באוצר יבחנו הסרת חסמים על מוסדיים מקומיים להשקיע בהיי-טק

קמפיין "גלובס" לטובת הגדלת השקעות הגופים המוסדיים בהיי-טק הישראלי נושא פרי. בסיכום פגישה רבת-משתתפים שנערכה אמש (ד'), הנחה שר האוצר משה כחלון את אנשי משרדו לבחון דרכים לביטול עיוותי מס ולהסרת חסמים רגולטוריים אחרים המקשים על גופים מוסדיים ישראליים להשקיע בהיי-טק הישראלי. אחת האפשרויות הנבחנות באוצר היא הקמת צוות ייעודי לנושא, אך ייתכן שלא יהיה בכך צורך וניתן יהיה להסתפק בעבודה פנימית של רשות המסים.

בפגישה השתתפו, בין היתר, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, עוזרו של השר נדב שמש ושורה ארוכה של מנהלים בכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלי והגופים המוסדיים. בין אלו שהשתתפו מתעשיית ההיי-טק היו ג'ון מדבד (פלטפורמת מימון ההמונים OurCrowd), אהרון מנקובסקי (קרן פיטנגו), דרור נחומי (קרן norwest), ארנון דינור (קרן 83North), אלן פלד (מייסד קרן וינטג'), אריק קלינשטיין (קרן גלילות), ד"ר ניסים דרוויש (קרן אורבימד ואחרים), יקי ינאי (יו"ר משותף של האיגוד הישראלי לתעשיית מתקדמות) ארז צור (יו"ר משותף IATI) וקרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית הארגון. מהצד של הגופים המוסדיים השתתפו בין היתר רועי יקיר (מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס), יואב ערמוני (קרן גלעד), סמי בבקוב (הראל), אילן רביב (מיטב דש), יוני טל (מנורה מבטחים) ועוד.

באוצר אומרים כי לכחלון אין כוונה להתערב במדיניות ההשקעה של הגופים המוסדיים, אך הוא אינו מוכן לקבל עיוותים ואפליה לרעה של כסף ישראלי לעומת כסף זר המושקע בהיי-טק, בעיקר באמצעות קרנות ההון סיכון. כחלון אמר בתום הפגישה כי "אני מאמין בכלכלה חופשית ובמינימום התערבות ממשלתית, אך לצערי קיימים מקומות בהם כסף ישראלי מופלה לרעה לעומת כסף זר. עיוותים אלה מונעים השקעה של גופים מוסדיים בהיי-טק הישראלי. אפשר וצריך לתקן את העיוותים הללו, וזה מה שנעשה - נתקן, נסיר חסמים ונפחת רגולציה".

באוצר השתכנעו בעיקר מהטענות שהעלו הגופים המוסדיים וקרנות ההון סיכון על הבדלים במיסוי בין משקיעים ישראלים לעומת משקיעים זרים בקרנות הון סיכון. כך למשל, המדינה מטילה מע"מ על דמי הניהול השנתיים שמשלמים המשקיעים הישראלים לקרנות ההון - בעוד שמשקיעים זרים אינם נדרשים לשלם מע"מ על השקעותיהם. דמי ניהול העומדים לעתים קרובות על 2.5% לשנה מגובה ההשקעה, עשויים להגיע לסכומים משמעותיים ככל שההשקעה מתמשכת על פני שנים רבות יותר.

גם במיסוי דמי ההצלחה בקרן קיימים הבדלים. משקיעים אמריקאים, למשל, משלמים מס רווחי הון בשיעור של 25%, בעוד שבישראל נגבה מס בשיעורים גבוהים יותר ממשקיעים פרטיים וממוסדיים שהשקיעו כספי נוסטרו. דמי הצלחה המתקבלים בעת מימוש אחזקות קרן ההון סיכון הם מקור ההכנסה היחיד למעשה של המשקיעים. לעומת זאת, בקשת המוסדיים לקבל מהמדינה רשת ביטחון שתבטיח את השקעותיהם מהפסדים - לא תתקבל, ככל הנראה.

במהלך הפגישה טענו חלק ממנהלי הגופים המוסדיים כי הביצועים של קרנות ההון סיכון הם כושלים ושיעור השקעתם בהון סיכון דומה לזה שבחו"ל, דבר שלא התקבל על-ידי מנהלי קרנות ההון סיכון. כזכור, מנתונים שפרסם וחשף "גלובס" בעבר עולה שכ-96% מהכספים שנכנסים לתעשיית ההיי-טק הישראלית, קרוב ל-5 מיליארד דולר בשנה האחרונה, הם כספים זרים, ורק 4% כספים מקומיים. בנוסף, מתוך 1.5 טריליון שקל (1,500 מיליארד) שמנהלים הגופים המוסדיים בישראל, הכוללים את קופות הגמל, קרנות הפנסיה (החדשות והוותיקות) וביטוחי החיים, רק 0.2%-0.3% בלבד מושקעים בתעשיית ההון סיכון הישראלית - שיעורים מזעריים לכל הדעות.

ארנון דינור מקרן 83North שגייסה לאחרונה 250 מיליון דולר, הפתיע את הקולגות שלו בתעשייה כשהתנגד למימון של עוד קרנות ישראליות. דינור טען שיותר מדי כסף זורם לשוק ההיי-טק הישראלי וזה מביא למימון חברות לא מספיק טובות. דינור סבור שאין צורך לעודד השקעות בקרנות ישראליות ושאין צורך להעדיף אותן על הזרות. דבריו התקבלו די בכעס על-ידי חבריו שטענו שהמשקיעים הזרים לא תמיד היו כאן, והם אף "עקצו" אותו לאור שהעובדה שקרן גריילוק האמריקאית לא השקיעה בגריילוק הישראלית ולכן הם הפכו ל-83North.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI, אמרה בתום הפגישה: "העלינו נושא חשוב לסדר היום הממשלתי וקידמנו מפגש שני בנושא עם שר האוצר במתכונת יוצאת דופן שלא בוצעה בעבר. זאת, כי אנו מאמינים שדיאלוג משותף וישיר בין כל הגורמים הרלוונטיים יביא לתוצאות המיוחלות של הגדלת השקעת המוסדיים בהיי-טק. ההמלצה למנות צוות עבודה משותף מהווה צעד חשוב לקידום הנושא".

ארז צור, יו"ר משותף באיגוד, אמר כי "הגופים המוסדיים רוצים להשקיע בהיי-טק אך מוגבלים בדרישות הרגולציה והחוק. אין ספק כי המצב הבריא הוא שהתעשייה תתבסס על יותר הון מקומי שיגדיל את יציבותה ויאפשר לה להמשיך להוביל בחזית תעשיית החדשנות והטכנולוגיה העולמית. על כן, יש לעשות מאמץ משותף לשמור את ההיי-טק תחרותי, ותוכנית פעולה שתכלול הסכמות המקובלות על כל הצדדים הנוגעים בדבר תביא לכך שהחוסכים הישראליים ייהנו מפירות ההצלחה של ההיי-טק".