התחביב החדש של מייסד גוגל סרגיי ברין - בניית ספינת אוויר

ללארי פייג' יש מכוניות מעופפות. לסרגיי ברין תהיה ספינת אוויר. ברין, אחד ממייסדי גוגל, בונה לאחרונה ספינת אוויר בתוך האנגר 2 במרכז המחקר איימס של נאס"א, לדברי מקורות שמכירים את הפרויקט. לא ברור אם כלי הטייס, שנראה כמו צפלין, הוא בבחינת תחביב, או משהו שאותו מקווה ברין להפוך לפעילות עסקית. "מצטער, אין לי שום דבר לומר בנושא הזה כעת", כתב ברין באימייל.

מקורות שמכירים את הפרויקט אמרו שברין מוקסם זה זמן רב מספינות אוויר. העניין שלו בכלי טייס אלה התעורר כשביקר במרכז איימס, שנמצא בקרבת משרדיה הראשיים של אלפבית, החברה האם של גוגל. בשנות השלושים של המאה העשרים היה מרכז איימס ביתה של USS Macon, ספינת אוויר עצומה שבנה חיל הים של ארה"ב. לפני כשלוש שנים החליט ברין לבנות ספינת אוויר משלו, לאחר שהתלהב מצילומים ישנים של ה-Macon.

שלד מתכת

ב-2015 רכשה חטיבה של את ההאנגרים הגדולים באיימס מנאס"א והפכה אותם למעבדות עבור החברה. ספינת האוויר של ברין, שאינה פרויקט של אלפבית, כבר לובשת צורה באחד ההאנגרים. מהנדסים בנו שלד מתכת של הספינה, שתופסת את מרבית שטחו של ההאנגר הענקי.

אלאן ווסטון, לשעבר מנהל תוכניות באיימס של נאס"א, מוביל את פרויקט הספינה האווירית של ברין, לדברי המקורות יודעי הדבר, שביקשו לשמור על עילום שם. ווסטון לא נענה לפניות שבהן התבקש להגיב.

הרקע של ווסטון מכשיר אותו למשימה יוצאת דופן כזאת. ווסטון, בנם של הורים אוסטרליים, בילה חלק מילדותו בטורקיה, ולאחר מכן למד באוניברסיטת אוקספורד, שבה הפך לחבר בולט במועדון הספורט המסוכן - קבוצה של סטודנטים חובבי סיכונים ואינטליגנטים שנוצרה בתחילת שנות השבעים, ועסקה בין השאר בהעפת אנשים לתוך רשתות בצדו השני של מגרש.

לזכותם של חברי המועדון נזקפת המצאת המתכונת המודרנית של קפיצות בנג'י. ווסטון, למשל, ביצע את אחת מקפיצות הבנג'י הראשונות כשהשליך את עצמו מגשר שער הזהב בקליפורניה, והצליח לחמוק מהרשויות שהמתינו ללכוד אותו על החוף.

הוא טיפס על הר קילימנג'רו באפריקה, ולאחר מכן ניסה לרדת מההר באמצעות גלשן, אך הגלשן התרסק על הקרקע וקרסולו של ווסטון נפגע.

שנים לאחר מכן הצטרף ווסטון לחייל האוויר בתפקידי הנדסה במסגרת יוזמת ההגנה האסטרטגית של ממשלת ארה"ב (SDI) - מערכת ההגנה מפני טילים שזכתה לכינוי "מלחמת הכוכבים". ב-1989 פיקח ווסטון על אחד הניסויים הראשונים שנערכו במסגרת מלחמת הכוכבים, ושמטרתו היתה להשמיד טילים רוסיים באוויר באמצעות כלי נשק שמופעלים מהחלל.

לאחר עבודתו בחיל האוויר, הצטרף ווסטון לנאס"א ועבד במספר גדול של פרויקטים, כולל פיתוח רכב נחיתה ירחי בעלות נמוכה.

בראיון רדיופוני ב-2013 תיאר ווסטון את התוכניות לבניית ספינת אוויר להעברת מטענים. הרעיון מאחורי תוכנית זו הוא שספינות אוויר חסכניות יותר בדלק מאשר מטוסים ומסוגלות לשאת מטענים ישירות למקום שבו צריכים אותם, במקום להעבירם למרכזי תחבורה כמו נמלי תעופה ומרכזי משלוח.

"הטכנולוגיות החדשות לבניית ספינות אוויר עשויות לצמצם משמעותית את עלות העברת מטענים במונחי טון/מייל", אמר ווסטון בראיון, "זה תלוי בגודלה של ספינת האוויר. ספינת אוויר גדולה יותר יכולה לצמצם עלויות הרבה יותר מספינה קטנה, אך יש סוג של ספינות אוויר שעיצובן מאפשר להן לשאת עד 500 טון ושעשויות להיות יעילות יותר ממשאית במונחי צריכת דלק".

שימוש בהליום

ברין תיאר דגם ראשוני שאותו הוא שוקל: כלי שפועל באמצעות הליום ונדמה שהוא נושם. "האופן שבו הוא פועל הוא שההליום במעטפה העיקרית נלקח ומאוחסן בשקיות בתוך ספינת האוויר בלחץ קצת יותר גבוה", אמר ברין, "כשעושים את זה, נשאב אוויר מבחוץ לתוך מה שהם למעשה מעין ריאות שצמודות לצד הכלי . אז האנלוגיה עם נשימה היא אנלוגיה טובה. כוח העילוי הכללי של הכלי שווה למשקל האוויר שמוחלף בהליום. כשאתה מבצע החלפה כזאת, אתה יכול לשלוט במידת הציפה של הכלי".

לדברי ווסטון, שיטה זו תאפשר לספינת האוויר לשאת 500 טון ללא צורך במשא ייצוב. לאחר שווסטון קיבל פניה לגבי ספינת האוויר, הוא עדכן את הפרופיל שלו בלינקדאין ותיאר את עבודתו הנוכחית כמנכ"ל Ltare, אך לאחר מכן מחק את העדכון.