"יש כירסום באפשרות להקים שכונות לדתיים-לאומיים בלבד"

חברת "באמונה" הוקמה לפני שנים במטרה להקים פרויקטים עבור הציבור הדתי-לאומי (כיפות סרוגות). אותו ציבור שהתגאה במשך שנים בהתערותו בחברה הכללית, ושחלקים גדולים ממנו בחרו במרוצת השנים להתכנס בתוך פרויקטים ויישובים נבדלים שהוקמו עבורם.

בנובמבר 2015 נחשף סרטון של החברה לפרויקט שהקימה בכרמי גת שבקרית גת, ממנו עלה כי בפרויקט לא יגורו בני עדות המזרח. הסרטון זכה לביקורת נוקבת, ובעקבותיו השיתה ועדת המכרזים של רמ"י קנס בסך 363 אלף שקל על החברה.

אבל לפני שבוע קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים נאוה בן אור כי חברת באמונה תמשיך לשווק את הדירות בפרויקט כרמי גת בקרית גת, לכל דורש. זאת בהמשך לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד החברה, במסגרתה טענה כי החברה נוהגת באופן מפלה ובניגוד לכלל מכרז רשות מקרקעי ישראל ומשווקת את הדירות בפרויקט לדתיים בלבד.

האגודה דרשה מביהמ"ש לבטל את זכיית החברה במכרז ולקנוס אותה. בהמשך תיקנה האגודה את העתירה, הותירה את הדרישה לקנס, ומחקה את דרישתה לבטל את זכיית באמונה במכרז. השופטת לא קיבלה את הדרישה, והחליטה שלא לקנוס את החברה, לאחר שכבר נקנסה כאמור על ידי רמ"י.

"השופטת קיבלה ב-95% את הטיעונים שלנו, ודחתה את הטיעונים של האגודה לזכויות האזרח", מדגיש מנכ"ל באמונה ישראל זעירא. "למעשה יש לנו אישור מפורש מבית המשפט להמשיך לפרסם לציבור הדתי לאומי שכונת מגורים, והיא לא פסלה אף סיסמה שלנו, כמו 'לסרוגים יש בית חדש'. אם יבוא אדם חילוני ויגיד שהוא מעוניין לקנות דירה, נקבל אותו. את זה עשינו מהיום הראשון של שיווק הפרויקט, עוד לפני הגשת העתירה, כשבין 93 הרוכשים הראשונים היו חמישה רוכשים חילונים, ולא היינו זקוקים להטפות המוסר של האגודה לזכויות האזרח. וראיה לכך שקיבלנו בסופו של יום 15 משפחות חילוניות לפרויקט. רק הבהרנו שזו שכונה לציבור הדתי ושבנאדם חילוני יודע שהוא מגיע לשכונה דתית".

לדברי זעירא, "אני מזהה שיש תהליך כירסום מתמשך באפשרות להקים שכונות דתיות לאומיות לדתיים בלבד. דבר שפעם היה יותר קל, והיום הוא בלתי אפשרי. ברור לגמרי שכל פרויקט דתי יצטרך לשים אותיות שמבהירות כי הוא מיועד לכלל הציבור.

"בית המשפט העליון אישר במפורש לעשות הפלייה בשיווק נדל"ן לשתי קבוצות מיעוט מתוך הגנה על ציבור מוחלש: חרדים וערבים. הציבור הדתי לאומי עדיין לא מוכר כציבור שזקוק להגנה, ואין לי ספק שגם גורלו יגיע לפתחו של בית המשפט העליון. אנחנו טוענים שזו זכות לגיטימית להתאגד. אני חושב שיהיה קושי להסביר מדוע לחרדים מותר ולדתיים אסור. זה כמו לומר מי דתי יותר ומי דתי פחות".