בצעד חריג פנה משרד מבקר המדינה לשורה של גופים, ביניהם משרד הפנים, מינהל התכנון במשרד האוצר והמחלקה להנחיית תובעים במשרד המשפטים, במכתב בו התריעה מירי רזין, מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי במשרד מבקר המדינה, על פרויקט בניית בית המועצה התעשייתית נאות חובב המצוי בעיצומו, כי "המידע שהגיע לידינו מעלה חשש כי קיימת סכנה בטיחותית ליציבות המבנה". המבקר מתריע כי פעולות בנייה רבות "בוצעו בלי שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה נאות חובב או מי מהמועצה נאות חובב יפעל לעצירת המחדלים, אף שיש יסוד סביר להניח כי ידעו עליהם".
פרשת המועצה התעשייתית נאות חובב ומחדלי פרויקט הבנייה הגדול בתחומה, שנחשפה לראשונה ב"גלובס" ("שר הפנים פועל לפיטורי ראש מועצת רמת חובב"), מסתבכת והולכת: יום לאחר הפרסום הראשון הודיע שר הפנים אריה דרעי לראש המועצה אנדריי אוזן (ליכוד) על פיטוריו, אולם אלה מעוכבים בהחלטת שופט ביהמ"ש העליון אורי שוהם עד לדיון בבג"ץ ב-18.5. במקביל, מבקר המדינה מכין דוח על פרויקט הבנייה.
בחוגי מקורביו של אוזן מועלית טענה, כי מספר גורמים ממשלתיים חברו על מנת להדיחו מהתפקיד. בימים האחרונים גם נפתחה מערכה משפטית ובה מסכת האשמות בין קבלן הביצוע של עבודות הגמר לבין המועצה.
מדובר בבניין בן 5,000 מ"ר, שחלקו ישמש את משרדי המועצה התעשייתית, ובצמוד לו מרכז מבקרים על שם אלי הורביץ, נשיא טבע ז"ל, שמשפחתו מימנה בתרומה את החלק של מרכז המבקרים ומוזיאון לכימיה. האדריכלית היא כלת פרס ישראל עדה כרמי וחברת הפיקוח היא וקסמן-גוברין-גבע.
האדריכלית העידה
עם כניסתו של אריה דרעי לתפקיד שר הפנים בממשלת נתניהו, התחיל מהלך להחלפתו של אוזן, שמונה על ידי אלי ישי ב-2010, בנימוק שהקדנציה המקסימלית בתפקיד יו"ר המועצה צריכה להיות 5 שנים. נימוק זה אינו מופיע בכתובים לגבי כהונתו של אוזן. במקביל, משרד הפנים צבר מידע רב על מהלכי הבנייה של מרכז המבקרים ועל מחדלים במהלך הפרויקט, ומידע זה מכוון נגד אוזן.
במשרד הפנים הביעו תמיהה על כך שבמכרז זכה הקבלן א.ר. יוסוף מרהט, עם הצעה של כ-23.4 מיליון שקל, מחיר נמוך ממחיר האומדן. לקבלן הזוכה, כך נטען במשרד הפנים, ניסיון בבניית בתי ספר, אבל לא ניסיון קודם בפרויקטים מורכבים מסוג זה, אבל בתמיכת אוזן הוא קיבל את העבודה. ל"גלובס" נודע, כי בהליך המכרז עלה חשד שהזוכה במכרז הכיר את ההצעה של מתחרה שני במכרז.
הבנייה התחילה בפברואר 2014 והסיום היה אמור להיות באוקטובר 2015. המפקחים התלוננו על בנייה שלא עמדה בדרישות האדריכליות, ועל בעיות בהתנהלות הדיווחים והתשלומים לקבלן. כמו כן נשמעו השגות בדבר ליקויי בטיחות והעדפה פסולה של יועצים בפרויקט. האדריכלית עדה כרמי ביקרה פעמים אחדות בפרויקט עם אנשי צוותה, והביעה חוסר שביעות רצון מאיכות וקצב הבנייה. ככל הידוע, כרמי העידה בפני מבקר המדינה על אופן קידום הפרויקט.
שנה אחרי תחילת הפרויקט, במה שמוגדר כהבנה הדדית בעקבות קשיים של הקבלן להתמודד עם המחיר, עם דרישות המפרט והפיקוח על עבודתו - הקבלן א.ר. יוסוף יצא מהפרויקט.
מועצת נאות חובב והיו"ר אוזן בחרו בקבלן חדש לצורך ביצוע עבודות הגמר, ס.ס. קרן הנדסה. גם כאן נבחרה הצעה כספית זולה ונחתם עם הקבלן מעין "חוזה פאושאלי", דהיינו ללא חשבונות מפורטים מבחינה כמותית. החוזה הראשוני בסך 12 מיליון שקל הוגדל ל-15 מיליון שקל, לאור טענות הקבלן החדש על ליקויים וכשלים הנובעים מעבודת הקבלן הקודם.
בשבועות האחרונים מתנהל ויכוח חריף בין הקבלן לבין המועצה וחברת הפיקוח, שבו הקבלן טוען כי ביצע עבודות בהיקף כ-13 מיליון שקל, אבל התשלומים מעוכבים מסיבות לא ענייניות ועד כה הוא קיבל רק כ-7 מיליון שקל.
בבקשה דחופה לבית המשפט העליון שהוגשה בשבוע שעבר, דורש הקבלן לחייב את המועצה לשלם את המגיע לו, וכן הוא טוען, כי בעקבות הביקורת של מבקר המדינה על הבעיות בפרויקט בעבודת הקבלן הראשון, "המועצה, עושי דבריה, הפיקוח ונציגיו, וכל אשר בוחש בקדירה - מהלכים היום בין הטיפין, חוששים לאשר כל תשלום הנוגע לפרויקט, ותרים אחר כל הסבר ותירוץ מדוע לעכב ולא לאשר תשלומים בפרויקט מסיבות אלה".
מאות קידוחים בקירות
ההערכה של גורמים מקצועיים כרגע היא שהפרויקט, אשר במכרז נקבע לו מחיר של 24 מיליון שקל, צפוי לחרוג בעשרות מיליוני שקלים מהתקציב, והגמר הצפוי הוא בעוד שנה לפחות, איחור של כשנתיים.
בשבוע שעבר הגיע למשרד המבקר מידע חדש ובו טענות על חשש לכשל קונסטרוקטיבי שעלול להתגלות כחמור. מסתבר, לפי מכתב המבקר, ש"בשלב הקמת שלד המבנה בוצעו יציקות בטון באלמנטים שונים ללא אישור הגורמים המקצועיים", וכתוצאה מכך לא הוצבו כל הצנרות הרלבנטיות כמקובל לפני היציקה. על כן, בדיעבד, היה צורך לקדוח מאות קידוחים, חלקם בקוטר גדול, בקירות ובעמודים, על מנת להעביר בהם את החיווט. עוד נאמר במכתב המבקר, כי בחלק מדגימות הבטון נמצא חוזק נמוך מהנדרש ו"חלק מהיציקות בוצעו בשעות הלילה ללא נוכחות גורמי הפיקוח.. בבדיקה שערכה המועצה באחד מהאלמנטים נמצא כי אינו כולל ברזל זיון כנדרש, דבר שאילץ אותה להרוס אלמנט זה ולהקימו מחדש".
הקידוחים שנעשו בדיעבד, חוששים גורמי המקצוע, חייבים להיבחן כדי לשלול אפשרות של סיכון קונסטרוקטיבי למבנה. לפי מכתב מבקר המדינה, במידע שהגיע לידיו מדובר באלף קידוחים ליצירת כ-100 פתחים להעברת צנרת, שנעשו ללא אישורים מתאימים.
"הקידוחים נעשו בהיתר"
בעקבות מכתב מבקר המדינה נפתחה בנאות חובב פעילות קדחתנית, ובה התבקשו גורמי התכנון והפיקוח להתייחס למכתב מבקר המדינה.
הקונסטרוקטור אלי רוטברט אומר, כי הקידוחים הנוספים נדרשו על ידי המועצה ומתכנני המערכות השונות, וכל דרישה נבדקה בזהירות והפתרון ההנדסי הותאם לכל בקשה. הוא אישר את בעיית האלמנט שנדרש להרסו, ואומר: "לסיכום, לבטח אין כל סכנה ליציבות המבנה עקב כל הפעילויות שפורטו לעיל".
חברת הפיקוח וקסמן-גוברין-גבע הודיעה לאנדרי אוזן ולמועצה, כי חלק מהמעברים בבטון לא בוצעו בשלב השלד על ידי הקבלן הראשון א.ר. יוסוף, חלק מהקידוחים נעשו בעקבות דרישה לשינויים, וכי "פתיחת פתחים ו/או קידוחים בבטון בוצעו אך ורק לאחר קבלת אישור המתכנן לפעולה". חברת הפיקוח מאשרת כי אלמנט אחד בוצע באופן לא תקין וכי הוא נהרס ונבנה מחדש בידיעה ובאישור המועצה. "אין לנו ספק כי יציבות המבנה אינה מוטלת בספק", כותבת החברה.
יו"ר המועצה אוזן טוען כי אין למשרד הפנים כל טענה בדבר התנהלותו וכי לכל אורך שנות פעילותו לא דבק בו רבב, ולא נפל כל פגם ביושרו, ביושרתו ובתום ליבו.
ממועצת נאות חובב נמסר: "תמוהה בעינינו העובדה כי טענות שקריות של בעלי עניין המצויים בחילוקי דעות כספיים ומשפטיים עם המועצה וחברת הפיקוח מצאו את דרכן למכתב רצוף אי דיוקים של מבקר המדינה. מכתב אותו המועצה קיבלה לידיה להתייחסות רק מספר ימים לאחר שהתקבל בידי כתב עיתון 'גלובס'.
"לגופו של עניין, ולאחר בדיקה נוספת, נבהיר כי כל הקידוחים נעשו בהיתר ובפיקוח מקצועי, בדיקות הבטון תקינות ואין כל חשש לסכנה בטיחותית במבנה, זאת בהסתמך על חוות הדעת המקצועית החד משמעית של מהנדס המבנה וחברת הפיקוח. לצערנו הובהר בעבר כי קיימים גורמים בעלי אינטרסים זרים ושיקולים פסולים המנסים לזרות חול ולהזין בנתונים שגויים. אנו בטוחים כי משרד מבקר המדינה לא ייתן יד לשמועות ויבסס את קביעותיו אך ורק על עובדות מוכחות.
"נציין כי לפרויקט החשוב והמורכב הזה שותפים משרדי ממשלה, המועצה, החברות המובילות במשק ותורמים פרטיים. זהו פרויקט ייחודי שמטרתו לקדם את מדע הכימיה, התעשייה הישראלית וערכי הקיימות ולשמש עוגן חינוכי סביבתי בנגב ובמדינת ישראל בכלל. המועצה פועלת ללא דופי, בשקיפות מלאה ועל פי כללי מינהל תקין, כפי שעלה גם בכל הביקורות שהיו למועצה עד כה".
הבוקר (ד') נערכת באתר הבנייה בנאות חובב ביקורת בטיחות מטעם משרד העבודה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.