פתיחה של השוק לתחרות רחבה יותר וליבוא מקביל עשויה להיטיב עם חולי הצליאק בכך שתוזיל את המוצרים הקיימים, ובעיקר תרחיב את המבחר, אך כרגע הבעייתיות העיקרית נותרה סוגיית חומרי הגלם היקרים והלא בריאים.

השאיפה צריכה להיות למזון שאינו רק נטול גלוטן ומבוסס על תחליפים לא בריאים כמו קורנפלור, אלא ניסיון להוזיל גם מוצרים המכילים סיבים. נראה כי השינוי הגדול עדיין באופק, אך עם שוק שהגידול שלו עומד על כ-30% בשנה, כנראה שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה.

אתגר הסיבים התזונתיים

ד"ר רונית אדוולנט, מנהלת מחלקת תזונה במשרד הבריאות, מעריכה כי הסל ללא גלוטן עדיין יקר משמעותית, ולא רק מבחינת המחיר הכספי - אלא גם מבחינת המחיר הבריאותי. "עד עכשיו השוק נשלט על-ידי מעט חברות, והרעיון היה לפתוח את השוק לתחרות כדי להוריד מחירים", אומרת אדלוונט. "לאחרונה המחירים קצת ירדו, כי יש יותר מגוון, אבל להערכתי מדובר על פער יותר גדול מ-10%".

- גם צרכן רגיל שרוצה לקנות מזון בריא משלם יותר.

"כן, אבל לא בכזה פער. היום אפשר לקנות לחם מדגן מלא בסופר במחיר סביר, אבל לחם ללא גלוטן עם הרבה סיבים אי-אפשר למצוא במחיר סביר. הלחם ללא גלוטן שנמכר ב-15 שקל הוא הלחם הכי פשוט שעשוי מקורנפלור, ואין בו סיבים תזונתיים בכלל. בשביל לצרוך מזון בריא ללא גלוטן, יהיה צריך לשלם הרבה יותר.

"האתגר המרכזי הוא הסיבים התזונתיים. לאנשים שיש להם צליאק, שחלק לא קטן מהם גם חולה סוכרת (מחלות תאומות), חשוב שיהיו סיבים תזונתיים באוכל שלהם. היום תחליפים בריאים יותר מקמח טף, מקמח כוסמת וכל מיני דגנים, יקרים הרבה יותר מלחמים מקמח קורנפלור".

- תזונה ללא גלוטן היא תזונה בריאה יותר?

"אין הוכחות שגלוטן מזיק למי שאין לו רגישות. יש אנשים שהימנעות מגלוטן עוזרת להם. לחולה צליאק אין אנזים שמפרק את הגלוטן, ואצל הרגישים חשיפה מוגברת לגלוטן מעוררת כאבי בטן. הטענה היא שיש רגישות לגלוטן אצל אחד מכל 150 איש, ושבפועל מאובחן רק אחד מכל 500, כלומר יש המון שלא מאובחנים".

 רגישים לגלוטן, וגם למחיר