אישום נגד אלון חסן ועמרם כנפו הגביל ועדה מקומית באשדוד

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשדוד הגישה השבוע עתירה לבג"ץ נגד שר האוצר, משה כחלון, והיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בשל סירובם להאריך את ההסמכה לוועדה המקומית כוועדה "עצמאית". זאת, בעקבות כתבי אישום שהוגשו נגד שניים מחברי הוועדה - אלון חסן והרב עמרם כנפו - ובגין הרשעתו בעבר בעבירות מס של חבר המועצה משה דנינו.

לטענת הוועדה המקומית, מדובר בהחלטה פסולה, מאחר שחברי הוועדה לא משתתפים בישיבותיה, והגבלת סמכויות הוועדה פוגעת בקידום תוכניות לבנייה בעיר.

נגד חסן - המשמש כחבר מליאת הוועדה המקומית, אך אינו משמש כחבר הוועדה ואינו חבר בקואליציה - הוגש לפני כשנה כתב אישום, בטענה כי פעל במירמה כדי שחברה הקשורה אליו תקבל חוזים מלקוחות בנמל אשדוד, תוך לקיחת שוחד במיליונים.

הרב עמרם כנפו נעצר לפני כ-5 שנים, נערך לו שימוע, ולאחרונה הוגש נגדו כתב אישום בטענה כי קיבל שוחד בסך 240 אלף שקל, בנוסף לאופציה לרכישת דירה מקבלן. משה דנינו הורשע בשנת 2003 בעבירות מס.

בעתירה לבג"ץ, שהגישה הוועדה המקומית באמצעות עורכי הדין אלי וילצ'יק ומירב ברנע ממשרד כהן, וילצ'יק ושות', טוענת הוועדה כי ההחלטה שלא להאריך את הסמכתה כוועדה עצמאית מהווה פגיעה קשה בתושבי העיר אשדוד ומונעת קידום מהיר ויעיל של תוכניות בנייה רבות בעיר.

עוד נטען כי ההחלטה התקבלה ללא הפעלת שיקול-דעת מצד שר האוצר, ללא נימוק ובניגוד לחובת השר והיועמ"ש לפעול כרשויות מינהליות, לערוך שימוע לוועדה המקומית ולהעביר לוועדה את כל החומר הנוגע לעניין.

לגבי אלון חסן נטען בעתירה כי המשנה למנכ"ל העירייה כבר פנה בעבר אל חסן בבקשה שישעה את עצמו מחברות במליאת הוועדה ומדיוניה, אלא שחסן התייעץ עם עורך דינו וביקש לקבל את חוות-הדעת המלאה שניתנה על-ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בעניינו בטרם יחליט בעניין.

לגבי כנפו נטען כי מאז מעצרו נמנע הרב מלהשתתף בדיוני הוועדה המקומית, ובקדנציה הנוכחית (שהחלה בנובמבר 2013) הוא אינו משמש כחבר בוועדת המשנה. אמנם, ככל חבר מועצת עיר הוא חבר במליאת הוועדה המקומית, אולם הוא השעה את עצמו מפעילות בוועדה המקומית ואינו משתתף באף ישיבה.

"פגיעה קשה בתושבי אשדוד"

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשדוד קיבלה ביולי 2013, לצד ועדות מקומיות נוספות, הסמכה לשמש כוועדה מקומית "עצמאית" - מה שמקנה לה סמכויות נוספות לאישור תוכניות בנייה בעיר. זאת, במסגרת הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, ששמה לה למטרה להרחיב את עצמאותן של ועדות מקומיות הראויות לכך ולהפחית בכך את הליכי התכנון הביורוקרטיים. ההסמכה, שניתנה לוועדה המקומית באשדוד בהמלצת הגורמים המקצועיים במינהל התכנון, תקפה ל-3 שנים והסתיימה לפני מספר חודשים.

הוועדה המקומית פנתה כמקובל לשר האוצר בבקשה לקבל הארכה לתקופה נוספת, אך בדצמבר 2016 הופתעה לקבל הודעה ממינהל התכנון, לפיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מתנגד להארכת הסמכתה כוועדה עצמאית, זאת מטעמים של טוהר מידות.

בהודעה נכתב כי "קיימים תיקים פתוחים הממתינים לבירור הדין ביחס לשניים מחברי הוועדה והרשעה ביחס לאחד מחברי הוועדה בעבירות מתחום טוהר המידות. לנוכח העובדה כי קבלת המלצת היועמ"ש היא תנאי הכרחי להסמכת הוועדה, מאחר שהוא אחד הגורמים הממליצים הקבועים בחוק התכנון והבנייה, לא נוכל בשלב זה להמשיך ולקדם את הסמכת הוועדה המקומית. נשוב ונבחן את הוועדה המקומית לקראת סוף 2017".

עוד באותו היום השיב מהנדס הוועדה המקומית למינהל התכנון כי אותם חברי ועדה הם גורמים שאינם פעילים - הן במליאת הוועדה המקומית והן בדיוני ועדת המשנה לתכנון ולבנייה. בוועדה ביקשו את חוות-הדעת מהיועץ המשפטי לממשלה, אך כאמור נציגיו סירבו למסור אותה, בטענה כי מדובר בחשיפת מידע פלילי, וההחלטה צריכה להתקבל על-ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות.

כעת מבקשת הוועדה המקומית מבית המשפט העליון להוציא צו המורה לשר האוצר לנמק מדוע לא יאריך את הסמכתה של הוועדה, וכן צו המורה ליועמ"ש לנמק מדוע אינו מוסר את חוות-הדעת שלו.

לטענת הוועדה המקומית, בשנים שבהן פעלה כוועדה עצמית, היא עשתה זאת באופן מקצועי וראוי, וההחלטה שלא להאריך את סמכויותיה כוועדה עצמאית היא בלתי סבירה באופן קיצוני, "שכל-כולה ענישת העותרת ותושבי אשדוד אותם היא משרתת, תוך פגיעה קשה בהם". שכן, הוועדה המקומית עמדה ועומדת בכל הקריטריונים הנדרשים להסמכתה וקיבלה את כלל האישורים וההמלצות הנדרשים לפי הנהלים שנקבעו.

עוד טענה הוועדה המקומית כי אין בחשדות נגד חברי ועדה מקומית כדי לשלול את ההסמכה שניתנה לה בהתאם לקריטריונים מקצועיים, מה גם שליועץ המשפטי לממשלה סמכות להשעות חברי ועדה מקומית אם הוא סבור כי יש בחברותם פגיעה בטוהר מידות (סמכות שאין לוועדה המקומית), אך במקום זאת הוא בחר להעניש את הוועדה המקומית כולה - החלטה שלשיטת הוועדה המקומית מחייבת את התערבות בית משפט.

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "תגובתנו תוגש לבג"ץ, כמקובל, ככל שנידרש לעשות כן". ממשרד האוצר נמסר: "מדובר בעתירה משפטית, לכן נגיב בערכאות המשפטיות".