פורשה פנאמרה החדשה: "נשמה" של מכונית ספורט מסעירה

עבור רבים פורשה היא "יצרנית בוטיק", כזו המייצרת ליין מצומצם של מכוניות ספורט עבור לקוחות בעלי ממון. אבל פורשה היא אימפריה עסקית ומכונה כסף משומנת, שייצרה ב-2016 רווח תפעולי של 3.9 מיליארד יורו ושיעור רווח מדהים של 17.5% - אחד הגבוהים בתעשיית הרכב העולמית.

ויש לה גם צד השלישי וחשאי באישיותה, שקשור ישירות לרווחיות יוצאת הדופן שלה, והוא חטיבה נפרדת לשירותי מחקר ופיתוח הנדסיים, שאותם היא מספקת בקבלנות לחלק גדול מתעשיית הרכב העולמית כמו גם ליצרניות הרכיבים הגדולים של תעשיית הרכב. בקיצור, אם אתם נוסעים במכוניות יפניות, צרפתיות, גרמניות, אמריקניות או אפילו סיניות, ייתכן בהחלט שאי שם לאורך הדרך תרמו מהנדסים של פורשה במישרין או בעקיפין לתכנון שלהן.

מטרת ההקדמה הזו היא לשים את פורשה פנאמרה החדשה בקונטקסט הנכון שלה: לא עוד- מכונית-נישה-למיליונרים אלא מכונית-דגל של חברת הנדסת הרכב העשירה והמתקדמת בעולם - כזו שגם כמה ממתחרותיה המושבעות נעזרות בשירותיה.

להנדסה העילית נגיע בהמשך אבל בינתיים נציין שהנדסה ועיצוב לא בהכרח הולכים יד ביד. פורשה אכלה בעבר הרבה מרורים בגלל עיצובה האמורפי של הפנאמרה דור ראשון, ואת הפקת הלקחים ניתן לראות היטב בדור החדש, שמציג עיצוב הרבה יותר הרמוני עם זנב רחב ומושחז, חרטום שרוע בנוסח פורשה 911, כולל פנסי היי-טק צרים, וגג שמחבר את החרטום והזנב בקימור זורם.

העיצוב החדש הרבה יותר ידידותי לעין אם כי עדיין קשה להגדירו "מעודן": לא קל להכליא בין מאפיינים של מכונית ספורט לממדים של לימוזינה. כך או כך, ברחוב הישראלי מקבלת המכונית הרבה ריספקט ורכב ההדגמה השחור שלנו, שניצב על חישוקי 21 אינץ' עצומים, פילס את דרכו בכבישים הפקוקים כמו ניידת יס"ם בדרך לזירת אירוע. אפילו הפפראצי המקומיים, שאורבים בטלפונים שלופים לכל מכוניות יוצאת דופן, הקפידו לשמור על מרחק מכובד.

גם עיצוב תא הנוסעים ממזג מסורתי וחדש ומראה ספורטיבי עם נוחות ומרחב של לימוזינה. לוח המחוונים, למשל, מאמץ את האופנה של צגים וירטואליים אבל מצליח לשמור על המראה המסורתי של פורשה, עם מד סל"ד גדול במרכז ופונטים קלאסיים.

ההתנעה מתבצעת ללא מפתח, אבל מתג ההתנעה עדיין נמצא בצד שמאל, כמקובל בעדות פורשה, ומעוצב כמו מפתח אמיתי. תנוחת הישיבה נמוכה וקרובה לכביש, המושבים הקדמיים חובקים את הגב כמו ב-911, וחובבי נוסטלגיה ימצאו במערך המתגים עוד אזכורים ורמזים היסטוריים. כל העסק עטוף במיטב החומרים ורמת הגימור שתעשיית הרכב יודעת להציע, ובאין ספור אפשרויות להתאמה אישית.

לצד הנוסטלגיה, מערך הפיקוד הוא תוצר עדכני של המאה ה-21. מימין לנהג ממוקם מסך LCD עצום ממדים עם אין סוף אופציות מופעלות מגע, שדורשות לא מעט תשומת לב ונבירה בשכבות של תפריטים. הקונסול נראה אלגנטי ונקי יותר מאשר בדור הקודם, אבל עדיין שופע מתגים. גם על ההגה יש מצבור רציני של מתגי שליטה וכפתורי גלילה ממוזערים, שנעים בשלושה ממדים. בקיצור נדרשת הפעלת מוח, לפחות בתהליך הלימוד וההסתגלות.

מי שנרתע מהיי-טק (או מהפעלת המוח באופן כללי) מוזמן לפתוח את הדלתות האחוריות הנוחות, למקם את עצמו באחד המושבים האחוריים ולהפקיד את הנהיגה בידי נהג פרטי. מסתבר שזה בדיוק מה שעושים לא מעט מלקוחות הפנאמרה בעולם, מה שגם הביא את החברה להשיק גרסת "אקזקיוטיב" עם בסיס גלגלים מוארך.

גם הגרסה ה"רגילה" בה נסענו מציעה ליושבים מאחורי מרחב רגליים וכתפיים של לימוזינה ושלל אפשרויות כוונון, אם כי המרחב קצת פחות נדיב בגזרת הראש. תן הוראה לנהג הפרטי להציב את מתלי האוויר על מצב נוחות, ואתה יכול לפתוח מאחור משרד. באחת הגיחות המשפחתיות שלנו אפילו גילינו שהיושבים מאחור שקעו בנמנום. זה עוד לא קרה לנו ברכב שמזנק מאפס ל-100 קמ"ש בקצת יותר מ-4 שניות.

אנחנו לא רוצים לשפוט אף אחד, אבל נמנום במושב האחורי של הפנאמרה, או אפילו הפקדת ההגה שלה בידי נהג פרטי, הם בבחינת חילול הקודש. כי הלימוזינה המפנקת הזו היא לפני הכל מכונית ספורט אמיתית של פורשה. במצב התכנות הספורטיבי, ההגה חד, כבד ומהיר, ועל כבישים הדוקים ומפותלים הוא מתרגם את פקודות הנהג לשינוי כיוון והעברת משקל בצורה מיידית, מדויקת ומסעירה, כאילו מדובר באיזו קאיימן ולא ברכב של חמישה מטרים ו-1.9 טון.

השלדה של ה-4S היא אחת המתוחכמות בתעשיית הרכב ולמערך הצ'יפים שלה יש כוח מחשוב של תחנת עבודה, והוא שולט ומאזן את הרכב בארבעה ממדים כדי לנטרל את זוויות הגלגול ולהדביק את המכונית לכביש בכל מהירות ותחת כל כוח פיזיקלי שנוצר על האספלט, הגיוני יותר או פחות.

אנחנו אפילו לא מתיימרים לחוות דעה על יכולות השלדה הזו במגבלות: גם במצב הספורטיבי ביותר מבין ארבעה מצבי התכנות של המחשב צריך מסלול מירוצים, ורצוי גם רישיון למירוצי פורמולה, כדי ללמוד משהו על המגבלות. מכיוון שאין לנו לא את זה ולא את זה, נשאיר את הסעיף הזה פתוח. המרשים מכל הוא שהמכונית מפגינה את היכולות הדינמיות הללו מבלי לוותר על שיכוך ונוחות ברמה "ניהולית", והיא מסרבת להתרסק אפילו על המהמורות הישראליות הקשוחות ביותר.

המנוע הוא "רק" V6 עם נפח של "רק" 2.9 ליטר, אבל גם עם שני מגדשי טורבו, 440 כוחות סוס, 55 קג"מ, שזמינים כבר מסיבובים נמוכים, אין ספור גדג'טים אלקטרוניים ותיבת הילוכים אולטרה-מהירה. המנוע הקטן הזה נובח כמו V8 בנפח גדול ונשיכתו רצינית לא פחות. הזינוק מאפס ל-100 קמ"ש מתבצע ב-4.4 שניות, מהירות הקצה עומדת על 290 קמ"ש, הבלמים האדירים מייצרים תאוטה אימתנית והתאוצות מדביקות את ארבעת הנוסעים למושבים כמו ברכבת הרים בלונה פארק. אחרי חצי שעה של נהיגה ראויה, על כביש, תגלו שאתם מזיעים, מותשים, מסוחררים ורוצים - סליחה, חייבים - עוד.

פורשה פנאמרה מאובזרת, עם כמות סבירה של אופציות נפוצות, תחצה ללא קושי את רף המיליון שקל. זה לא מעט כסף, אבל צריך לזכור שבמחיר הזה מקבלים "שניים במחיר אחד": מכונית מנהלים אולטרה-מהונדסת, שיכולה למלא את רוב המשימות המשפחתיות/עסקיות היום יומיות, אבל גם משמשת כמכונית ספורט חסרת פשרות, שלא תבייש אתכם מול מיטב האקזוטיקה הדו מושבית. וכאשר עושים את הממוצע, היא אפילו מצליחה לעלות על סולם התמורה לכסף.

 פורשה פנאמרה s4

מתחרות

ב.מ.וו 640 גראנד-קופה

825 אלף שקל הוא המחיר, לפני תוספות, של גרסת ה-640 של הגראנד-קופה - מכונית עם ממדים חיצוניים דומים לאלה של הפנאמרה, אם כי הגג גבוה יותר. תא הנוסעים מרווח מאוד, התנהגות הכביש מלוטשת והמנוע הוא V8 בנפח 4.4 ליטר, שמייצר 450 כ"ס ומאיץ את המכונית מאפס ל-100 ב-4.6 שניות

אאודי S7

ב-820 אלף שקל מציעה גרסת ה-S7 הנעה לכל הגלגלים, תא נוסעים מרווח ל-4-5 נוסעים והרבה דחף. המנוע הוא V8 טורבו בנפח 4 ליטר, שמייצר 450 כ"ס ו-56 קג"מ ודוחף את המכונית מאפס ל-100 קמ"ש ב-4.6 שניות. תא הנוסעים שופע מערכות בקרה מתקדמות וניתן להזמין חבילות ספורט קרביות

מרצדס cls500

773 אלף שקל הוא המחיר של גרסת ה-500 של סדרת CLS. תא הנוסעים מפנק, אבל למתלי האוויר יש גם מצב ספורט קרבי. המנוע הוא V8 ו-4.6 ליטר, שמייצר 408 כ"ס ומאיץ ל-100 קמ"ש ב-5.2 שניות. בשנה הבאה תשיק המכונית תואמת-פנאמרה על בסיס סדרת ה-GT