נטו כחלון

8 מיליארד שקל, זה סכום ההתחייבויות לאוצר המדינה שלוקח שר האוצר משה כחלון במסגרת תוכניות הסיוע שלו לנכים ולמעמד הביניים. חלק ניכר מהסכום הזה הוא התחייבויות עתידיות שהממשלה תידרש למצוא להן מקורות מימון משנת 2019 ואילך - אבל כאב הראש ייפול ברובו על מי שיירש את כחלון בתפקיד.

הנגידה דווקא עודכנה

תוכנית "נטו משפחה" שהציג כחלון אתמול במסיבת עיתונאים שכינס בבהילות מנוטרלת כמעט לחלוטין מאג'נדות פוליטית (מעבר לאלה של שר האוצר, כמובן) - זה יתרונה וזה חסרונה העיקריים.

זו תוכנית פרוגרסיבית שמטפלת בבעיות יסוד של הכלכלה הישראלית, כמו הפריון הנמוך ושיעור העוני הגבוה בקרב עובדים. אבל חוסר גיבוי פוליטי עשוי להכשיל את החלקים העיקריים בה.לא רק ראש הממשלה ואנשיו למדו על פרטי התוכנית מצפייה במסיבת העיתונאים של כחלון - גם שרי הממשלה האחרים, ובהם למשל שר החינוך נפתלי בנט, שהצהרונים נמצאים באופן פורמלי בתחום אחריותו.

כחלון, בשבתו כראש ממשלה כלכלי מטעם עצמו, קבע את סדרי העדיפויות והחליט כיצד תחולק עוגת הרזרבה התקציבית.

 כחלון

המפלגות החרדיות כבר סומנו כמפסידות מהתוכנית, בגלל העובדה שכמעט כל ההטבות בה מיועדות לעובדים - בעוד ששיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים נמוך בכמעט 50% לעומת שאר האוכלוסייה היהודית. ועם זאת, העלאת נקודות הזיכוי ומס ההכנסה השלילי, שמחייבים שינויי חקיקה, מותנים בשיתוף פעולה מצד חברי הקואליציה, ובראשם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. סבסוד הצהרונים מחייב אישור ממשלה ורק ביטול מיסי הקנייה הוא צעד ששר האוצר יכול לעשות ללא גיבוי פוליטי.

לעומת נתניהו ואנשי משרדו שלמדו על התוכנית אתמול מדף הפייסבוק של האוצר, זכתה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג לתדרוך מקיף ערב החג מפיו של מנכ"ל האוצר שי באב"ד, שנפגש עמה בלשכתה ועדכן אותה בעיקרי התוכנית המתגבשת.

פלוג התבטאה בעבר בצורה גלויה וברורה נגד שימוש בעודפי הגבייה להורדת מסים, אך מאז פרסום התוכנית שומר בנק ישראל על שתיקה. אפשר להעריך כי בניגוד לשתיקה הרועמת מכיוון משרד ראש הממשלה, מעידה שתיקתה של הנגידה דווקא על קורת רוח נוכח חלק מההצעות בתוכנית.

גם רשות המסים הייתה שותפה מלאה להכנת התוכנית, בין היתר בהצעה לבטל את מס הקנייה על מכשירי הסלולר בסך 15%. ביטול המס הזה מצמצם את הכנסות המדינה בקרוב ל-400 מיליון שקל בשנה אך חוסך למוכסי הרשות כאב ראש רציני שמייצרת להם תופעת ההברחות של מכשירי הסלולר.

מלבד באב"ד עבד על התוכנית מתחילתה גם ראש מטה שר האוצר נדב שיינברגר, שירכז מעכשיו את משימת העברתה בממשלה ובכנסת. כחלון לא שכח להודות אתמול גם לממונה על התקציבים אמיר לוי ולסגניו יאיר פינס ויעל מבורך, שצורפו רק בשלבים מתקדמים של גיבוש התוכנית.

מבחינה תקציבית הצליח כחלון להפגין גמישות מרשימה שאפשרה לו בינתיים להגדיל את הוצאות הממשלה במיליארדים בלי לחרוג ממסגרת התקציב.

מה יקרה לסבסוד ב-2019?

לרשותו של כחלון עמדו שני מקורות תקציביים עיקריים: בצד ההוצאה עומדת לרשותו רזרבה תקציבית מיוחדת בסך 3.5 מיליארד שקל שניתן למשוך ממנה כספים מחודש יולי. רק 1.25 מיליארד שקל מהרזרבה הזאת הוא סכום קבוע, רב-שנתי (מה שמכונה באוצר "בבסיס התקציב"). כל היתר - 2.25 מיליארד שקל - הם סכומים חד-פעמיים.

כחלון החליט להשתמש ברוב הסכום הקבוע למימון מענקי העבודה (מס הכנסה שלילי) בעלות של 750 מיליון שקל. הצהרונים, לעומת זאת, ימומנו מהסכומים החד-פעמיים, ולכן הסבסוד שלהם יופסק ב-2019 אם לא יימצא עד אז מקור תקציבי קבוע.

המקור העיקרי השני של כחלון הוא בצד ההכנסות. כאן מסתמך שר האוצר על תחזית הכנסות מעודכנת שהכין עבורו הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה. התחזית המעודכנת - שטרם פורסמה משום מה - צופה עודפי גבייה של 3 מיליארד שקל ב-2017 ושל 3.5 מיליארד ב-2018. העודף הזה משמש למימון הגדלת נקודות הזיכוי לעובדים (בעלות של 1.7 מיליארד שקל) וביטול מיסי קנייה ומכסים (600 מיליון שקל).

מה נשאר לקצבאות הנכים

כעת, לאחר שחילק כמעט את כל מה שיכול היה במסגרת תוכנית "נטו משפחה", נותר לכחלון למצוא מקורות תקציביים למימון העלאת קצבאות הנכים. כחלון כבר הודיע שיקצה 4 מיליארד שקל לטובת הנכים - אף שנותרו לו ביד בקושי 500 מיליון שקל פנויים לחלוקה. משום כך צפויה תוכנית הסיוע לנכים לגדול בהדרגה בפעימות - מ-800 מיליון שקל ב-2018 ל-1.6 מיליארד שקל ב-2019 וכך הלאה: כאב ראש הולך וגדל עבור שר האוצר שיירש את כחלון בתפקיד.

ועדיין חסרים לכחלון כמה מאות מיליוני שקלים למימון הפעימה הראשונה של העלאת קצבאות הנכים - מה שיכול להסביר את העיכוב בפרסום המלצות הוועדה בראשות החשב הכללי לשעבר ירון זליכה. מקור המימון שהציע זליכה - צמצום הטבות המס לנכים - הוא פתרון בלתי נסבל מבחינה פוליטית. כחלון מקווה שבשבועות הקרובים יימצא פתרון מימוני אחר.

 כחלון