חיל הים משנה כיוון בפרשת הצוללות; מתייצב לימין נתניהו

קצין בכיר בחיל הים אומר כי החיל זקוק לשלוש צוללות דולפין AIP "מהר ככל האפשר". זו תפנית דרמטית מתוכניות מודרניזציה קודמות של חיל הים, שקבעו כי יש צורך במחקר רב-שנים כדי לקבוע מה יהיו דרישות חיל הים לכוח הצוללות העתידי שלו. הקצין אמר את הדברים ל"דיפנס ניוז".

תחושת הדחיפות ששידר הקצין מצביעה על התנתקות מרעיונות שהביע מפקד בכיר אחר בחיל בסוף השנה שעברה, לפני התרחבות החקירה המשטרתית בפרשת ניגוד האינטרסים לכאורה בין משרד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וטיסנקרופ, המספנה בקיל, גרמניה, יצרנית הצוללות.

אותו מפקד בכיר, שבינתיים פרש מצה"ל, אמר בנובמבר אשתקד כי חיל הים נמצא רק בשלבים הראשוניים של מחקר על צוללות הדור הבא של החיל. הוא העריך כי הבדיקה עלולה להימשך שנים "מפני שאנו מדברים על צוללת שונה לחלוטין מהדולפין או מדולפין AIP". הוא התייחס לשלוש הצוללות הראשונות של חיל היום מסדרת דולפין, מתכנון ישראלי, ושלוש צוללות מסדרת דולפין AIP, כלומר עם מערכות הנעה ללא תלות באוויר חיצון, שהוזמנו בהמשך במספנת טיסנקרופ. משש הצוללות האלה, חמש נמסרו לישראל.

אך הקצין הבכיר בשירות פעיל, שדיבר בימים אלה עם ברברה אופאל-רום, כתבת "דיפנס ניוז" בישראל, נתן ביטוי לתפיסה חדשה, שלהערכת המגזין הצבאי מציבה את חיל הים לימין נתניהו בפרשת הצוללות שנחקרת עתה במשטרה. כזכור, אמר נתניהו בסוף אוקטובר אשתקד כי ישראל קרובה לחתימת עסקה עם גרמניה על שלוש צוללות דולפין AIP חדשות. הראיון ל"דיפנס ניוז" התקיים באישור דובר צה"ל.

לדברי המרואין, החיל כבר הגדיר, במסמך צרכים שנוסח בדרגים הגבוהים ביותר, את היכולות הבסיסיות של הצוללות העתידיות. "אנחנו כבר יודעים במידה רבה מה אנו רוצים", אמר הקצין. "מדובר למעשה בצוללות מסדרת דולפין עם הנעה ללא תלות באוויר חיצון, עם מקום לצמיחה מסוימת, עם חומרים חדשים, עם מערכות סונאר טובות יותר... אבל עקרונית עם אותו תכנון".

לדברי הקצין, נאלץ חיל הים לפעול במהירות להזמנת שלוש הצוללות החדשות כדי שהן יוכלו להחליף את שלוש צוללות הדולפין הראשונות שבידי החיל לפני תום תוחלת החיים המתוכננת שלהן, 30 שנה. הוא ציין שנדרשות 8-10 שנים מחתימת חוזה לייצור צוללת עד להשקתה לשירות מבצעי. על-פי לוח הזמנים של החיל, תפוגת הכשירות המבצעית של שלוש הצוללות הישנות תחול בערך ב-2027.

"אנו צריכים להחליף את שלוש הצוללות הראשונות ושאלת העיתוי היא בעיה לוחצת", אמר הקצין. "לא חתמנו בינתיים על שום הסכם ואנו ממתינים להיתר ממשרד הביטחון כדי להתקדם במשא-ומתן".

אך "דיפנס ניוז" מציין כי הקצין הזה טעה באומרו ששלוש הצוללות הראשונות יתקרבו לסיום חייהן המבצעיים בתוך 10 שנים. למעשה, השלוש נמסרו לישראל ביולי 1999, נובמבר 1999, ואוקטובר 2000. תוחלת החיים המבצעיים שלהן אמורה להימשך לפחות עד תום העשור הבא (2030).

הצוללת השישית של ישראל, אח"י דקר, מסדרת דולפין AIP, מתוכננת להגיע לישראל בסוף 2019 או תחילת 2020, לדברי קצינים בחיל הים. לפני פרוץ שערוריית הצוללות, שקל צה"ל פשוט להוציא את שלוש הצוללות הראשונות מהשירות בלי להחליפן בחדשות, על-פי תוכנית החומש העכשווית של הצבא.

נתניהו נחקר עתה בקשר לאי סדרים אפשריים בעסקת הצוללות. המשא-ומתן על עסקה זו התנהל בקצב מואץ באמצעות משרד רה"מ, ללא מעורבות פעילה של חיל הים ונגד רצונו של שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, שבינתיים הוחלף.

על-פי הדיווח הראשוני על הפרשה, בערוץ 10, החשדות מתמקדים בקשרים בין נתניהו ופרקליטו האישי, דוד שמרון, שמייצג גם את מיקי גנור, אף הוא קצין בכיר לשעבר בחיל הים, שמשמש כסוכן מורשה של מספנת טיסנקרופ, ושבמקרה מתגורר ליד נתניהו בקיסריה. גנור תפס את מקומו של ישעיהו ברקת, לשעבר קצין בכיר בחיל האוויר, כסוכן של טיסנקרופ בעקבות התערבותו של מפקד חיל הים לשעבר, אלי מרום, שאף הוא משמש מטרה לחקירה, על-פי פרסומים בישראל.

בראיון ל"דיפנס ניוז" בשבוע שעבר, אישר ברקת כי לפני 7 שנים כפה מרום על טיסנקרופ להדיחו מתפקידו כסוכן מורשה של המספנה. "זה נכון", הוא אמר. "הייתי מעורב בעסקי הצוללות במשך 20 שנה. נהניתי מהעבודה שם והיא הביאה תועלת לישראל ולמספנה. תודה לאל שאני בחוץ עם ידיים נקיות".