ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את התיקון לחוק השידור הציבורי, שלפיו שידורי תאגיד השידור יחלו ב-15 במאי, במקום ב-30 באפריל.
כעת אמור החוק לעלות לקריאה ראשונה בכנסת ביום שלישי, ואז לעבור לאחת מוועדות הכנסת - ככל הנראה ועדה מיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן - כך שהוא יוכל לעבור באופן סופי בקריאה שנייה ושלישית כבר ביום רביעי השבוע.
סעיף השינוי הנוכחי הוא טכני ופשוט במהותו, כך שגם לאופוזיציה, שלא הגיעה להסכמות עם הקואליציה על מסגרת וזמני הדיונים בתיקון החוק, יהיה קשה למשוך את הדיון בו באופן משמעותי. לאור זאת, קרוב לוודאי שהדחייה בת השבועיים בתאריך העלייה לאוויר של התאגיד אכן תאושר השבוע.
הדחייה הזאת אמורה לאפשר לקואליציה להעביר במהלך השבוע שלאחר מכן את התיקון המהותי בחוק. תיקון זה קובע כי חטיבת החדשות תוצא מידי תאגיד "כאן", מי שעומד בראשה כיום, ברוך שי, יפוטר, ויוקם תאגיד חדשות חדש שהוא זה שיספק את כל שידורי החדשות והאקטואליה של התאגיד.
מעבר לכך שהנימוק העקרוני למהלך הזה הוא לכל הפחות לוקה בחסר, גם ברמה הטכנית כלל לא ברור כיצד הדבר אמור להתבצע בלוח הזמנים המתוכנן. תזכיר החוק קובע כי כל עובדי חטיבת החדשות של התאגיד, מלבד שי, אמורים להישאר באותו התפקיד ובאותו שכר, כשאליהם אמורים להצטרף עובדים מרשות השידור שימלאו את התקנים שעדיין לא אוישו. גם בשלב הזה עדיין לא ברור כלל מי יעמוד בראש הגוף החדש, וכמובן שפתיחה של תאגיד חדש כרוכה גם בהליכים ופרוצדורות טכניות שונות שלוקחות זמן.
על-פי לוח הזמנים שהציג יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, התיקון המהותי לחוק אמור לעבור בכנסת עד 10 במאי, כלומר 5 ימים לפני תחילת שידורי התאגיד (בהנחה שמועד עליית אכן יידחה השבוע). יחד עם זאת, על-פי חלק מההערכות, לאור העבודה שמדובר בלוח זמנים שאינו ישים, ייתכן כי עוד במהלך העברת התיקון המהותי בכנסת, שתחילת הדיונים בו יהיו בשבוע הבא, כבר ישולב בו סעיף נוסף, שידחה שוב את מועד תחילת השידורים, כך שגם ה-15 במאי לא יהפוך למועד תחילת השידורים של התאגיד.
איומים בשביתה
מעבר למכשולים הפוליטיים והמהותיים שעומדים בפני "פשרת התאגיד", על המהלך מעיבים עוד שני איומים, כשהמיידי שבהם כרגע הוא איומו של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לפתוח כבר ביום שלישי בשביתה כללית במשק. זאת, אם לא ימצא "פתרון הולם" לעובדי רשות השידור.
בהסתדרות מסרבים לפרט מהו אותו פתרון הולם, וממילא, לא מיותר להזכיר כי חוק השידור הציבורי המקורי שאושר בכנסת ב-2014, יצא לפועל רק לאחר הגעה להבנות שבהן הייתה שותפה גם ההסתדרות בראשותו של ניסנקורן.
שתי הדרישות המרכזיות של ההסתדרות, גם אם כאמור הן לא מוצגות על-ידה באופן רשמי, נוגעות לקליטה של מספר רב יותר של עובדים מהרשות בתאגיד החדש ושיפור תנאי הפרישה של חלק מקבוצות העובדים שבסופו של דבר יפוטרו.
ניסנקורן הודיע על השביתה הכללית המתוכננת כבר בשבוע שעבר, אך היום נשלחה מטעם ההסתדרות תזכורת נוספת לאיום, כשהפעם מפורטים בה הגופים שייטלו חלק בשביתה. על רקע העובדה שמדובר ב"שביתה כללית", מדובר בכלל משרדי הממשלה והגופים המרכזיים במשק, ובהם חברת החשמל, מקורות, רכבת ישראל, אגד, בתי החולים הממשלתיים, האוניברסיטאות ועוד גופים רבים. על-פי הודעת ההסתדרות, בכל הגופים הללו צפויים "שיבושים קשים".
"פשרת התאגיד" תצטרך לצלוח גם את העתירות השונות לבג"ץ שהוגשו בעניינה, וביניהן העתירה של תאגיד השידור עצמו, שכפי שפורסם ב"גלובס" ייוצג על-ידי עורך הדין דורי קלגסבלד. ההערכות הן, שגם אם שופטי בג"ץ יבחרו להתערב במתווה הם יעשו זאת רק לאחר אישור החוק בשלוש קריאות בכנסת, ולא ייעצרו את המהלך באיבו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
