נכנסים לפיקוח: פורסם נוהל רישוי לגופי אשראי חוץ-בנקאי

עיקרי הדרישות לקבלת רישיון מורחב לגוף אשראי חוץ-בנקאי:

 - פרטים על בעלי השליטה, בעלי עניין (החזקה של מעל 10%) ונושאי משרה.

 - דוח כספי אחרון שהופק.

 - פירוט הליך גיוס ושיווק ללקוחות.

 - ניהול הסיכונים והשיקולים של הגוף.

 - ביצוע תהליך הגבייה והאם נעזרים בחברה חיצונית.

 - הגדרת חוב מסופק וחוב אבוד.

לפני כשבועיים פרסם האוצר "נוהל רישוי נותני שירותי אשראי". נוהל זה הוא נדבך מרכזי לקראת כניסתו לתוקף של מנגנון הפיקוח על גופי האשראי החוץ-בנקאיים (חוק שירותים פיננסיים מוסדרים) בתחילת יוני הקרוב. חוק זה יכניס לרישוי ופיקוח גופים רבים, שכיום כמעט לא מפוקחים. על אותם גופים צפויה לפקח רשות שוק ההון. ערב חג הפסח, פרסמה כאמור הרשות נוהל רישוי המפרט את הנתונים והמסמכים שיש להעביר לצורך קבלת רישיון. בין היתר נדרשות החברות להעביר מידע על בעלי השליטה, בעלי עניין ונושא משרה.

כמו כן, ישנה הפרדה בדרישות בין מקבל רישיון בסיסי למורחב. מי שירצה לקבל רישיון מורחב, המאפשר היקף פעילות גדול יותר, יצטרך גם להעביר דוחות כספיים ותוכנית עסקית. התוכנית תכלול התייחסות למספר נושאים, בהם הליך שיווק וגיוס לקוחות, ניהול הסיכונים, אופן ביצוע תהליכי גבייה, הגדרת חוב בעייתי ופירוט הצעדים שננקטו לפני הגדרתו כ"חוב מסופק".

"בתהליך הרישוי, נראה כי הנושאים המהותיים הם פרקטיקות שיווק הוגנות, תהליכי מתן וניהול אשראי, ניהול סיכונים ומערכות מידע תומכות", אומרת רו"ח יבגניה קרמר, שותפה וראש מחלקת רגולציה ב-KPMG סומך חייקין.

על רקע כניסת החוק לתוקפו ועל רקע שינויים נוספים המתוכננים בשוק ההון ובענף התשלומים, תקיים פירמת KPMG סומך חייקין, בשיתוף משרד עו"ד תדמור לוי, כנס בנושא הרפורמות להגברת התחרותיות בשוק ההון ביום שלישי הקרוב.

קרמר מציינת כי הליך הרישוי שפורסם הוא רק חלק מתוך הפיקוח שיושת על הגופים. "אנחנו נמצאים בתחילת התהליך. נקבעו רק חלק מהחוקים המסדירים את השינויים. יידרש זמן לקביעת תקנות פרטניות ליישום, וכמובן בחינה של אפקטיביות של הצעדים האלה במבחן התוצאה. אנו נמצאים בעיצומה של המהפכה, ונצטרך להתרגל לכך ששינויים בקצב מסחרר זה המצב הנורמלי החדש", אומרת קרמר.

 - ובכל זאת, האוצר עומד להתחיל לתת רישיונות לגופים חדשים, וזאת מבלי שנקבעה לעומק הרגולציה. זה לא בעייתי?

"השינויים יחסית מהירים וקיים מספר רב של שחקנים בשוק האשראי הצרכני, אז כמובן שיש גם סיכונים. בהיבט של יציבות, נראה כי הרגולטורים פועלים מתוך איזון בין היקף הפעילות של הגוף והדרישות הרגולטוריות שיחולו עליו. ישנה הבחנה ברישוי בהתאם להיקף הפעילות (נרחבת או בסיסית), ובהתאם לכך נקבעות גם הדרישות הפיקוחיות, כגון דרישות ההון, מידע שיוגש בבקשה לרישוי וכנראה גם הגישה של הרגולטור בכל הקשור לאופן הפיקוח".

 - ומה באשר לחשש שהכנסת שחקנים רבים תביא למינוף גבוה ואולי אף לבועה בתחום האשראי הקמעונאי?

"קיימים סיכונים גם בדרכי שיווק האשראי ומינוף משקי הבית. כיום תהליכים דומים מתרחשים גם במדינות נוספות וניתן לראות כי הרגולטורים מודאגים מנושא החינוך הפיננסי והגנת הצרכן. מחקרים שנעשו בעולם, ובהם מחקר S&P Global Financial Literacy Survey בתמיכה של World Bank, מראים כי ההבנה של הצרכנים לגבי סיכונים הגלומים במוצרים הפיננסיים השונים ומורכבותם, והתפיסה לגבי פיזור הסיכון, עדיין נמצאים ברמה יחסית נמוכה. היבט צרכני נוסף שמושך תשומת לב משמעותית הוא שימוש בנתונים, הגנת פרטיות ויישום כלי הביג דאטה בהתבסס על הנתונים הפיננסיים של הלקוחות".

קרמר מציינת כי חוק הרישוי הוא רק חלק אחד מהשינויים הדרמטיים הצפויים בעולם הפיננסי. "בשנים הקרובות, שוק האשראי הקמעונאי ייפתח לשחקנים חדשים, בהם לפלטפורמות מקוונות לתיווך בין יחידים (Peer-to-Peer), ופלטפורמות לגיוס הון וחוב עבור חברות סטארט-אפ (Peer-to-Business). בנוסף, המידע הפיננסי ששמור בבנקים יועבר למאגר אשראי ולגופים מיוחדים שיעסקו בהשוואת עלויות, ייכנסו שחקנים חדשים לפעילות מתן אשראי וגם לתחום כרטיסי אשראי וסליקה, ישונו מבנה הבעלות של הבורסה ומבנה הבעלות של שב"א (החברה האחראית על תשתית מערכת התשלומים של ישראל - ע"א)", היא אומרת.

עוד היא מוסיפה כי "בדרך כלל, התפתחויות כלכליות וטכנולוגיות מהירות מצעדי הרגולטורים, אשר באופן טבעי בוחנים דרכים להסדרה זהירה ונתונים לתהליכי חקיקה לא פשוטים. אולם לאחרונה, נעשו הצעדים הראשונים הכרחיים ונראה כי אנו עומדים בפני שינויים מהותיים בענף הפיננסי".