רשת קמעונות המזון של רמי לוי מצויה בצמיחה מואצת בשנים האחרונות. הרשת הגדילה את מספר הסניפים שלה מ-25 בסוף שנת 2013 לכדי 43 סניפים בסוף 2016. כפועל יוצא, סך המטרים הרבועים אותם שוכרת הרשת יותר מהוכפל במהלך תקופה זו, מ-54,700 מ"ר לרמה של 117,739 מ"ר.
רשת רמי לוי, בניגוד לחברות אחרות בענף ומחוצה לו, נהנית זה שנים מעודף נכסים פיננסיים. עודף זה, וההימנעות המוחלטת ממינוף, פוגמים בסופו של יום בתשואה להון שרושמים בעלי המניות בחברה, הגם שניתן לכבד את הגישה השמרנית שמוביל בעל השליטה בהקשר זה.
המציאות מלמדת כי רמי לוי אינו מאמין בהשקעות בשוק ההון, לנוכח העובדה שבמשך שנים ארוכות מופקדות יתרות הנזילות של החברה, המסתכמות בממוצע בכ-200 מיליון שקל, בפיקדונות הנושאים תשואה אפסית. הבעת האי-אמון של רמי לוי בהשקעות סחירות בבורסה עלתה לחברה כסף רב במהלך השנים.
לעומת זאת, רמי לוי הוא מאמין גדול בשוק הנדל"ן המקומי, ועל כך ניתן ללמוד מאימפריית הנדל"ן אותה פיתח במהלך השנים. הוא גם מאמין גדול ברכישת נדל"ן מניב לתחום הרשתות הקמעוניות, ועל כך תעיד העובדה שהוא מחזיק באופן מלא או חלקי ב-19 סניפים המושכרים לרשת שבשליטתו.
רמי לוי, יזם הנדל"ן חד-החושים, נהנה משוכר עוגן מעולה בדמות רשת הקמעונות רמי לוי שבשליטתו. רשת זו שילמה אשתקד דמי שכירות בסך של 22.8 מיליון שקל לבעל השליטה ודמי שכירות לצדדים קשורים בסך 15.6 מיליון שקל.
חובה לומר כי למיטב הבנתנו, דמי השכירות החודשיים שמשלמת הרשת לבעל השליטה אינם מופקעים. ואולם, היה והייזום של פעילות הנדל"ן היה מתבצע ברשת הקמעונאית הציבורית, היו יכולים בעלי המניות ליהנות מהצפת ערך גדולה מפעילות זו וכן ממיקומים יציבים ותנאי שכירות אטרקטיביים לאורך זמן.
ייזום נדל"ן מניב יכול היה להניב פוטנציאל כלכלי
על-פי האינפורמציה שבידינו, בתקופה האחרונה שבו מחירי השכירות בענף הקמעונות למגמת עלייה מובהקת, ולפיכך החזקה בנכסי הנדל"ן של רשת הנהנית מעודף פיננסי היא אופציה אטרקטיבית, בהינתן ההחלטה לא למנף את פעילות הרשת.
המתחרה הגדולה, רשת שופרסל, היא אימפריית נדל"ן המחזיקה ב-67 סניפים בבעלותה, אשר יצרו ערך רב לבעלי מניותיה. חלק מן הנדל"ן של שופרסל הוא אמנם נדל"ן היסטורי, אך בשנים האחרונות החברה פיתחה את פעילות הנדל"ן שלה באופן שייצר ערך רב למשקיעים.
לעומת זאת, המקרה של רשת מגה, אשר קרסה בין השאר כפועל יוצא מתשלום שכר דירה מופקע לחברה-האחות רבוע נדל"ן, הוא הוכחה לבעייתיות שבבעלות צולבת על רשת קמעונאית ונכסי נדל"ן שאינה תומכת בהפרדה בין הפעילויות.
נציין טיעון שיכול היה להיות מושמע מכיוונו של רמי לוי כנגד רכישת נכסי נדל"ן מניב - הרצון לשריין יתרות נזילות גדולות למטרה של מיזוגים ורכישות עתידיות בענף. ואולם, ספק רב אם הממונה על ההגבלים העסקיים תאפשר לחברה לרכוש פעילויות קמעוניות בהיקפים ניכרים, מה עוד שלחברה שמורה תמיד האופציה להתממן במחירים נוחים באמצעות שוק ההון.
רמי לוי מחזיק כיום רק כ-45% ממניות הרשת שבבעלותו, והתחושה הקיימת אצל רבים היא כי תשומת-הלב הניהולית שלו בכל האמור בניהול הרשת אינה גבוהה כבעבר, וכי עיסוקיו האחרים, ובהם ייזום הנדל"ן, נוגסים בזמן ניהול רשת הקמעונות. דווקא ייזום נדל"ן מניב במסגרת הפעילות הקמעונאית יכול היה להקטין במידה רבה ספקות בסוגיית המחויבות הניהולית של רמי לוי לרשת, וחשוב מכך - להגדיל את הפוטנציאל הכלכלי שלה.
■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.