רן גוראון: "ביג דאטה יהיה חלק מהתכנון בעולם העסקי"

היום כבר ידוע כי תחום ה"אינטרנט של הדברים" (IOT), דהיינו בין היתר חפצים פיזיים בהם משולבים חיישנים - הוא אחד התחומים החמים בעתיד הקרוב ואף בהווה. כפי הנראה, השילוב של פעילות זו עם נתוני הביג דאטה (Big Data) - מאגרים המכילים מידע בכמויות גדולות וממקורות שונים, ישנו את חיינו בצורה דרמטית.

במסגרת אירוע "IOT על הבר" של "גלובס" בשיתוף פלאפון, שהתקיים בשבוע שעבר ועסק בנושא ביג דאטה, התייחס מנכ"ל פלאפון, רן גוראון, להשפעת התפתחויות אלה על פעילות החברה ואמר כי "בעידן החדש יש זרם של מידע שנמצא בכל מקום והמקור העיקרי שלו הוא המכשירים הניידים. אם נוסיף לכך את עולם ה-IOT, הסיפור 'מסתבך' במובן החיובי. IOT זה מונח המשקף מציאות שמתהווה בימים אלה, ויאפשר לנו לדעת יותר על כל אחד, כי בנוסף למידע מהמכשיר הסלולרי, נתחיל לקבל מידע גם מחפצים - לדוגמה, מהרכב ומהרמזור, ממצלמת רחוב, מדלתות וכן הלאה".

לדברי גוראון, "היום מתחילים להבין בעולם את פוטנציאל המידע הגלום בביג דאטה, וה-IOT לוקח את עניין המידע הזה קומה אחת למעלה, כך שאנחנו עומדים בפני שתי מהפכות ענקיות שיתרחשו ביחד, ובסופו של דבר בעוד כמה שנים יובילו למפץ גדול. התסריטים בהם ניתן לעשות שימוש בשילוב המידע הזה הם אין סופיים".

גוראון הסביר כי "בעוד כמה שנים כל שירות שנקבל יהיה מבוסס על ביג דאטה, שמבוסס על נתונים, ומישהו יצטרך לספק את הנתונים האלה. לכן כל גוף עסקי יכלול נתוני ביג דאטה בקבלת ההחלטות שלו וזה יהיה חלק אינטגרלי מהתכנון בעולם העסקי", לדבריו, "המידע שנאסף היום הוא עדיין לא באמת מידע של IOT, אלא יותר נובע בעיקר מההתנהגות שלנו במכשיר הסלולרי, שבאמצעותו אפשר לדעת עלינו הכל - איפה אנחנו גרים, איפה אנחנו עובדים, המצב הסוציואקונומי שלנו, באיזה אפליקציות אנחנו משתמשים, באיזה אתרים חדשותיים וחברתיים אנחנו משתמשים ועוד".

"כ-90% מהמידע בביג דאטה נאסף בשנתיים האחרונות"

גוראון הציג את ההתפתחות המואצת של פעילות הביג דאטה בעת הנוכחית, ואמר כי "כ-90% מהמידע הקיים כיום בביג דאטה נאסף בשנתיים האחרונות. כיום אותו מידע מכפיל את עצמו פי 10 כל שנתיים והקצב הזה הולך וגדל.

לגבי המתרחש בעולם הסלולר אמר גוראון כי "התעשייה נמצאת בתחרות עצומה ומחפשת להביא יותר ערך. פלאפון עושה זאת באמצעות כניסה למנועי צמיחה חדשים, ובעולם הזה חברנו לענקית התקשורת העולמית טלפוניקה שמספקת לנו ידע, ובחודשים הקרובים נתחיל להציע שימושים על בסיס הביג דאטה שיש לנו היום. כך, בקרוב מספר ערים ומוסדות גדולים יתחילו לבסס את השימושים שלהם על מידע שמקבלים מתוך הרשת שלנו, המבוסס על דאטה של המשתמשים". אילן סיגל, סמנכ"ל שיווק פלאפון הוסיף בעניין פעילות החברה בתחום וסיפר כי "לפני כחודש וחצי השקנו מוצר חדש של ביג דאטה בשיתוף פעולה עם טלפוניקה העולמית שפועלת בתחום כבר כ-4 שנים, כעת אנחנו מתחילים לספק תוצרים באמצעות מספר שיתופי פעולה עם כמה גופים, שייצרו מוצר מצוין ויאפשר קבלת החלטות מצוינת וגיבוש פתרונות לבעיות שצצות באותם גופים".

בהמשך סיפר ד"ר אסף עדי, מנהל בכיר בתחום ה-IOT במעבדת המחקר של IBM, על פעילות חברת ענקית המחשבים בתחום, ואמר כי "האינטרנט של הדברים הוא לא דבר חדש ואנחנו מכירים אותו כבר כ-30 שנה".

לדבריו, "מה שהשתנה בתקופה הנוכחית זה שהחיישנים נעשו מספיק זולים כך שאפשר למצוא אותם בכל מקום, ובנוסף גם כמות וסוגי החיישנים גדלה, לכן אפשר להטמיע אותם במכשירים השונים. כך, עכשיו אפשר להבין יותר על אנשים מה הם עושים ואיך הם מרגישים וחברות וגופים שונים יכולים להשתמש באותו מידע כדי לספק להם שירותים".

כך לדוגמה, לדבריו, מה שמכונה "בית חכם", המרושת בחיישנים, "יכול לאפשר חיסכון בחשמל באמצעות שימוש בחיישנים, לסייע להתמודד עם נזילות, גילוי אש ועוד". עדי סיפק דוגמאות לשימושים הקשורים לעולם ה-IOT וסיפר כי "בארה"ב חברת קוקה קולה הכניסה לאחד ממכשירי השתייה שהיא מציעה למסעדות חיישנים שבודקים איזה משקאות שותים ומה מצב המכונה, וזאת משום שבארה"ב הלקוחות רוכשים לעצמם את הכוס ובוחרים בעצמם את המשקה מתוך המכונה".

לדבריו, "סיבה נוספת לכך שקוקה-קולה החליטה לשלב חיישנים באותן מכונות היא שבארה"ב נוהגים לערבב באותה כוס בין כמה סוגי משקאות, וכעת בקוקה קולה יכולים ללמוד על טעמי הקהל ולפתח מוצרים חדשים".

עוד ציין עדי כי "דוגמה נוספת היא השינוי הנעשה באמצעי התשלום שלנו, עולם שהולך להשתנות כי בעתיד יהיה אפשר לשלם באמצעות שעון חכם שיוכל לזהות אותנו וגם יהיה מאובטח, וגם למכשירים חכמים אחרים יוכנסו יכולות תשלום. IBM משתפת פעולה בתחום עם חברת ויזה".

שירותי מנוע למטוסים

הוא הוסיף כי "התפתחות תחום הIOT תאפשר פיתוח מוצרים חדשים, כמו לדוגמה להחליף את מכונת הכביסה בשירות כביסה שיכלול גם כבר את חומר הניקוי ויאפשר לנו לשלם בהתאם למספר הכביסות שנבצע. כבר היום בעולם התעופה החברות לא רוכשות מנועים למטוסים שלהן, אלא רוכשות שירות למנוע לפי טיסה, ומשלמות בהתאם לחברות המנועים". עידן רבי, עורך מדור ההיי-טק של "גלובס", שהנחה את הדיון, אמר כי כבר היום חלק מהמוצרים סביבנו אוספים מידע. הוא שאל איך עניין זה משפיע על החיים שלנו כבר היום, ואיך הוא צפוי להשפיע עליהם בעתיד.

לדברי עדי "בעולם הרפואה, היום יותר ויותר נכנסת היכולת לנטר את מצב החולה מהבית, וכבר מדברים על להתחיל לתת לחולים טיפול בייתי. כבר היום אפשר באמצעות שיחת וידאו לדבר עם הרופא. זה מהווה יתרון לבית החולים שמצמצם עומסים וגם לחולה שיותר נוח לו. בנוסף, זה מסייע לצמצום זיהומים וגם לצמצום עלויות. גם עולם הביטוח עומד להשתנות. לפני כמה שנים חברות הביטוח נתנו למבוטחים את האפשרות לשלם לפי נסיעה. היום, עם הרכבים האוטונומיים, אפשר לקבוע את היקף התשלום לפי צורת הנהיגה של הנהג, כך מי שנוהג בטוח יותר ישלם פחות. אותו הדבר לגבי ביטוח בריאות, בו יהיה אפשר לעקוב אחר אורח החיים של המבוטחים, ומבוטח החי אורח חיים בריא ישלם פחות".

עדי גם סיפק כמה נתונים על עולם ה-IOT ואמר כי בשנת 2020, בעוד כשלוש שנים, הצפי הוא שיהיו כ-30 מיליארד מכשירי IOT, שהחברות השונות ישקיעו במוצרים הקשורים לעולם ה-IOT כ-250-300 מיליארד דולר, ושהשוק שייווצר בעקבות כך יגיע לכ-4 טריליון דולר. כשמדברים על היקפים כאלה, המשמעות היא שכל החברות ירצו להיות בתוך העולם הזה. מחקר בישראל מלפני כשנתיים מצא כ-330 סטרטאפים הפועלים בתחום ה-IOT, ואני מניח שהיום המספר הזה כבר גדול יותר".

אינטראקציה עם מערכות מחשב

בנוסף למכשיר הסלולר, יש עוד התקנים שצפויים לשנות את ההתנהלות שלנו בעתיד. באיזה התקנים מדובר?

עדי: "צמידים ושעונים חכמים ובעצם כל פריט לבוש, החל במשקפיים, וגם כובע, אוזניות בלוטות', נעליים וכו'. כל דבר שנלבש הופך להיות חכם, וגם כל דבר סביבנו. זה לא נגמר בחיישנים, אלא גם קשור לאינטראקציה שלנו עם מערכות המחשוב שתשתנה, כי המצלמה תקלוט את התזוזות שלנו, המחשב יקשיב לנו, החיישן על היד יידע אם אני מתרגש וכו'. כבר היום אנחנו מתחילים לראות הרבה מכשירים שמאפשרים אינטראקציה עם מערכות מחשב".

התפתחות הנושא משפיעה כבר היום על תעשיות מסורתיות. איך זה בא לידי ביטוי?

עדי: "קודם כל בבטיחות במקומות עבודה. אנחנו כל הזמן שומעים על תאונות בענף הבניה. כמות הנפגעים בתאונות עבודה בארה"ב עומד על כ-4,000 בשנה ועוד מיליונים נפצעים. מעבר לסבל שנגרם למעורבים, העלויות של זה הן מדהימות ומגיעות למיליארדי דולרים. אבל באמצעות חיישנים אפשר לנטר את סביבת העובד, את פעילות העובד וגם להבין איך הסביבה משפיעה עליו ולהתריע על תאונות, החל מחשיפה לרעל, חום, קור וכו'".

עוד סיפר עדי כי "לצד הבטיחות, ה-IOT יכול לסייע באמצעות מערכות שמזהות שמכונה במפעל עומדת להתקלקל. דוגמה נוספת היא עזרה לטכנאי שמגיע הביתה. באמצעות חיישנים שיותקנו על החפצים והבנה של תלונת הצרכן, אפשר לעזור לטכנאי ולהגיד לו גם איזה חלקים להביא, וגם להדריך אותו לגבי תיקון התקלה. אלה דברים שכבר קורים היום בתעשייה".

הזדמנות להיות הפייסבוק והגוגל הבא

מה החידושים העיקריים היום ב-IOT?

"כל יום חברות מוציאות חיישנים זולים ומדויקים יותר שמסוגלים לספק מידע שלא היה אפשר לספק קודם. יש חדשנות בתקשורת - בפלטפורמות שלוקחות את המידע ומעבדות אותו מהר יותר והחדשנות מגיעה לכל מקום, כך שיש פה הזדמנויות גם לחברות גדולות וגם לסטארט-אפים להפוך את השוק ולהיות הפייסבוק והגוגל הבא".

לסיכום אמר עדי כי, "בסופו של דבר משתמש הקצה והערך שהפתרונות האלה יתנו לו זה מה שיכריע אם החיישנים האלה יצליחו. כי זו המטרה. חברות יוכלו לייצר מוצרים ושירותים מותאמים לכל אחד מאתנו, ותהליכי הייצור והשירות ישתנו בעקבות כך".

יותר סנסורים, יותר טוב

בהמשך התקיים פאנל סטארט-אפים בהנחיית אילן סיגל ובהשתתפות עמי גל, מנכ"ל Sqream, עדי עזריה, מייסד Sisense ואיתי רוזנצוויג, מנהל פיתוח עסקי BreezoMeter. אלה התייחסו לקשר לעולם הביג דאטה וה-IOT בפעילותם.

גל סיפר כי "אנחנו משרתים לקוחות עם כמויות גדולות של דאטה. אחד הדברים קשור למחקר הבודק די.אנ.איי, ומאפשר טיפול טוב יותר בחולי סרטן, המצליח להציל ממוות. יש מכונה שלוקחת דגימה מגוף האדם ומייצרת סדרה של מיליוני תווים, המגיעה לגודל של כ-200 ג'יגה". רוזנצוויג סיפר כי "אנחנו מספקים מידע על זיהום אוויר. יש סביבנו הרבה מקורות מידע סביבתיים זמינים שכל אחד יכול להגיע אלינו, אבל הבנו שאף אחד לא איגד את המידע הזה, וזה מה שעשינו. המידע נאסף בזמן אמת באלגוריתם בודד שמספק אינדיקציה ברמה גבוהה על רמת הזיהום באזור מסוים, על המזהמים שנמצאים באותו אזור, כשהכל יחד מצטבר לסדר גודל עצום של מידע. כך אפשר לתת אינדיקציה על הדרך הטובה ביותר לבצע אימון גופני, וחברות פארמה לדוגמה, יכולות לספק מידע זמין לחולי אסטמה. פריז בחרה בנו לספק ניטור של זיהום האוויר בעיר".

לדבריו "יש שני אפיקים מרכזיים מול חברות הטלקום - אפליקציה ספציפית על מזג אוויר, והחידוש הגדול המשמעותי הוא סנסור זעיר שיהיה בעתיד בתוך הטלפון ויוכל לתת אינדיקציה על רמת הזיהום". לדברי עזריה, "יותר סנסורים זה יותר טוב; אחד הדברים שקורים הוא שעד עכשיו מי שעשה כסף מביג דאטה זה פייסבוק וגוגל. עכשיו משתמשים בידע ובטכנולוגיות החדשות גם לטובת הציבור ולאו דווקא לטובת הרווחים של החברות הגדולות, אלא גם לטובת שימוש של משרד הבריאות לדוגמה שחוסך מזה כסף בזכות ריפוי מסרטן. כך, בעתיד נראה שירותים שיאפשרו יצירת חיים בריאים ואיכותיים יותר".