העותרים נגד מס דירה 3 חוזרים על דרישתם לבטל את החוק

בשבוע הבא עתיד בג"ץ לדון בעתירות שהוגשו נגד חוק מס דירה שלישית, והיום (ד') העבירו חלק מהעותרים תגובה לבית המשפט לקראת הדיון הצפוי. נזכיר כי הדיון עתיד להתקיים ב-9 למאי בהרכב של 5 שופטים: מרים נאור, אסתר חיות, ניל הנדל, נעם סולברג ומני מזוז.

בתגובה שהעבירו עורכי הדין אייל בן-יהודה באום וזיוה ארנסטי, המייצגים קבוצה של בעלי דירות המתנגדים לחוק, חוזרים העותרים על הטענות כי הליך החקיקה לא היה תקין ומבקשים מבית המשפט לבטל כליל את החוק.

במסגרת התשובה לבית המשפט טוענים העותרים כי ההתנהלות משרד האוצר בחקיקה המהירה הייתה מכוונת, וכי הדבר עולה מתשובות המדינה והכנסת שמעידות על הסכמה לכך שהליך החקיקה לא היה תקין.

"ההתנהלות של משרד האוצר, כפי שקיבלה ביטוי גם במכתבו של היועץ המשפטי של הכנסת בכל הקשור לפרק מס ריבוי דירות, הייתה מכוונת מטרה. מדובר בהצעת חוק שנויה במחלוקת, כאשר רבים מחברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה התנגדו לה. ביטולם של הדיונים שהיו אמורים להתקיים בפרק מס ריבוי דירות, ודחיית הדיון בפרק חשוב זה לרגע האחרון ובפרט בשעת לילה מאוחרת, נבעו מתוך רצון להעביר את החוק כפי שהוא, מבלי לאפשר למתנגדים הרבים של החוק את הזכות לבטא את עמדתם ואולי להביא לדחייתו", כך נכתב בתגובה לבית המשפט.

עוד טוענים העותרים בתגובה כי אין לקבל את עמדת המדינה והכנסת לאשר את החוק למרות הכשלים שבהליך החקיקה, וזאת באמצעות "התרעת בטלות", שהיא מעין אזהרה ללא ביטול החוק בפועל. על-פי העותרים, העובדה שגם היועץ המשפטי לכנסת, גם היועץ המשפטי של ועדת הכספים וגם יו"ר הכנסת התריעו בפני יו"ר ועדת הכספים (ח"כ משה גפני) על אי-תקינותו של ההליך, מעידה על התרעה שניתנה בזמן אמת.

במקביל, העותרים גם מתייחסים לטיעונים שהציגו המדינה והכנסת כנגד ביטול החוק - חשיבותו של החוק שנועד להתמודד עם משבר הדיור ואינטרס ההסתמכות של ציבור בעלי הדירות. על-פי תשובת העותרים, הטיעון הראשון של המדינה והכנסת אינו רלוונטי, כי "על-פי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הסיכוי למימוש תכלית החוק היא נמוכה, שכן התחזית היא שמרבית בעלי הדירות אשר ברשותם 3 דירות ומעלה, יעדיפו לשלם את המס ולא למכור את הדירות. הערכת אגף תקציבים של משרד האוצר היא כי החוק יוביל למכירתם של 16 אלף עד 20 אלף דירות בלבד, ובסופו של יום החוק מס ריבוי דירות יגרום ליותר נזק מתועלת, שכן מחירי השכירות יאמירו, ומשקיעים שעד היום העשירו את הקופה הציבורית בשל תשלומי מס רכישה גבוהים, ישקיעו בחו"ל".

לגבי הטיעון השני טוענים העותרים כי "אי-אפשר לטעון לפגיעה באינטרס ההסתמכות, שעה שחקיקת החוק מהווה שלעצמה פגיעה באינטרס ההסתמכות. עיקרון הוודאות, הנובע מעיקרון ההסתמכות, מכיר בזכותו של הפרט לתכנן את מעשיו (פעולות כלליות והוצאות פרטיות) בהסתמך על מבנה מס נתון, כך הדבר במקרה של 'תכנון מס'. לו ידע הפרט כי הוא צפוי לשלם מס בגובה אחר, או ששיטת המס תשונה, או שיוטל עליו מס נוסף ללא כל התראה - היה פועל בדרך אחרת.

"החשיבות שאנו מייחסים לצפיות אלה, והסיבה שאנו רואים בהם צפיות לגיטימיות, היא שכאשר אדם נדרש לשלם מס, הרי שהשלטון נוטל חלק בקניינו של אותו אדם. חובתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, להגן ככל שניתן על קניינו של האדם הפרטי, בפרט לאחר שהכירה בקניינו כזכות הראויה להגנה באותו מעד של הזכות לחיים".