לאחר שהמחירים בתחום שירותי רישום החברות זינקו בשנתיים האחרונות עד פי 3, הבורסה צפויה להיכנס עד תחילת השנה הבאה לפעילות זו במטרה להוריד מחירים - מה שעשוי לדחוק החוצה את הבנקים.
חברה לרישומים היא חברה המעניקה שירותי בק אופיס לחברות הציבוריות, בעיקר בכל הקשור לרישום של בעלי המניות והאג"ח. היא גם אחראית על מלאי ני"ע (במיוחד במניות דואליות) ועל נושאים תפעוליים נוספים. החברה מהווה למעשה את הזרוע הארוכה של סמנכ"ל הכספים בתפעול ני"ע של החברה הציבורית. כיום, ישנם שלושה שחקנים בתחום: בנק הפועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט, ולפי הערכות, החברות הציבוריות משלמות עבור שירות זה כמה עשרות אלפי שקלים בשנה, כך שמדובר בעלות לא מבוטלת בעבור החברות הקטנות. בסה"כ הכנסות הענף מוערכות ב-12-14 מיליון שקל בשנה.
לפני כשנתיים החליט בנק לאומי, שהיה שחקן מרכזי בתחום, לצאת מהפעילות. הסיבה לכך הייתה שהבורסה החליטה להפסיק לסבסד את אותה פעילות - מה שהביא לירידה בהכנסות הבנקים והפחית את הכדאיות הכלכלית. מי שהוביל את ההחלטה לצאת מהפעילות היה איתי בן זאב, אז ראש חטיבת שוקי הון של לאומי וכיום מנכ"ל הבורסה. בן זאב הוא גם זה שהחליט כעת להכניס את הבורסה לפעילות בתחום במסגרת התוכנית האסטרטגית עליה הודיע לאחרונה.
יציאת לאומי מהפעילות הביאה לעליית מחירים משמעותית שהגיעה במקרים מסוימים גם עד פי 3. איגוד החברות הציבוריות פנה לא אחת אל הבורסה בבקשה שתתערב. "קיבלנו תלונות רבות וחריפות מהחברות הציבוריות על עליית המחירים האמורה, וכאיגוד לא נוכל להשלים עם מצב זה", כתב לפני כשנה מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו להנהלת הבורסה. "אנו מצפים שתפעלו לפתיחת שוק החברות לרישומים, בשלב הראשון לכל חברי הבורסה. אנו מקווים שהגברת התחרות וצמצום הריכוזיות באופן זה יובילו לירידת מחירים", הוא הוסיף.
היום פלטו כבר נשמע מרוצה: "זו בהחלט בשורה לחברות רבות, בעיקר החברות הקטנות. אנו גאים על התרומה של איגוד החברות הציבוריות לגיבוש התוכנית, ועל המאבק שניהלנו להורדת עלות הרישום בבורסה. התוכנית החדשה של הבורסה נכונה, אך היא חייבת להיות מגובה בתמיכה של הרגולטורים", מסר ל"גלובס".
עוד נציין, כי נציגים של הבורסה היו בחודשים האחרונים בהאקתון (מרתון של פיתוחי סטארט-אפ) בתחום הפינטק, שהיווה השראה לדרך בה תפותח פעילות זו בבורסה. הכוונה היא שהפעילות תהיה דיגיטלית, בעוד שהיום מדובר בפעילות שעיקרה אנושית. היקף פיתוח הפרויקט אינו נקבע סופית, אך לפי הערכות לא מדובר בסכומים מהותיים.
הבורסה מתכוונת לגבות עבור שירות זה מחיר שיהיה נמוך בעשרות אחוזים מהמחיר שמציעים בבנקים. השאלה כעת האם הבנקים יתיישרו ויורידו מחירים, או שיחליטו (בדומה ללאומי לפני שנתיים) כי עדיף לסגור את הפעילות הזו שממילא לא מניבה הכנסות מהותיות. לאור מגמת ההתייעלות שיש כיום ברוב הבנקים, לא נתפלא אם לפחות חלקם ייצאו מהפעילות ויותירו לבורסה את השליטה בתחום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.