הימין שכח מה זה להיות יהודים

"אני רוצה להגיד למשפחות השכולות: אני מצר על כך שהדברים נאמרו, היה צורך להתנצל מיידית וטוב שחברי הכנסת עשו כך". אפילו במשפט כל כך קצר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא מצליח להימנע מקצת שקר, נקרא לזה "שקרון". קראתי ששני הח"כים התנצלו, אבל בטח לא מיידית ואפילו לא מיד.

מי שבטח לא התנצל מיידית היה ראש הממשלה עצמו. לא שהוא התבטא בצורה בלתי ראויה כלפי ההורים השכולים שהשתתפו בדיון בנוגע למבצע "צוק איתן". הוא נהג בנימוס, אמר את הדברים המתבקשים על אחדות העם ושאר ירקות. אלא שכרגיל, הוא לא עשה את הדבר שהכי היה מצופה ממנו. יושבים בנוכחותו, במעמדו, שני פוחזים ממפלגתו, ומטיחים עלבונות באנשים שהם לא רק שכולים, אלא גם עולים עליהם בכל פרמטר של התנהגות אנושית ואינטלקטואלית.

האח השכול שתק

וביבי שומע את הדברים, ומחריש. לא מוציא מפיו מילה. האם אין לו אחריות לגעיות היוצאות מפיהם של היצורים שהוא הביא לכנסת? הוא אפילו לא ביקש מהם להחריש, לכבד את המעמד ואת האנשים השכולים. האח השכול של המדינה ישב ושתק כמו דג. נתן למשרתיו להתלהם כרצונם ולא עשה דבר. מה זה אומר? בכל מצב, בכל חברה, כאשר אדם שותק לנוכח דברים הדורשים תגובה, זה אומר אחת משתיים. או שהוא חושב כמותם או שהוא פוחד לצאת נגדם.

ביבי לא התקומם

מה האמת במקרה דנן? אין לי ידיעה, כמובן, אבל אפשר ללמוד משהו מדפוס ההתנהגות. ומהתנהלותו של ביבי נראה שהדברים שנאמרו לא ממש קוממו אותו. בוודאי לא נוח לו כאשר מדברים סרה בהורים שכולים. אבל, וזו הנקודה, הוא אוהב הרבה פחות לשמוע ביקורת, גם מפי הורים שכולים. והוא בוודאי לא הצטער על שכלבלביו נבחו על מבקריו, מה שהוא היה מת לעשות, אבל לא היה יכול.

4 ימים חלפו מהאירוע החרפתי עד להתנצלותו של ביבי אתמול (א'). למה? כמה זמן צריך ביבי כדי להבין את גודל הבושה שהמיטו כלבלביו על הכנסת, על ההורים השכולים, על כולנו. 4 ימים שלמים היה ביבי צרך כדי לסיים את התלבטויותיו בנושא?

מיהו יהודי?

יום השואה היום. היום החשוב ביותר, לדעתי, בתולדות העם היהודי. ביום הזה, לא ביום כיפור, צריך הציבור בישראל לעשות את חשבון נפשו הלאומי. צריכים לזכור את מה שראש הממשלה נתניהו אמר פעם לבאבא סאלי ולומר בפרפראזה: "הימין שכח מה זה להיות יהודים". ולנהוג בהתאם.