עוד תביעה נגד שרון שפורר: הפעם מצד שוטה חובל ומשפחתו

שוטה חובל ובני משפחתו הגישו לאחרונה תביעת דיבה נגד העיתונאית שרון שפורר, בגין שורה של כתבות שפרסמה בעניינם בשנים 2012 ו-2013. הכתבות התפרסמו בעיתון "הארץ", ובני המשפחה - חובל, שני בניו וכלתו - מציינים בכתב התביעה כי נעשתה כעת פנייה גם לעיתון, ואם הכתבות לא יוסרו או יתוקנו על-ידו, גם הוא יצורף לתביעה.

בתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב באמצעות עו"ד רון לוינטל, נטען בין היתר כי "הכתבות כוללות מידע שגוי שמיוחס לתובעים, הגזמות הפוגעות בהם, עבירות שאין למי מהם כל קשר אליהן וחצאי אמיתות (שהינן גרועות לפעמים משקר)".

עוד נטען כי "הקורא את סדרת הכתבות סבור כי מדובר במשפחת פשע דוגמת דון קורליאונה", וכי שפורר הציגה את בני המשפחה כמי ש"עוסקים כדרך קבע בעבריינות, מעורבים עם עבריינים ומוקפים בעולם עברייני".

הפיצוי שדורשים בני המשפחה משפורר בשל הפרסומים עומד על 630 אלף שקל.

במקרה הנוכחי מדובר כאמור בסדרת כתבות שרובן התפרסמו לפני כ-5 שנים ועסקו בפרשות שונות הנוגעות לחובל, ששימש אז כמנהל אגף הפיקוח על הבנייה בעיריית תל-אביב. בתביעה נטען כי באותו הזמן "לא היה לתובעים פנאי להגשת התביעה הנדרשת, והיו שיעצו להם להניח לדברים". כעת, לטענתם, שפורר שבה לקשר אל הכתבות הללו מעמוד הפייסבוק שלה ולצטט מתוכן טענות שאינן נכונות, והן אף חזרו להופיע בראש עמודי התוצאות של מנועי החיפוש, בחיפוש שמם של התובעים.

הכתבות התפרסמו בזמנו על רקע חקירה פלילית שנוהלה נגד שוטה חובל, מי שנחשב בזמנו ל"איש החזק" בענייני נדל"ן בעיריית תל-אביב, וזו הסתיימה בסופו של דבר בהסדר טיעון שבו הורשע חובל במספר עבירות של מירמה והפרת אמונים, ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות. לאור זאת נטען כעת בתביעה כי רבות מהטענות שיוחסו אז בכתבות לחובל התבררו על רקע ההרשעה הקלה יחסית כלא נכונות.

כך, למשל, בכתבה הראשונה שפורסמה בסדרה נטען כי חובל חשוד בקבלת שוחד וטובות הנאה בתמורה לקידום פרויקטים בתל-אביב, אך למרות שבסופו של דבר הוא לא הורשע בסעיפים אלה, "הדבר לא מפריע לנתבעת למחזר שוב את הכתבה, בלי לתקן אותה ובלי להבהיר לקוראים כי התובע נוקה מהחשדות". טענות דומות עולות גם לגבי פרשיות וטענות נוספות שבסופו של דבר לא נכללו בכתב האישום או בהרשעתו של חובל בבית המשפט.

פן אחר של הטענות נוגע כאמור להצגתם של בני המשפחה כמי שקשורים לארגוני פשע. בפתחה של אותה כתבה נכתב על חובל כי "ראש של תרנגולת הושלך לתוך ביתו המפואר בחולון", ו"חומצה הושלכה על רכבו", אלא שלטענת חובל, המקרה הראשון מעולם לא אירע, וגם לא זכור לו כי "מאן דהוא שפך חומצה על רכבו" (טענות שמופיעות באותה פסקה, ולפיהן נעשו ניסיונות להתנקש בחייו של חובל, לא מוכחשות בתביעה).

באותה כתבה גם נטען כי "ילדיו של חובל ואחיינו מחזיקים בבניינים או בזכויות בנייה ביחד עם חבר ארגון הפשע היפואי עיזאת חמאד", אך בתביעה נטען כי שוטה חובל וילדיו כלל לא מכירים חמאד, אין ולא היה להם כל קשר עסקי או חברי איתו, ואין להם כל נכס בשותפות איתו או עם עבריינים אחרים.

בתביעה מפורטות גם שלל טענות עובדתיות שהופיעו בכתבות - חלקן כנראה על סמך טיוטת כתב האישום - ולטענת התובעים הן מופרכות. כך, נכתב כי בניגוד לנטען בכתבות, לחובל "אין כל נכס בבלגיה, ולא היה לו כזה מעולם", וכי מטרת הטענה הייתה להציג אותו "כמי שצבר נכסים וכספים בלי קורלציה לגובה משכורתו, דבר המצביע על שחיתות לכאורה". כך גם לגבי הטענה שלפיה בני המשפחה נטלו משכנתה בגובה של 25 מיליון שקל, כשבפועל המשכנתה עמדה על 7 מיליון שקל, כשגם כאן, לטענת התובעים, ההגזמה נובעת מאותה סיבה.

מדובר בתביעת דיבה שלישית שמוגשת לאחרונה נגד שפורר, כיום עיתונאית עצמאית, לאחר שגם חברת אורבן שנוהלה בעבר על-ידי דודו דגמי (שמוזכר גם הוא בכתבות שפרסמה שפורר על חובל) הגישה נגדה תביעת-עתק על סך 1.685 מיליון שקל, וגם יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נווה, הגיש נגדה תביעה בהיקף של קרוב למיליון שקל.

שפורר מסרה היום (ד') בתגובה: "אני מודה ל'גלובס' שהביא לתשומת-לבי את התביעה הזו, שהתובעים לא טרחו לשלוח לי. קראתי אותה ברפרוף ורצתי לקחת כדור נגד חרדה. משנרגעתי, אני יכולה לומר שבסך-הכול מבחינתי ההבדל בין 2.7 מיליון שקל - ההיקף של שתי התביעות שהוגשו נגדי על-ידי חברת הנדל"ן אורבן (1.7 מיליון שקל) ועל-ידי אפי נווה ולשכת עורכי הדין (מיליון שקל) - לבין 3.3 מיליון שקל - סכום התביעות הכולל שמוגש נגדי עכשיו הוא לא כל-כך גדול. אבא שלי לא עבד במחלקת הרישוי והפיקוח על הבנייה בעיר תל-אביב והורשע בהפרת אמונים - כך שאין לי שום אימפריית נדל"ן כמו לתובעים.

"כאמור, טרם הספקתי להתעמק בכתב התביעה, ובכל זאת אתייחס לשתי נקודות חשובות בעיניי: 1. עיתוי הגשת התביעה על-ידי שוטה חובל והילדים שלו לא מקרי לדעתי - הוא מגיע כמה ימים בלבד אחרי שהשופטת במשפט של דודו דגמי אישרה לי לזמן את שוטה חובל והבן שלו לתת עדות במשפט, וזאת כי המשפחה של חובל קשורה בעבותות לסוחר הנשים הזה.

"2. מדהים לגלות עד כמה עורכי הדין שקשורים ללשכת עורכי הדין בצורה כזו או אחרת עסוקים כל היום בהגשת תביעות השתקה... רון לוינטל שותף או היה שותף עד לא מזמן באחת מוועדות הלשכה. יש לי רק בוז כלפי עורכי הדין האלה, שבאצטלה של מי שמגנים על זכויות הפרט מסכנים את הדמוקרטיה ואת חופש הביטוי בישראל".

מ"הארץ" נמסר כי הפנייה להסרה או תיקון הכתבות לא התקבלה אצלם.