1. אם לא יקרה משהו יוצא דופן, מתישהו במהלך הערב או הלילה יודיעו הלשכות של שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן על פתרון בסוגיית עובדי רשות השידור שיביא לביטול השביתה הכללית שתוכננה (לפחות על הנייר) למחר. מי שקובע פגישות ערב אחרי בוקר אחרי ערב, וזה לזכותם של השניים, לא מעוניין בשביתות - אלא בהסכמות.
אפשר בהחלט שהדברים כתובים כבר על פתק אצל כל אחד מהצדדים, אבל הישגים תמיד נראים יותר טוב בדקה ה-90. אם בכל זאת תפרוץ שביתה, יהיה זה סימן שהיא הפכה למטרה ולא לאמצעי. תרחיש כזה אפשרי על רקע הבחירות להסתדרות, אבל לפי הדינמיקה הקיימת הוא סביר פחות. עם כל הכבוד לשלי יחימוביץ', שכנראה תרמה למוטיבציה של היו"ר המכהן, היא לא החלק המרכזי בסיפור הזה.
היחסים בין כחלון לניסנקורן הם הטובים ביותר ששררו בין יו"ר הסתדרות לשר אוצר בישראל, מזה שנים רבות. השניים מתהלכים יד ביד בטקסים לקליטת עובדי קבלן בבתי החולים הממשלתיים, במסגרת מה שזכה כבר לשם "תכנית כחלון-ניסנקורן".
אם זה לא מספיק, אנשיו של ניסנקורן, כפי שחשפנו ב"גלובס", סייעו לכחלון להקים סיעה חדשה בהסתדרות - וזו כבר הודיעה על הצטרפות לרשימה המשותפת של ניסנקורן בבחירות הקרובות לארגון, שיתקיימו ב-23 במאי. לטוב ולרע, זה הופך אותם לשותפים פוליטיים, לא פחות.
2. שני נושאים מרכזיים ולמעשה יחידים נמצאים על השולחן: הגדלת מספר התקנים בתאגיד השידור הציבורי החדש כדי לקלוט כמה שיותר עובדים מרשות השידור שעומדת בפני סגירה, ושיפור תנאי הפנסיה הצוברת בעיקר עבור מי שלא ייקלטו בסופו של דבר. עתידם של מרבית העיתונאים כבר מובטח, שעה שלא פחות מ-500 עובדים שאינם עיתונאים עומדים רשמית בפני פיטורים.
ניסנקורן הצביע בשיחות עם כחלון על קבוצת גיל מסוימת מאוד: 40-50. בשוק העבודה הישראלי, הוא אמר, פיטורים בטווח הגילאים הזה דומים לעתים קרובות לגזר דין מוות תעסוקתי. כחלון, פוליטיקאי משופשף אבל כזה שקשה לחשוד בו כשהוא מביע אמפתיה, דיבר על הנושא הזה בעצמו עוד לפני איומי השביתה. השניים לא אוהבים לדבר על מספרים כששואלים אותם, אבל מספרים זה הכול במשא-ומתן הזה. מספרים, והאנשים שמאחוריהם.
ניסנקורן יודע שחותמת הכשרות שהעניק בשנת 2014 לחוק שהביא לעולם מודל בעייתי של "סגירה ופתיחה", רודפת ועוד תרדוף אותו בעתיד. כמו ראש הממשלה נתניהו, גם יו"ר ההסתדרות מקפיד לספר שהתאגיד "חמק לו" ב"צוק איתן". ניסנקורן העדיף אז למצוא חן בעיני הציבור, במקום בציבור העובדים שלו, ועכשיו הוא משלם על כך באווירה השלילית שמרחפת מעל הקמפיין שלו לראשות הארגון.
אי-אפשר להחזיר את הגלגל לאחור מבחינת התקדים שיצר המודל ההוא בעולם יחסי העבודה, אבל כן ניתן לגבות תג מחיר בדיעבד. כחלון, שבמשך חודשים ארוכים התעקש על כך שהתקציב של השידור הציבורי לא ייפרץ, צפוי לחתום על הצ'ק. עוד צ'ק.
3. איך שלא הופכים את זה, גם אם מסכימים שמודל הסגירה והפתיחה הוא חטא קדמון, גם אם לא ניתן להתעלם מכך שראשי התאגיד העדיפו במקרים רבים מדי צעירים יוצאי גלי צה"ל בצלמם ובדמותם ותוך יחס משפיל לעתים כלפי עיתונאים ועובדים ותיקים - המהלך לסגירת חטיבת החדשות של התאגיד הוא התערבות פוליטית בוטה ופסולה מהמניעים הציניים ביותר שישנם.
בניגוד לטענה כאילו השינוי האפקטיבי היחיד הוא הדחה של מנהל חטיבת החדשות ברוך שי, התוצאה הצפויה הרסנית הרבה יותר ומהווה מימוש מלא של המטרה המקורית: ההכרה בכך שהדרג הפוליטי יכל לעשות בשידור הציבורי כמעט ככל העולה ברוחו בכל שלב נתון, עם חקיקה או בלעדיה.
לראש הממשלה נתניהו אין מושג מי זה ברוך שי. הרעיון הוא שכל מי שיבוא אחריו, יידע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.