זו עצמאות זו? הישראלים שקועים בהר של הלוואות

משכנתה, הלוואה לרכישת רכב, מינוס בבנק ואולי הלוואות נוספות - זו מצבת החובות של חלק גדול ממשקי הבית בישראל. והחובות האלה במגמת עלייה הודות לעלייה במחירי הנדל"ן, הריביות הנמוכות, האסטרטגיה העסקית של הבנקים והרגולציה, עד כדי כך שבשנה שעברה חצה הר ההלוואות של משקי הבית בישראל את רף ה-500 מיליארד שקל. המרדף אחר רכישת דירה בכל מחיר כמעט דחף לחציית הרף הזה, אך הוא אינו הסיבה היחידה. גם חלום רכישת הרכב החדש נעשה נגיש יותר והפך לשוק הלוואות פופולרי, לצד כמובן הלוואות "לכל מטרה", אותן הלוואות שלוקחים משקי הבית בין שלצורך מימון חופשה ובין שלצורך שיפוץ בבית, סגירת המינוס ואפילו להשגת הון עצמי ברכישת דירה. כל הגורמים הללו יחד הביאו לכך שבתוך שנה גדל היקף ההלוואות ב-26 מיליארד שקל.

בשלוש השנים האחרונות צמחו ההלוואות למשקי הבית ב-23%, וזו רק ההתחלה. רפורמת שטרום שנכנסה באחרונה לתוקף וצעדים נוספים שננקטו צפויים להביא לכניסתם של שחקנים נוספים לשוק האשראי החוץ-בנקאי ולדרבן את חברות כרטיסי האשראי להגדיל את פעילותן בתחום. האם אנחנו בדרך לבועה? מגיני הרפורמה יזדעקו מיד וישלפו נתונים המראים שהמינוף של משקי הבית בישראל מדובר עדיין בשיעור סביר לעומת העולם המערבי.

אולם גם הטענה הזאת כבר מתחילה להיסדק. מנתוני בנק ישראל עולה כי יחס החוב של משקי הבית לתוצר עלה בתוך שלוש שנים בלבד מ-39.7% ל-41.7%. זו עלייה לא מבוטלת, שסביר שתמשיך לגדול עם כניסת שחקנים חדשים לתחום ההלוואות.

לא רק זאת, נתוני "ממוצע", כמו במקרים רבים, גם הפעם מתעתעים. הפערים בחברה הישראלית גבוהים למדי, ואם ניתן היה לבחון את מצבת החובות של עשירוני מעמד הביניים בנפרד כנראה היינו מגלים תמונה מדאיגה יותר של היקף המינוף. בינתיים, הכול מתנהל על מי מנוחות: עם רמת אבטלה נמוכה וסביבת ריבית נמוכה, עוד ניתן להכיל את הר ההלוואות. מה יקרה כשהמגמה תשתנה? נחכה ונראה.

שחקני האשראי: חברות כרטיסי האשראי הכפילו את פעילותן

מאמצים רבים נעשים מצד הרגולטורים כדי להכניס שחקנים חדשים לשוק האשראי החוץ-בנקאי, ואכן סביר שייכנסו כאלה וחלקם של השחקנים הקיימים יגדל. עם זאת, מי ששלט וסביר שישלוט גם בשנים הקרובות בשוק הזה הם הבנקים. במשכנתאות חלקם של הבנקים מגיע ל-95%, ובשוק ההלוואות הרגילות שבו יש פעילות רבה יותר של שחקנים חוץ-בנקאיים חלקם יורד ל-82% "בלבד". בעוד שהאשראי העסקי נחלק פחות או יותר חצי-חצי בין הבנקים למוסדיים, בתחום משקי הבית, המוסדיים רק בתחילת הדרך, אם כי גם הם עשו קפיצה נאה בשנים האחרונות. היקף החשיפה של המוסדיים להלוואות למשקי בית, לפי נתוני בנק ישראל, הגיע לכ-17 מיליארד שקל ב-2016, והוא כמעט הכפיל את עצמו בתוך שנתיים. הגידול החד נובע בעיקר משיתופי פעולה בין הבנקים למוסדיים בתחום המשכנתאות. בתוך שנה וחצי מכרו הבנקים למוסדיים תיקי משכנתאות בהיקף של קרוב ל-8 מיליארד שקל. אבל המשך שיתופי הפעולה הללו נמצא בסימן שאלה, לאור מחלוקות בין בנק ישראל למשרד האוצר על סוגי המשכנתאות שהבנקים יוכלו למכור למוסדיים. מה שכן יימשך הוא העלייה המואצת של המוסדיים בתחום הקמעונאי. המוסדיים צמאים להשקעות, והמרווחים האטרקטיביים בהלוואות למשקי בית קו רצים להם. חוק שטרום וצעדים נוספים של האוצר עשויים לסייע להם להגדיל את הפעילות, שכיום היא זניחה אצלם.

שחקניות אחרות שאמורות לגדול באופן משמעותי הן חברות כרטיסי האשראי, שבשנים האחרונות האיצו את פעילות ההלוואות שלהן, שמבחינתם היא מנוע צמיחה חדש לאור השחיקה בעמלות הסליקה וכרטיסי האשראי. בתוך שלוש שנים הוכפל תיק ההלוואות של שלוש החברות בענף ל-10 מיליארד שקל - הלוואות שהריבית הממוצעת שנגבית עליהן היא 8%. במקרים רבים היא גם מגיעה לשיעור דו-ספרתי. ההערכה היא שכאשר יופרדו ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים הגדולים, פעילות ההלוואות שלהן תגדל עוד יותר, אך כלל לא בטוח שהמחירים יירדו במקביל. אולי הם אף יעלו.

הלוואות לרכישת רכב: המספרים שלא נספרים

לצד משכנתאות, הלכו ותפחו בשנים האחרונות ההלוואות לרכישת רכב, וזו הסיבה שבנק ישראל החל בשנה שעברה לאסוף עליהן נתונים מהבנקים. אותם נתונים מראים שהיקף האשראי שהעמידו הבנקים למימון הלוואות לרכישת רכב הגיע ל-9.5 מיליארד שקל בסוף ספטמבר 2016, וביחד עם ההלוואות של חברות כרטיסי האשראי, הסכום מגיע ל-11.5 מיליארד שקל. מדובר אמנם בשיעור נמוך יחסית מהאשראי הצרכני - 6% - אולם אין זה הנתון המלא, מאחר שחלק מהרוכשים מקבלים את ההלוואות בלי לשעבד את הרכב, באמצעות "אשראי לכל מטרה". אפיק מימון נוסף שהפך פופולרי הוא הלוואה מחברת ההשכרה או היבואן, שנוטלת לשם כך את האשראי מהבנק.

ההלוואות לרכישת רכב נחשבות בעלות סיכון נמוך לכאורה, כיוון שיש מולן בטוחה - כלי הרכב הנרכש. בבנקים אף אומרים ששחקנים רבים סימנו את התחום הזה כיעד לצמיחה, דבר שהביא לשחיקת מחירים עד לרמת ריביות של פריים פלוס 0.25-0.5%, כלומר ריבית של כ-2% בלבד. אמנם באחרונה עלתה רמת המרווחים לכיוון הפריים פלוס 0.75%, אך מדובר עדיין במחירים נמוכים, ועם כל הכבוד לביטחונות, לא בטוח שריביות כאלה משקפות את רמת הסיכון של הלוואות מסוג זה. גם נזכיר שמחירי המחירון של כלי הרכב המשומשים נלחצים כלפי מטה בגלל עודף ההיצע, וזה שוחק את שווי הבטוחה. לכן, אם תהיה עלייה בהיקף של חדלות הפירעון באותן הלוואות, ספק גדול אם הגופים שהעניקו את ההלוואות יוכלו לממש בקלות מספר גדול של רכבים לפי מחיר המחירון. עוד נציין שבעוד שבבנקים מדובר בהיקף נמוך מתיק האשראי, בחברות כרטיסי האשראי מדובר בפעילות לא מבוטלת מתיק ההלוואות - 10%-30% מהתיק.

קשיי גבייה: פשיטת הרגל מעולם לא הייתה נוחה יותר

לצד העלייה החדה בהיקף ההלוואות למשקי הבית, נתקלו הבנקים בשנה האחרונה בקשיי גבייה. זה בא לידי ביטוי בהפרשות להפסדי אשראי שביצעו הבנקים בשנת 2016, שהגיעו ל-1.3 מיליארד שקל - נתון גבוה ב-80% כמעט לעומת ההפרשות ב-2015. הגידול בהפרשות נבע גם מסיבות חשבונאיות, אבל בבנקים אומרים שחלה עלייה במספר הלווים שהולכים להליך של פשיטת רגל.

"יש עלייה בהוצאות להפסדי אשראי במגזר הקמעונאי, וזה צריך להדליק נורה", אמר לפני כחודש מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו. מנתוני משרד המשפטים עולה כי חלה עלייה חדה במספר צווי כינוס הנכסים שניתנו בשנים האחרונות. אם בשנת 2012 נפתחו 10.3 אלף תיקים, בתוך שלוש שנים זינק מספרם ביותר מ-40% ל-14.7 אלף תיקים. העלייה הזאת נובעת משינויים בחקיקה שהפכו את הליך פשיטת הרגל לנוח יותר לעומת העבר. השינויים בחוק מאפשרים ללווה, שנקלע לקשיים ומשתף פעולה, להשתקם בקלות רבה יותר. כך מגבירים את ה"אטרקטיביות" של מסלול כזה, שמותיר במקרים רבים את נותני האשראי עם מחיקה של חלק לא מבוטל מהחוב. ומה ההשלכות של ההליך? בבנקים מעריכים שאם המגמה הזאת תימשך, ואולי אף תגבר, הרי שהדבר יבוא לידי ביטוי בתמחור מחדש של הסיכון. ובעברית פשוטה, יביא לכך שחלקן של האוכלוסיות מסורבות האשראי יגדל, והריביות בהלוואות יעלו.

 זאת עצמאות ?

 זאת עצמאות ?