"היו שתהו אם הבורסה בת"א בכלל רלוונטית לכלכלה הישראלית"

הבורסה לני"ע בתל-אביב, בניהולו של איתי בן זאב, מסמנת את הדרך ליציאה מהיובש שמאפיין בשנים האחרונות את שוק המניות המקומי, ומפרסמת תוכנית אסטרטגית חדשה. מטרת התוכנית, בין היתר, היא להגדיל את חלקו של שוק הנפקות האקוויטי הציבוריות במימון חברות פרטיות בישראל, על חשבון קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי. זאת, תוך יצירת שירותים נוספים - ובראשם כאלה שיתחרו ישירות בבנקים המקומיים, גם באמצעות הפיכתם של הבנקים לעושי שוק. מתי כל זה יקרה? "אני רוצה שזה ירוץ כבר בתחילת 2018", אומר בן זאב.

בן זאב, שנכנס לתפקידו בינואר השנה, בעיצומו של משבר מתמשך בבורסה, הציג היום את התוכנית האסטרטגית שלו, שכבר אושרה בדירקטוריון הבורסה, תחת השם "להיות הבחירה הראשונה". הוא סיפר ש"חלק מהתגובות שקיבלתי כשנבחרתי לתפקיד, העלו שיש התוהים אם הבורסה בכלל רלבנטית לכלכלה הישראלית. לי זה טריוויאלי, והופתעתי שיש כאלה ששואלים את השאלה הזו".

לדבריו, "אנו שואפים להיות הבחירה הראשונה עבור המשקיעים ועבור החברות. לבורסה תחרות עזה גם בזירה המקומית בישראל וגם בעולם, מול בורסות בצפון אמריקה, באירופה ובאסיה. כמו כל גוף עסקי, היא נמצאת בתחרות מתמדת - וזה דבר מצוין כי זה מכריח אותנו להיות דרוכים".

בן זאב גילה בדבריו, כי "השת"פ עם בורסת נאסד"ק, שבו דובר בעבר, ירד מהפרק", וזאת בגלל ש"בעסק לא עושים דברים לא כלכליים, והיה ברור שבמתכונת שבה דובר אין לזה היתכנות כלכלית".

בן זאב גילה כמה נתונים ששופכים אור חדש על הבעיה של שוק המניות המקומי: "יש לבורסה לקוחות שהם חברות, ויש לקוחות שהם משקיעים פרטיים מהציבור. לגבי המשקיעים, קצת יותר מרבע מיליון לקוחות, משקי בית, איבדנו בשנים האחרונות כמעט 40% מהם, שסגרו את החשבונות שלהם בבורסה. חלקם בטח עברו לבורסות זרות, חלק עברו לנדל"ן ואחרים אולי לפיקדונות". לדבריו, גם רבע מיליון משקיעים שהיו בבורסה ב-2011 אינם שיעור גבוה מהאוכלוסייה בהשוואה בינלאומית, "וזה מייצג פוטנציאל גבוה לאפסייד בהיבט זה", אמר בן זאב.

בן זאב הוסיף נתונים המבהירים את הירידה היחסית באטרקטיביות של הבורסה בעיני המוסדיים: "ב-16 שנה הגדילו המוסדיים ב-9% את ההשקעות שלהם במניות בישראל, לעומת הגדלה של 30% במניות בחו"ל. אנו יודעים שלמוסדיים זורם כסף רב מדי שנה, ויש להם נגישות מלאה לשווקים הבינלאומיים, ועלינו לראות את הדרך איך לגרום למוסדיים להכניס כסף חדש לתוך הבורסה שלנו".

"החברות מעדיפות שיתערבו להן"

"יש לנו לקוחות שהם החברות הציבוריות", אמר בן זאב, שהוסיף כי "לחברות הישראליות פעילות בינלאומית, ויכולת לגייס הון בעולם, וכן אפשרויות מימון נוחות במגזר הפרטי". הוא הציג נתונים שלפיהם ב-2016 גיוסי ההון הפרטיים והציבוריים בבורסה (במניות) הסתכמו ב-6.7 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד שקל בקרנות הון סיכון ו-13.3 מיליארד שקל בקרנות פרייבט אקוויטי. כלומר, שני אפיקים פרטיים ולא ציבוריים מובילים בהיקף הגיוסים, למול גיוס בבורסה, שם לא מתערבים לחברה בניהול. "המספרים מלמדים שהחברות הישראליות מעדיפות ללכת לפלטפורמות שמתערבות בניהול, ולא לבורסה, ומבחינתנו זה פוטנציאל גבוה שאנו רואים לנגד עינינו".

בן זאב פירט את "היתרונות והחוזקות בבורסה בתל-אביב, ותרומתה לכלכלה", ואמר כי מדובר בכך "שלאורך השנים נבנתה בבורסה תשתית טכנולוגית מצוינת ויציבה, שעובדת חלק. יש לנו שוק אג"ח נזיל ופעיל, שמתפקד טוב זה שנים - אפילו ברמה בינלאומית - ולא סתם באו לפה חברות זרות להנפיק. לא אתפלא שיבואו לכאן חברות זרות שלא מהנדל"ן להנפיק פה אג"ח, כי יש כאן נזילות מהמוסדיים, מערכת רישום כפול, מערכת תפעול סליקת קרנות נאמנות ועוד.

"יש הרבה יתרונות גלומים בשוק שלנו, ואנו מנסים לטפל בתפיסה של כיצד הרגולציה פה נתפסת. יש פה סיפור שמעניין ברמה בינלאומית, וראינו את זה במקרה של מובילאיי. עלינו לראות בבורסה כיצד כמה שיותר חברות טכנולוגיה ייסחרו פה, וכך מי שישקיע במדדים פה ייחשף לסטארט אפ ניישן".

בן זאב ניסה לכמת את התרומה של הבורסה לכלכלה הישראלית, וטען ל"חיסכון שנתי של 5.7 מיליארד שקל לחברות ולמדינה, וחיסכון שנתי של כ-6.2 מיליארד שקל למשקיעים הישראליים", בין היתר הודות לחיסכון, אליבא בן זאב, של 2 מיליארד שקל מהפחתת עלות החוב הממשלתי בגלל קיום הבורסה, חיסכון של כ-1.2 מיליארד שקל בגיוסי הון של חברות, ובשל צמצום בהוצאות לחברות בגין הנפקות בחו"ל אם לא הייתה בורסה בישראל.

על רקע כל אלה, אומר בן זאב, "הבורסה צריכה ואף חייבת להיות יצרנית ערך משמעותית יותר בכלכלה הישראלית", ובכלל זה ב"צמיחת החברות במשק".

כיצד ניתן לדעתו להגביר את האטרקטיביות של הבורסה עבור החברות המגייסות? "להרחיב את סל השירותים ולהגביר את הנזילות, בין היתר על רקע ירידה בהשקעות של המשקיעים הזרים בישראל בשנים האחרונות". הוא הוסיף, כי בבורסה חושבים כיצד להרחיב את שוק הנגזרים, ש"גם בפעילות בו הייתה ירידה".

כיצד יוצאים לדרך חדשה?

מנכ"ל הבורסה סימן בהקשר זה את היעדים, ובהם הנפקת חברות ממשלתיות. "יש 10-15 חברות גדולות וטובות שמוחזקות על-ידי המדינה, שאת חלקן ניתן להנפיק במלואן ואת חלקן במידה חלקית, במהלך השנתיים-שלוש הקרובות", אמר, והוסיף כי "שווי ההנפקות הצפוי הנו כ-15 מיליארד שקל".

לצד זאת, אמר בן זאב, יש לפעול "להחזרת החברות הישראליות הביתה. נכון לסוף 2016 שווי החברות הישראליות שלא נסחרות בישראל היה 264 מיליארד שקל, לא מעט מהן חברות טכנולוגיה שאנו רוצים בבורסה שלנו. מדובר בכ-90 חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל, שמערכת הרישום הכפול הופכת את חייהן ליותר פשוטים אם ברצונן להירשם למסחר פה".

הוא הוסיף, כי "בדקנו למה זה לא קורה, ומצאנו שורה של דברים, שבסיכומם שלושה היבטים: הראשון - הרצון של המשקיעים ליציבות ולוודאות רגולטורית; השני - חוסר רצון של החברות הדואליות להתמודד עם שני גופים שנותנים המלצות למוסדיים כיצד לנהוג בהצבעותיהן (כך שאנטרופי בישראל תאמץ את ההמלצות מחו"ל לגבי חברות דואליות); והשלישי - חובת ההצבעה שחלה על הגופים המוסדיים בישראל. הרגולציה - רשות שוק ההון ורשות ני"ע - בוחנות בחיוב את צמצום חובת ההצבעה שחלה על המוסדיים (בחו"ל זה שונה, ובארה"ב אין חובה שכזו)". בהקשר זה הוא אמר, כי התקשורת בישראל שונה מהתקשורת בחו"ל, וזה גם יוצר לחץ, וזאת בגלל הדיון הציבורי שמתקיים לא אחת מעבר - ולא בהכרח בקשר להיבטים הכלכליים.

בן זאב שב והדגיש את הפוטנציאל בחברות הצמיחה - כ-1,000 חברות קטנות-בינוניות "מסורתיות", מאות פרויקטי נדל"ן ותשתית, ועוד כ-300 עד 500 חברות סטארט אפ.

"יש המון מקום לחברות הללו לגייס הון, וברבות מהחברות הללו זה פתרון גם מבחינת העברה בין-דורית", אמר. "אין ספק שיש לזה פוטנציאל בישראל".

"שלושה זרמים מובילים לנזילות"

ולסיום, כיצד מתכוון בן זאב להגביר את הנזילות בשוק המקומי - אחת הבעיות הגדולות ביותר? "טיפול בשלושה זרמים המשפיעים על הנזילות: הסוחרים, המוסדיים הישראליים והבינלאומיים, והריטייל (ששיעור השתתפותו בשוק המניות המקומי נמוך בהשוואה בינלאומית)".

וכיצד יגדיל את חלקם של המוסדיים? "נפעל לאפשר לבנקים להיות עושי שוק במניות, ואנו בקשר בעניין זה עם הפיקוח על הבנקים". לדבריו, "זה יאפשר להעמיק את השוק". מהלך משמעותי זה מחייב אישור הפיקוח על הבנקים ("שבוחן זאת לעומק") והתאמה מול רשות ני"ע, וזאת עוד קודם לשכנוע הבנקים בכדאיות הנושא עבורם.

ולבסוף, כיצד יחזיר מנכ"ל הבורסה את משקיעי הריטייל, מהציבור הרחב, לבורסה? בן זאב הציג תוכנית ל"פלטפורמת הפצה חדשה ויעילה לציבור הרחב, באמצעות ברוקרים שליבת פעילותם היא מתן שירותי מסחר ישירים, זולים ונגישים לציבור הרחב". כיצד לעשות זאת? הוא פירט: על-ידי "שינוי מודל החברות בבורסה, כדי להגדיל את מספר חברי הבורסה, כשהחברים החדשים יהיו מוטי שירות לציבור הרחב". כאן גילה בן זאב, שיש חברה אחת שעומדת להיכנס כחבר בורסה. "ניהלנו מגעים עם חברת וובי (Wobi), ובדו-שיח שניהלנו איתם הם החליטו לקחת בזה חלק".

אמצעים נוספים להשגת המטרה האמורה הם "יצירת מערכת הזמנות דיגיטלית לציבור בהנפקות והורדת מס רווחי הון", אמר בן זאב, והוסיף כי לדעתו "שיעור מס רווחי הון של 10%-15% נראה ראוי".

 לגופים המוסדיים הישראלים