"נטו משפחה": כחלון עוד ילמד בהרוורד איך עושים יש מאין

1.

גוווול. שעעער. ביבי מכניס למשה, פנדל של נתניהו, כחלון מרים כדור... מכדררר, קרן! זה מרים כדור, ההוא נותן "וולה" לשער היריב... תיקו. אפס. השופט בן ז... היציע אכל אותה. ככה הם נראים השניים האלה. ראש הממשלה ושר האוצר.

לפני שבועיים ביבי דפק את מוישה, אתמול משה החזיר לנתניהו. וואוו... חיים משוגעים: כותרות, שנאות, אהבות. שר האוצר מכין בשקט בשקט תוכנית כלכלית, יוצא איתה בהפתעה, באמצע הביס במופלטות נוטפות הדבש ולא מספר לראש הממשלה! זה הגיוני זה?

מי התחיל? די ברור. נתניהו התחיל. בסוג של ניהול חסר ביטחון, שמקצץ ראשים לגובה דשא. בנקמנות, שנובעת כנראה מתחושת רדיפה. הוא בחיים לא פרגן ולא מפרגן לשרים שלו. הוא מגדל אותם והוא מחסל אותם. פעם, אחרי רפורמת הסלולר של כחלון כשר התקשורת קרא נתניהו לשריו "תהיו כחלונים..!" ותוך כדי כך סידר לו את המגלשה למטה והחוצה. כחלון בלע ובלע עד שתקע לו את הנקמה בעין השלישית.

"לאט לאט ראש הממשלה ילמד שהוא צריך לפרגן לשרים. הוא מפרגן לפעמים, אבל הוא יכול לפרגן יותר", אמר ב"גלובס" יובל שטייניץ בספטמבר 2015, בסגנונו המתון-מנומס-שנוטה-לנתניהו. אבל נתניהו לא רוצה להבין.

2.

"איפה הכסף", גיחך אתמול כחלון על קודמו בתפקיד יאיר לפיד, כשהוא יודע היטב שגם לפיד, כמו נתניהו, דוד ביטן, מירי רגב, יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ' - רק יהללו וישבחו אותו. וכי איך לא? מי יעז לומר מילה נגד מתנות מיוחדות וטובות כאלה? והן באמת טובות.

אבל הכדור חוזר למגרש של כחלון: מאיפה הכסף? ובשפה המקצועית של האוצר לח"כים: "מהם המקורות התקציביים להצעה"? כחלון איש נדיב, זה כבר ידוע. רק החודש זה עוד 4 מיליארד לנכים, עוד מיליארדים לסבסוד צהרונים, הגדלת מענקי עבודה, זיכויי מס להורים, הפחתת מכסים.

על חשבון מה? מהמסים על העסקות למכירת כתר ומובילאיי? אז מעכשיו ניתן אולי תמיכה לאקזיטים כדי שזו לא תהיה הכנסה חד שנתית? "עודפי הכנסה"? זהו מונח מבדח ושקרי, שגם הוא כבר נרגע ועוד יירגע יותר. פנייה לכנסת לאישור פתיחת תקציב 17/18? אין סיכוי. העלאת מיסים? לא הגיוני בעליל.

מה נשאר - "הרזרבות"! זה כל הסיפור. אחרי שכחלון בעצמו סחט ולחץ את כל השרים, כולל איום שאם לא יסכימו לקיצוצים הוא יאלץ לפרק את הממשלה, מסתבר שמישהו הכין בשמו קופה סמויה, נפוחה, ענקית - בלתי ידועה ולא שקופה. משרד האוצר מסתיר כסף מהממשלה, מהכנסת, מהציבור. זה לא חדש. ובסגנון המתחסד של ימים אלה "זה לא דמוקרטי!". והשנה זה כבר מוגזם.

עם זאת, אם כבר יש רזרבות - ותמיד יש - בהחלט טוב ונכון לשחרר את כספיהן עבור עם הארץ, מעמד הביניים, העובדים בשכר נמוך, הצהרונים, הטבות מס למשפחות צעירות ומלחמה ביוקר המחיה. ולא שוב ושוב כדי לנפח עוד יותר את סעיפי ההטבות בתקציב הביטחון חסר הבקרה והגבולות.

3.

"השמן שרוכב על הרזה", צחקק כחלון על ראש ממשלתו נתניהו. קודם כל בצדק צחקק, כי נתניהו מרגע שאמר לפני 13-14 שנים את המשפט האלמותי הזה - לא עשה כלום כדי לטפל בו.

אבל כחלון? הרי בכמעט שנתיים שהוא שר האוצר הוא פיטם את השמן וממשיך לפטם אותו. בתקופתו מגיע לשיא מספר גיוסי העובדים לשירות הממשלתי והציבורי על חשבון המגזר העסקי, שהולך ומרזה. כחלון החליט מזמן לתמוך באבי ניסנקורן לראשות ההסתדרות ולהתחרות בו על ה"חברתיות". כבר שנה וחצי, עם תחילת המרוץ לבחירות בהסתדרות, שאין שבוע בלי שביתות ועיצומים ואין שבוע בלי הסכמים שקטים ועלומים עם איגודים מקצועיים חזקים על עוד העלאות ועוד סידורים.

את המחיר ישלם כל עמישראל מכיסו המתרוקן עוד הרבה הרבה שנים. כשנתניהו ייתן הרצאות באמריקה או יהיה נשיא המדינה וכחלון אולי ילמד בהרוורד איך עושים יש מאין.

4.

כלכלית, משקית, מספרית - הרפורמה הזו בלתי ברורה, יש בה הרבה שאלות וחורים. פוליטית - היא בלי ספק נפלאה, אנחנו הרי כבר במערכת בחירות. היסטורית - כחלון עושה את מה שהיה צריך לעשות מזמן, אבל הפקידות הבכירה באוצר לדורותיה לא אפשרה. הפקידות הבכירה במשרד שהכי שולט בממשלה היא ברובה (למעט יוצאים מהכלל בודדים במשך השנים) שומרת על עקרונות של "חבר מביא חבר", "מי שהולך תמיד חוזר" והעיקר - שיהיה "בראש שלנו".

הפקידות הבכירה נעולה כבר שנים ארוכות במשחקים שלה. נכנעת ללחצים שמופעלים עליה, נותנת הטבות למי שטוב לה לתת, משרתת את האיגודים המקצועיים החזקים, שהיא חלק מהם, מתבטלת בפני בעלי הון, שולחת לחמה על פני המים ועוד ועוד.

מעמד ביניים? עובדים לא מאורגנים? עניים? לא משוש חייה ולא מהות תפקידה של הפקידות הבכירה. אז בא כחלון ונפנף אותם אחד אחד. הוא הצהיר: באתי לתקן עוולות של שנים וזה מה שהוא עושה. ביבי או לא ביבי, בחירות או לא בחירות, פוליטיקה זעירה או סתם קטנונית - זה לא משנה. לא עבור ההיסטוריה.