בשבוע שעבר שאלנו את עצמנו האם הגיע שינוי המגמה המיוחל בשוק המט"ח המקומי. לנוכח פעילותו האגרסיבית יחסית של בנק ישראל פוחת השקל ב-3% תוך חודש. המסקנה החד משמעית הייתה - אנחנו רחוקים משינוי מגמה, והפעילים המרכזיים יושבים על הגדר וממתינים לשעת כושר על מנת לחזור ולתקוף את השקל. זו לא איחרה להתגשם.
ביום שישי שעבר נסחר הדולר ב-3.685. ביום שישי האחרון הוא הגיע כבר ל-3.61. הציניקנים יאמרו - הבחירות בצרפת והתחזקות האירו. קשקוש מוחלט. הצמד אירו/דולר נע בטריטוריה צרה מתחילת השנה ואין לו שום השפעה ממשית על השקל, למעט המניפולציה המוכרת. כשהאירו מתחזק לעומת הדולר - השקל מתחזק, אולם כשהוא שב ונחלש לא קורה כאן כלום. הבטחתי כאן שבוע מעניין, אבל גורם אחד חשוב נעלם כאילו בלעה אותו האדמה - בנק ישראל.
המניפולציה הפרועה בשער השקל התחילה, כהרגלנו בקודש, ביום שישי אחר הצהריים - ונמשכה לשבוע פקיעת האופציות. חודש רביעי ברציפות בו השחקנים מתעללים בשוק ובנק ישראל מתיר להם לעשות ככל העולה על רוחם. זה המשיך ללא הפרעה גם ביום שישי האחרון, כשבנק ספציפי יחד עם לקוח מקומי ספציפי, "מפרקים" את השוק ללא רחם. מה האינטרס של גוף מקומי, מקצועי, להמיר כמות כה גדולה של דולרים דווקא ביום שישי כשהמחזורים נמוכים? יש מספר גורמים שצריכים לשאול את השאלה הזאת - אם כי התשובה די ברורה.
היעלמותו של בנק ישראל מהזירה דווקא ברגעים החשובים לתעשייה הישראלית תמוהה במיוחד. דווקא על רקע ההצהרות החד משמעיות על הסיוע ליצוא באמצעות ההתערבויות וההודאה כי עיקר הפעילות כאן נובעת מספקולציות מטבע, היית מצפה שהבנק לא ייתן לשחקנים החודש להתעלל בשוק. שערי סוף החודש חשובים מאוד לתעשייה, במיוחד ליצוא, וכל חודש כזה בו השערים נמוכים פוגע עוד יותר ברווחיות ומשכנע עוד תעשיינים להעביר פעילות לחו"ל. את התוצאות ירגיש המשק בעוד מספר חודשים כשתיעלם האופוריה.
לצערי, ואני מדגיש לצערי - כי בנק ישראל הוא היחיד שבאמת מנסה במשך שנים להתמודד במלחמת המטבעות - מי שאחראי בבנק על ההתמודדות במלחמה פשוט לא מבין כיצד להתמודד בהצלחה. כתוצאה מכך יכול בנק ישראל לשחק עם סטטיסטיקות של הצלחה, אולם במבחן התוצאה הוא נכשל פעם אחר פעם - הן בשמירה על שער חליפין ריאלי והן בהגנה על היצוא.
גם הרפורמה של טראמפ צריכה להדיר שינה מעיני מקבלי ההחלטות בירושלים. השווקים עדיין לא קונים את הרפורמה, כי יישומה אמור לחזק משמעותית את הדולר ביחס לסל המטבעות העולמי. זה לא קורה עדיין כי לא מאמינים שטראמפ יצליח ליישם את תכניתו. ימים יגידו, אולם אם התכנית תצא לפועל, ייווצר כאן תמריץ משמעותי לתעשיית ההיי-טק וגם לתעשייה המסורתית להעתיק פעילות לארה"ב - וכמובן להתחיל לדווח בארה"ב על רווחים שעד כה מבחינת מס היה משתלם יותר לדווח ולשלם בישראל.
הוסיפו לכך את התמריץ בדמות השקל החזק שמעמיס עלויות מימון כבדות על התעשייה ותקבלו מתכון בדוק לירידה דרמטית בצמיחה ובהכנסות המדינה ממיסים.
אז לפני שהאוצר מתחיל לחשוב על הפחתת מס חברות גם אצלנו ומהיכן ימצאו מקורות לממן הפחתה כזו, אולי הגיע הזמן שיתחילו להגדיל שם ראש ויחברו לבנק ישראל במאמץ משותף, להילחם בצורה אפקטיבית וחסרת פשרות במלחמת המטבעות, שכבר מתחילה לגבות קורבן יקר. לאוצר יש לא מעט כלים לסייע והגיע הזמן לנצל אותם בתבונה לתפארת העם והמדינה.
חג עצמאות שמח לכל עם ישראל.
■ יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך-כלל להמשיך לתקשר עמי.
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.