הבדיקה הרבעונית של IVC/ZAG מאשררת את בדיקת "גלובס" מתחילת החודש באשר לסך גיוסי ההון של חברות טק ישראליות ברבעון הראשון של השנה: כזכור, "גלובס" העריך כי מדובר בכמיליארד דולר, וכנראה 1.1 מיליארד דולר (כי לא פעם קורה שיש סבבי גיוס שנודע עליהם בדיעבד), ואילו לפי בדיקת IVC/ZAG מדובר על 1.03 מיליארד דולר, ירידה קלה של 4% לעומת הרבעון הרביעי של 2016 וירידה קצת יותר משמעותית של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
עוד עולה מהבדיקה כי מספר העסקאות (כלומר, סבבי גיוס) עמד על 155 - ירידה רבעונית של 6% וירידה שנתית משמעותית יותר של 11%.
נתון מדאיג, בהמשך למגמה שנרשמה ברבעון האחרון של 2016, הוא החלק של סבבי גיוס מוקדמים (שלבי סיד ו-A) מתוך הסך. מספר סבבי סיד ירד בשיעור רבעוני של 16% ומספר סבבי A ירד בשיעור רבעוני של 31%. סך ההון שגויס בשלבים אלו עמד על 247 מיליון דולר, 24% מהסך, וזאת לעומת 267 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016 (25% מהסך) ולעומת 320 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (29% מהסך). מנגד, מספר הסבבים המאוחרים (B והלאה) עלה בשיעור רבעוני של 20% ובשיעור שנתי מתון יותר של 5%.
לדברי עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מנהל בזיסמן-אהרוני-גייר ושות' (ZAG/S&W): "העובדה שמרבית ההון מוזרם כיום לחברות בשלבים בשלים ובוגרים יותר, יכולה ללמד מחד על התבגרות של החברות הקיימות בשוק, אך מנגד על תיאבון נמוך של המשקיעים לחברות צעירות, המגלמות סיכון גבוה יותר. התמשכות מגמה זו עשויה להביא לפגיעה ביכולת של חברות צעירות לממש את הפוטנציאל הטמון בהן. בנוסף לעובדה שלפי הבדיקה מרבית ההון המוזרם להיי-טק הישראלי ממשיך להגיע מחו"ל - מתקבלת תמונה לפיה ההיי-טק בארץ מוטה השקעות זרות בחברות בעלות סיכון מופחת, וזה נתון שיכול להשליך על עתיד ההיי-טק הישראלי בכללותו בהמשך".
עוד עולה מהבדיקה כי ההשקעות המגובות הון סיכון ירד משמעותית, הן אבסולוטית והן במספר: 19% בסך האבסולוטי לעומת הרבעון האחרון של 2016, ונפילה במספר העסקאות לשפל שלא נראה מאז 2010. מנגד, היקף ממוצע להשקעת הון סיכון עלה (בין היתר, בגלל יותר השקעות בשלבי B והלאה) בשיעור רבעוני של 13%.
באשר לפעילות של קרנות ההון סיכון הישראליות לבדן, התמונה קצת מעודדת יותר: סך השקעה של 162 מיליון דולר או 16% מהסך, וזאת לעומת 129 מיליון דולר, 12% מהסך, ברבעון האחרון של 2016. לפי IVC/ZAG, השיפור נובע מעלייה בהשקעות ראשונות שבוצעו על ידי אותן קרנות ישראליות. קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC, מזהה שני צדדים לשינוי בתבנית ההשקעות של קרנות הון סיכון: "קרנות הון סיכון, ישראליות וזרות כאחד, מעבירות את מוקד הפעילות שלהן להשקעות בשלבים מאוחרים יותר - הן מבחינת שלב פיתוח המוצר והן מבחינת שלב המימון או סבב הגיוס. שינוי זה יוצר חלל בשלבים המוקדמים, שלא מכוסה במלואו על ידי משקיעים אחרים כמו אקסלרטורים או אנג'לים. הדבר מהווה הזדמנות למשקיעים חדשים שרוצים להתמקד בחברות הזנק צעירות בהיעדר תחרות, אך הוא מאיים על עתידו של מודל ההון סיכון המקומי. אם הקרנות מוותרות על האפשרות להיכנס בשלב מוקדם ולהחזיק נתחים משמעותיים מהחברה, הן למעשה משחררות את ההשפעה שלהן על זרם העסקאות (Deal Flow) - אם אין היום השקעות בשלבים ובסבבים מוקדמים, לא בטוח שבעוד שנתיים יהיו מספיק חברות להשקעה בשלבים מתקדמים".
מבדיקת "גלובס" עולה כי נכון לרגע זה, סך ההשקעות בחברות טק ישראליות בחודש אפריל הוא כרבע מיליארד דולר, כלומר מתחילת השנה מדובר על 1.3 מיליארד דולר.
ממשיכות לגייס סך גיוסי הון של חברות טק ישראליות, לפי רבעונים, במיליוני ד'
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.