הנהלת חברת התרופות אלקוברה מחפשת פעילות חדשה, שתסייע לה במאבק השליטה מול הקרן האקטיביסטית ברוש, ובוחנת את האפשרות למזג לתוכה את חברת אנטרה ביומד הירושלמית. כך נודע ל"גלובס". אנטרה ביומד, המוחזקת בידי חברת די.אן.איי הנסחרת בת"א, מפתחת גלולה לבליעה במקום זריקות. אנטרה כבר הודיעה בעבר על כוונתה להפוך לחברה ציבורית, ואולי אף לצאת להנפקה בנאסד"ק, אולם התוכניות הללו עד כה לא יצאו לפועל.
בשידוך יש היגיון, משום שלאלקוברה , הנסחרת בנאסד"ק, יש מזומן (50 מיליון דולר נכון לסוף 2016, לעומת שווי שוק נוכחי של 31.4 מיליון דולר בלבד) ונוכחות ציבורית, אולם המוצר המוביל שלה נכשל, ואילו לאנטרה יש מוצר מסקרן, אך היא נסחרת תחת המטרייה של די.אן.איי, אשר אינה במרכז תשומת הלב של המשקיעים, ונסחרת לפי שווי של 43.5 מיליון שקל בלבד.
מאנטרה נמסר, כי החברה מחפשת כיווני מימון שונים, אך לא ניתנה תגובה ספציפית לידיעה. אלקוברה לא הגיבה לידיעה. מקורבים לאלקוברה מסרו, כי מתקיים מו"מ עם מספר חברות פרטיות, אולם המו"מ עם אנטרה הוא המתקדם ביותר.
המוצר המוביל של אנטרה נועד לטיפול בהפרעות בבלוטות יותרת התריס במוח, אשר גורמות בעיות בבניית עצם (שעלולות להוביל לשברים בעצמות). כמו כן, היא מפתחת תרופה לטיפול באוסטיאופורוזיס. שני המוצרים אמורים להיכנס לשלב II של הנסויים הקליניים במהלך 2017, כך על פי דוחות די.אן.איי לסיום 2016. עלות הניסוי בהפרעה בבלוטת יותרת התריס מוערכת במספר מיליוני דולרים בודדים, אולם עלות הניסוי במוצר לטיפול באוסטיאופורוזיס מוערכת על-ידי אנטרה ביותר מ-20 מיליון דולר.
אנטרה ביצעה גיוס ב-2014, שהוגדר כגיוס גישור לקראת הנפקה בנאסד"ק, שהיקפו היה כ-6 מיליון דולר, והוא בוצע לפי שווי של כ-28.5 מיליון דולר אחרי הכסף. ב-2016 גייסה הלוואה המירה למניות של 7.5 מיליון דולר. אולם, כאמור, ההנפקה טרם התרחשה.
בעלי העניין העיקריים בדי.אן.איי, המחזיקה כאמור 35% ממניות אנטרה, הם זאב ברונפלד (15%) המוכר מבעלותו בעבר בחברות ביומדיקס וביו סל (שממנה צמחה פרוטליקס), רפאל מנחם (6%) ומנכ"ל החברה יונתן מלכה (5%). כמו כן נמצאים 6% מהחברה בידי חברת אורמד הנסחרת בנאסד"ק, וזאת משום שהטכנולוגיה המקורית בבסיס המוצר של אנטרה פותחה במקור באורמד.
ברוש הגיעה להחזקה של 17%
אלקוברה, שאמורה לקלוט את אנטרה, פיתחה עד כה תרופה לטיפול בהפרעות קשב. לפני כמה חודשים נכשל ניסוי קליני שני במוצר המוביל שלה. אלקוברה הודיעה על כוונתה לפתח מוצר נוסף להפרעות קשב, אולם מדובר במוצר בעל פוטנציאל נמוך יותר - לא תרופה חדשה אלא גרסה משופרת של תרופות הפרעות הקשב הקיימות, מבוססות האמפטמינים.
בינתיים החלה קרן הגידור ברוש, בראשות אמיר אפרתי, לרכוש מניות בחברה, והגיעה להחזקה של 17%. קרן ברוש הגישה שלשום מסמכים בדרישה לכינוס אסיפה כללית באלקוברה, כדי להחליף את כל הדירקטוריון בחברה במינויים מטעמה. עוד לפני כן פרסמה קרן ברוש מכתב חריף, ובו טענות לבזבזנות רבה מטעם אלקוברה, הן במשכורות הבכירים והן בהתנהלות היומיומית של החברה.
המאבק בין הצדדים מגיע על רקע ירידה חדה במניית אלקוברה בשנים האחרונות, בעקבות מספר כישלונות של החברה בניסויים קליניים בתרופות שפיתחה לטיפול בהפרעות קשב. המניה איבדה 95% מערכה בספטמבר 2014 סביב כישלון הניסוי המרכזי בתרופת הדגל שלה לטיפול בהפרעה.
נראה כי אלקוברה מעוניינת להכיל פעילות חדשה בחברה, בין היתר כדי לרכוש מחדש את אמון המשקיעים ולמנוע את החלפת דירקטוריון והנהלת החברה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.