יעלון: "מחיר למשתכן לא פותרת את בעיות האמת בשוק הדיור"

"בעיות הדיור ויוקר המחיה נובעות בעיקר מהזנחה של שנים, חוסר נכונות לעשות צעדים שעלולים להיתקל בהתנגדות מצד קבוצות לחץ אינטרסנטיות, וחוסר אסטרטגיה בתחום הכלכלי-חברתי. בקיצור - חוסר מנהיגות", כך אמר אתמול (ג') שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון בכנס "המשפיעים" - פורום יועצי ההשקעות של "גלובס" וקסם מדדים, שהתקיים בבורסה לניירות ערך.

יעלון, שהתפטר מתפקידו כשר הביטחון בממשלה האחרונה, לא חסך ביקורת מהממשלה ומראש הממשלה, ובמהלך דבריו הציג את האני מאמין הכלכלי-חברתי שלו. אלמנט בולט בנאומו היה היעדר המנהיגות בממשלה הנוכחית והצורך המיידי בהשקעה גדולה יותר בתחומי החברה והכלכלה.

נושא מרכזי שאליו התייחס הוא משבר הדיור ומאמצי הממשלה לעצור את הנסיקה במחירי הדירות. יעלון תקף את תוכנית הדגל של שר האוצר משה כחלון, והסביר כי לא מדובר בפתרון נכון לשוק כולו. "בחודשים האחרונים אנחנו עדים לנתונים מתרבים והולכים שמצביעים על התקררות של שוק הדיור, אולי התייצבות מחירים ואולי אפילו סממנים לירידה מסוימת. אבל גם אם אכן ניווכח שיש תחילת התייצבות או ירידה, אסור שזה יגרום לממשלה לחשוב שהבעיה נפתרה. עדיין חסרות כמאה אלף דירות, ואת הבעיה הזו צריך לפתור בצד ההיצע.

על תוכנית הדגל של כחלון - "מחיר למשתכן" - אמר יעלון כי "היא תוכנית לסיוע לזוגות צעירים לקנות דירה ראשונה, היא לא תוכנית לפתרון בעיות האמת של שוק הדיור. מחיר למשתכן לא מטפלת בצד ההיצע, לא מתמודדת עם כמות הקרקעות המשווקות, לא עם הקצב הבלתי נסבל של אישור התוכניות בוועדות התכנון ולא עם משך הבנייה של הדירות. ולכן, לצערי, אנחנו לא מתמודדים עם בעיות השורש בשוק הזה. בתחום ההיצע אנחנו תקועים כבר שנים סביב בניית כ-50 אלף יחידות דיור בשנה, ולא מצליחים לעלות ל-60 אלף או 70 אלף דירות כדי להדביק את עודפי הביקוש. קצב שיווק הקרקעות אינו מספק את הנדרש וצריך לפתוח את הפקק ברשות מקרקעי ישראל. בעיה חמורה נוספת היא הבירוקרטיה והסחבת בוועדות התכנון ובגופים המוניציפליים".

שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר התייחס גם לפערים החברתיים, אותם כינה "מסוכנים". לדבריו, "יש לנו הנהגה פוליטית שפועלת ללא הרף להגברת הפיצול והשסעים בחברה. הנהגה שמשסה ציבור בציבור, ימנים בשמאלנים, חילוניים בדתיים, מזרחיים באשכנזים, יהודים בערבים", אמר. לדבריו, "אם נסתובב ברחובות ת"א ובאזורי הפיננסים והעסקים ונשאל מה מצבה הכלכלי של מדינת ישראל, אני מניח שנשמע שהוא טוב מאי-פעם. נשמע שהצמיחה סבירה, שיחס חוב-תוצר ממשיך לרדת, שהאבטלה נמצאת בשפל היסטורי, שיש יציבות מחירים כבר שנים, ולאור כל אלה חברות דירוג האשראי הבינלאומיות נותנות לנו דירוג טוב ויציב - והכול באמת נכון. אבל אם נצא מהמרכז לפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ונשאל שם מה המצב הכלכלי, נקבל תמונה אחרת לחלוטין.

"כי כשבוחנים את המצב מתחת לנתוני המאקרו מתגלה תמונה הרבה פחות ורודה: המצב הכלכלי-חברתי של רוב אזרחי המדינה אינו טוב. הרוב מתקשים לגמור את החודש, מתקשים לקנות או לשכור דירה, מתקשים להקים משפחה ולתת לילדים שלהם חינוך ברמה גבוהה, ולא מקבלים שירותי בריאות ציבורית ברמה מכבדת. וזה רוב הציבור, שלא לדבר על מצבם של הזקוקים ממש לעזרה: החולים, הנכים, הקשישים, וניצולי שואה שבקושי מתקיימים. שתי התמונות הכל כך שונות האלה לא יכולות להמשך ולהתקיים לאורך זמן".

בהמשך אמר יעלון כי לדעתו יש לשנות את סדרי העדיפויות ולהשקיע את הכספים בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות: "נשמור את החוב ברמה של 60% מהתוצר, ולמשך תקופה מוגדרת מראש של עשר שנים נייעד את פירות הצמיחה לשיקום התחומים התשתיתיים שהזנחנו. נשקיע אותם בתשתיות חינוך, בהקניית מיומנויות לשוק העבודה, במערכת הבריאות. הבעיה שלנו אינה שהמסים בישראל גבוהים מדי - להיפך, הם נמוכים יחסית ל-OECD. הבעיה היא גם שההוצאה האזרחית נמוכה מדי - ובזה צריך לטפל".