"לא פסלנו את ברוך שי אישית, מועצת התאגיד מעלה בתפקידה"

על רקע תחילת הליכי החקיקה מחר לדחיית מועד עליית תאגיד השידור הציבורי ל-15 במאי, ובהמשך גם להוצאת חטיבת החדשות מתחום אחריותו, גורמים המעורבים בהליך ניסו היום (ב') לפזר מעט את הערפל ולהסביר את הרציונל מאחורי השינויים שזכו לביקורת ציבורית חריפה.

כזכור, מדובר בהסכמות שהושגו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון, כחלק מהמגעים לשימור הקואליציה, כשבהמשך עברו ההסכמות הללו שינויים בהתערבות היועץ המשפט לממשלה.

כך, בסופו של ההליך נוצר מצב שבו לפחות בשלב הראשון איש מעובדי חטיבת החדשות של התאגיד שאמורה להיסגר לא יפוטר - מלבד מי שעומד בראשה, ברוך שי - מה שהעלה לא מעט שאלות ותהיות לגבי מהות המהלך וההצדקה לו.

בכל הנוגע לשי עצמו, הגורמים מנסים להבהיר היום כי לא מדובר בפסילה אישית שלו, וכי לשיטתם הוא בהחלט יכול להשתלב בתפקיד בכיר אחר בתאגיד. לדבריהם, מעבר של כל עובדי חטיבת החדשות של התאגיד, כולל שי עצמו, לתאגיד החדשות החדש שאמור לקום היה מעקר מתוכן את המהלך, שכן החקיקה שמה לה למטרה לשנות את דגשי הניהול בתאגיד החדשות החדש שיקום.

יחד עם זאת, לדבריהם, שי עצמו, כעובד חטיבת החדשות, אינו פסול בשם צורה, והוא יוכל למשל להתמנות לתפקיד עורך המהדורה הראשית, כפי שעשה בחדשות 10, בכפוף כמובן להחלטת מי שימונה למנהל הגוף החדש.

כזכור, שי נערך לקראת פנייה לבג"ץ בבקשה שיפסול את החוק, בטענה כי מדובר בחקיקה פרסונלית ולא ראויה, וסביר להניח כי הקו הזה שמציגים כעת הגורמים הוא זה שישמש את המדינה כדי לטעון כי אלה אינם פני הדברים.

"גיבוי שבשתיקה"

אבל הנושא המהותי יותר שלו נדרשים כעת הגורמים שהיו מעורבים בהליך החקיקה הוא ניסיון להסביר את תכלית החקיקה החדשה, עניין שגם הוא צפוי בסופו של דבר לעמוד למבחן בג"ץ. מדוע בעצם היה צורך להוציא את חטיבת החדשות מתוך התאגיד הקיים, ולהקים תאגיד נפרד שהוא זה שיספק לתאגיד "כאן" את החדשות ושידורי האקטואליה - עניין שכמובן גם יסרבל את תהליכי העובדה בתוך השידור הציבורי, וגם יוצר ספקות משמעותיים לגבי יכולת העמידה בזמנים.

כאן תולים הגורמים את הצורך בשינוי החקיקה הדרסטי בכך שהליכי קבלת העובדים, כפי שאלה נוהלו על-ידי התאגיד, למעשה "הדירו ופסלו קטגורית עשרות אחוזים מהעיתונאים שעוסקים בשידור הציבורי היום במדינת ישראל.

"זאת הייתה מדיניות לא נכונה, לטעמנו, שפוגעת בסוף בשידור הציבורי, כי היא יוצרת העדפה על בסיס סקטוריאלי. זה מה שהביא לצורך ליצור גוף עצמאי, שיבחן את הנושא בצורה אובייקטיבית לחלוטין על בסיס מקצועי נטו", הם מסבירים.

בהקשר הזה הגורמים אף מותחים ביקורת חריפה על מועצת התאגיד שנתנה למהלכים ולתופעות הללו "גיבוי שבשתיקה". לאור כל זאת, הם טוענים, לא הייתה ברירה אלא "להקים מועצה אחרת, אובייקטיבית, שתתייחס בצורה שווה מקצועית ועניינית לכל עיתונאי, בלי שום קשר לשאלה מאיפה הוא מגיע ושל מי הוא חבר. המחוקק החליט שהוא יקים גוף פיקוח נפרד, אחרי שגוף הפיקוח שהיה צריך לפקח לא עשה זאת".

במילים פשוטות יותר, מדובר באופן שבו נקלטו, או לא נקלטו, עובדי רשות השידור בתאגיד החדש. בסופו של דבר, לאחר שורה של התפתחויות, נקבע כי התאגיד ייבנה כך ש-51% מעובדיו יגיעו מרשות השידור. בתאגיד אכן עמדו בדרישה המספרית הזאת, אך הגורמים המעורבים בהליך החקיקה החדש טוענים כי הנהלת התאגיד "לא נהגה בהגינות, ביושר ובניקיון-כפיים" סביב קליטתם של העובדים הללו.

לטענתם - שעולה בקנה אחד עם טענות של עובדים שונים מרשות השידור שכבר פורסמו בעבר - לא רק שהליך הקליטה לא היה שקוף ושוויוני, בסופו של דבר כמעט אף אחד מבכירי רשות השידור לא שולב בתפקידי הנהלה, כמעט שאין טאלנטים מרשות השידור, והעובדים שהיו בדרגי הביניים ברשות ואכן נקלטו בתאגיד שונמכו גם מקצועית וגם ברמת השכר שהוצעה להם.

"בעצם", אומרים הגורמים, "הייתה פה עדיפות לגל"צניקים על פני עובדי רשות השידור. זה ויכוח בין שני איגודים מקצועיים על מי יחלק לחברים שלו את הג'ובים. זה לא קשור לימין-שמאל".

ההסברים הללו מעלים כמובן תהיות, בעיקר לאור העובדה שבין אם השינויים הללו נדרשים ובין אם לאו, קשה להסביר כיצד ראש ממשלה היה מוכן לפרק את הקואליציה ולאיים בבחירות כדי שהם אכן ייצאו לפועל. אך נדמה כי מה שמשמעותי יותר כרגע הוא מבחן בג"ץ, והשאלה האם לאור ההסברים הללו ימנעו השופטים מלפסול את המהלך, לאחר שזה יאושר ככל הנראה בכנסת, בשבוע השני של חודש מאי. 

התאגיד: הליכי גיוס שוויוניים 

מהתאגיד נמסר בתגובה: "הממשלה והמחוקק קבעו כי רשות השידור תיסגר, וכל 1,600 עובדיה - כולל העיתונאים המצוינים - יפוטרו, כך שיוקם תאגיד חדש, יעיל ועצמאי. הנהלת התאגיד גייסה 58% עובדים מרשות השידור, כך שמאות עובדים ועיתונאים מהרשות מהווים כיום את רוב עובדי התאגיד.

"הליכי הגיוס, שהתנהלו תוך הקפדה על כללים שקבעה המועצה המפקחת ובאופן שוויוני, מקצועי וענייני בלבד, זכו לשבחים מהשופט בדימוס עזרא קמא, שליווה את התהליך. כדי להוסיף תקנים לטובת עובדי רשות שידור נוספים שיקלטו בתאגיד אין צורך בחקיקה ובהקמת גוף שידור שלישי, אלא רק באישור האוצר.

"בנוסף, מסגרות השכר לכל עובדי התאגיד, מהרשות ומחוצה לה, אושרו על-ידי האוצר במטרה להפסיק את חגיגות השכר שהיו נהוגות בשידור הציבורי. חברי המועצה מונו על-ידי ועדת שופטים, מינוי שאושר על-ידי ראש הממשלה.

"נציין כי מתוך 750 עובדים שחתמו בתאגיד, 9 כתבים הם יוצאי גלי צה"ל, לצד טאלנטים מוערכים מרשות השידור, בהם אריה גולן, יעקב אחימאיר, גאולה אבן, מיכל רבינוביץ', כרמלה מנשה, קרן נויבך, תמר אלמוג ועוד רבים".