עורכי דין, ראו הוזהרתם: סטנדרט חדש לאחריות להפרות דיווח

בפסק דין תקדימי שנתנה החודש ועדת האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך בהחלטתה לאשר הסדרי אכיפה בין הרשות לבין נושאי משרה בחברה, נקבע סטנדרט חדש לגבי אחריות עורך דין (יועץ משפטי) חיצוני ללהפרות דיווח שבוצעו על-ידי החברה.

הוועדה, בראשות השופטת בדימוס ברכה אופיר-תום, קובעת כי עורך דין חיצוני, שסייע לחברה בניסוח דיווח מיידי, יהיה אחראי לפרטים מטעים בדוח, ואחריותו אינה פחותה מזו של מנכ"ל החברה ונושאי משרה אחרים.

החלטת הוועדה ניתנה בעניינה של חברת תראפיקס, שעסקה בפיתוח תרופה למחלת האלצהיימר, בהתאם להסכם רישיון מחברת רמות שליד האוניברסיטה.

במסגרת ההסכם התחייבה החברה לעמוד באבני-דרך מסוימות, ונקבע כי אי-עמידה באבני-הדרך תקנה לרמות זכות לבטל את הסכם הרישיון.

לקראת סוף 2013 התגלע סכסוך בין הצדדים, ורמות הודיעה לחברה על סיום ההסכם בשל אי-עמידת החברה באבני-הדרך שנקבעו. תראפיקס דחתה את טענותיה של רמות, אך זו לא השתכנעה, ובחודש ינואר 2014 שלחה רמות מכתב נוסף, שבו חזרה על הודעתה על סיום ההסכם.

לאחר המכתב השני, חברת תראפיקס פנתה לראשונה לעורך הדין החיצוני שלה, שהבהיר לה כי החברה חייבת בדיווח מיידי על הודעת רמות. מספר ימים לאחר מכן דיווחה החברה כי קיבלה מרמות מכתב על כוונתה לסיים את ההסכם בין הצדדים. במקום שבו נדרשה החברה לציין בטופס הדיווח מתי נודע לה על האירוע, היא ציינה כי הדיווח משקף התכתבויות בין הצדדים בנושא, ותו לו.

רשות ניירות ערך טענה נגד החברה כי היא ביצעה שתי הפרות דיווח: הראשונה - אי-דיווח במועד קבלת המכתב הראשון מרמות; והשנייה - הכללת פרטים מטעים בדוח, בשל כך שבדוח שפורסם לא צוין במפורש כי התקבלו שני מכתבים, ומועד קבלתם. לטענת הרשות, שתי הפרות הדיווח בוצעו על-ידי נושאי משרה בחברה, והפרת הדיווח השנייה בוצעה גם על-ידי עורך הדין החיצוני שסייע בניסוח הדוח.

מדובר בסיטואציה מורכבת בדיני חברות. חברה פונה לעורך הדין החיצוני שלה, לאחר שכבר הייתה צריכה לדווח על אירוע מסוים, ולא דיווחה. עורך הדין מבהיר לה כי חלה עליה חובת דיווח; וכעת עולה השאלה מה על החברה לעשות - האם חובה עליה לציין כי לא דיווחה במועד?

עמדת הרשות, שהתקבלה על-ידי ועדת האכיפה המינהלית, הייתה חד-משמעית: הפרטים החסרים עולים כדי הפרת חובת דיווח. בחירת החברה בנוסח עמום, כדי לא להצהיר על הפרה באי-הדיווח על המכתב הראשון, עלתה לה בהפרת דיווח נוספת.

החלטה זו של הרשות מחדדת שוב את הצורך להתנהל בזהירות יתרה בעת ניסוח דיווחים מיידיים על אירועים מהותיים.

נקודה מעניינת נוספת נוגעת לאחריות עורך הדין. במסגרת הסדר האכיפה עם עורך הדין החיצוני, שהובא לאישור הוועדה, ביקשה הרשות לראות בעורך הדין החיצוני כמפר במעגל אחריות רביעי, שאחריותו פחותה מאחריותם של נושאי המשרה, ולהטיל עליו עיצום כספי מופחת יחסית לזה שהוטל על נושאי המשרה.

אולם הוועדה לא הסכימה לגישה זו, וקבעה כי כיוון שעורך הדין החיצוני היה שותף לניסוח הדוח המיידי, יש לראות בו כ"מי שכלל בדוח מיידי פרט מטעה", ואחריותו אינה פחותה מזו של נושאי המשרה בחברה. זאת, על אף שהוא אינו אורגן החב בחובת הדיווח, ואף איננו גורם המפוקח על-ידי הרשות.

לאור עמדתה זו, החליטה הוועדה לדחות את הסדר האכיפה עם עורך הדין החיצוני, בטענה כי העיצום הכספי המוצע הוא נמוך מדי.

להחלטת ועדת האכיפה עשויות להיות השלכות משמעותיות על ההתנהלות העתידית של עורכי הדין החיצוניים. אם סיוע בניסוח הדיווח מטיל על עורכי הדין החיצוניים אחריות כבדה מאוד, שאינה פחותה מאחריות החברה ונושאי המשרה שלה, התוצאה האפשרית היא שבשיקולים לניהול הסיכונים שלהם, עורכי הדין יימנעו מלהשתתף בניסוח דיווחים מיידים. ספק אם תוצאה זו היא רצויה לשוק ההון.

■ הכותבת, עורכת דין בתחום חברות וניירות ערך ויועצת למשרד אגמון, רוזנברג הכהן ושות', כיהנה כמשנה למנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך.