התקלות במתקן באשדוד: בפועלים רגועים; דירוג האשראי יישמר

המשבר במתקן ההתפלה ההפסדי של מקורות ייזום באשדוד לא צפוי לפגוע בדירוג האשראי של מקורות, שעומד על טריפל A. על פי בדיקת "גלובס", אשדוד התפלה עוד לא צברה חוב לבנק הפועלים, ועד כה הועברו כל התשלומים כסדרם. בשל כך לא מתקיימים דיונים על הסדר חוב בין הבנק לחברת הפרויקט. הדיון על מצב הפרויקט החל בעקבות החלטת דירקטוריון מקורות בתחילת השבוע, לבצע מחיקה של 366 מיליון שקל בשל הסתבכות הפרויקט.

על פי הערכות שונות, עלות התיקונים הדחופים במתקן תהיה בטווח של 85-120 מיליון שקל, והם יכולים להסתיים בתוך שמונה חודשים. לאחר השלמת התיקונים תגדל ההפקה במתקן ההתפלה מ-85 מיליון מ"ק מים בשנה לכמות שתוכננה מראש, של כ-100 מיליון מ"ק, והתזרים יגדל מ-221 מיליון שקל בשנה ל-260 מיליון שקל.

השאלה שנותרה כעת פתוחה היא אם מקורות תממן את התיקונים, או שיוכנס שותף עסקי שישלם עליהם בתמורה להחזקות במתקן?

מתקן ההתפלה בנוי על 90 דונם באזור התעשייה הצפוני של אשדוד. מקורות אמורה לתפעל אותו במשך 25 שנה במסגרת הסכם PFI מול המדינה, שתקבל אותו בתום התקופה. לדברי גורמים יודעי דבר, מקורות השקיעה עד כה קרוב ל-500 מיליון שקל בהקמת המתקן, מתוך 850 מיליון שקל שאישרה לה הממשלה, מה שמאפשר לה להמשיך להשקיע. 1.1 מיליארד שקל הגיעו מבנק הפועלים, שהלווה 700 מיליון שקל, ועוד 400 מיליון שקל שהשקיעו המוסדיים.

החשש מפני השקעה נוספת של מקורות הוא שזה לא יהיה הסכום הסופי. עם זאת, למקורות סיכוי סביר לזכות בבוררות מול השותפות הקבלנית שהקימה את הפרויקט, IVM, שבה מחזיקות מנרב 33.3% ו-Sadyt הספרדית 66.6%. מקורות ייזום תבעה את השותפות ב-705 מיליון שקל, ובתגובה תבעה IVM ב-481 מיליון שקל, בגין "עבודות נוספות שבוצעו, הסכמות ומצגים שלא קוימו, וכן תשלום פיצוי בגין עיכובים שלדעת השותפות אינם באחריותה", כפי שנכתב בדוחות מנרב ל-2016.

הצדדים סיכמו ביולי שעבר על סדרי הליך בוררות שיתקיים מול השופט בדימוס אבי זמיר, רו"ח דני בר-און ויצחק פוירשטיין, אך הם עדיין חלוקים על זהות המומחה שימנו הבוררים - מחלוקת שאמורה להיות מוכרעת בדיון שיתקיים בקרוב.

על פי דוחות מנרב, "נרשם הפסד בתקופת הדוח של כ-20 מיליון שקל, כאשר סכום זה מניח שבסופו של דבר תבצע השותפות את תיקון הליקויים בעצמה".

סיכוי קלוש שהמדינה תתנער

ההנחה של מנרב עשויה להיות מבוססת בדברים נוספים שנכתב בדוחות על הפרויקט, ולפיהם "אחריות השותפות כוללת, בין היתר, התחייבות לשלם פיצויים מוסכמים למזמינה, בין היתר בגין עיכובים בביצוע הפרויקט, אי-עמידה בדרישות הנוגעות לכושר ייצור המתקן, ואיכות המים המותפלים... וכן בגין כל התביעות, הליכים, פגמים, עלויות, חיובים, התחייבויות, קנסות והוצאות כלשהן, ותתקן את כל הפגמים במתקן בכפוף למגבלת האחריות".

הנושה המרכזי של הפרויקט הוא כאמור בנק הפועלים, עם חוב של 700 מיליון שקל, והבטוחה של הבנק היא הפרויקט עצמו. ככל הידוע עד כה, התשלום של החוב התנהל כרגיל, וגם בבנק אין כוונה לחתור כעת להסדר חוב של פריסה או שינוי של החוב. הנחת העבודה בבנק היא שתיקון הליקויים בהשקעה של 100-120 מיליון שקל אמור להרים את הפרויקט על הרגליים. הבנק אינו מעורב בניהול הפרויקט, אך הוא מעורב במציאת הפתרון.

במערכת הבנקאית מעריכים שסיכוי קלוש שהמדינה תתנער מהפרויקט, ותעדיף לסייע במציאת הפתרון, שכן השתמטות כזאת תשפיע על היכולת של פרוייקטי תשתית לקבל מימון במערכת הבנקאית, ותביא לשינוי משמעותי בתמחר רמת הסיכון של פרויקטים שכאלה.

במקביל למאבק בין מקורות ייזום ל-IVM דורשת המדינה ממקורות לפצות אותה בכ-150 מיליון שקל על עיכוב של שנתיים בהשלמת המתקן, בתחשיב של 70 אגורות לכל מ"ק שלא יוצר. בנוסף אומרים גורמים בתחום, כי במתקן עצמו ישנם נזקים למבנים בהיקף של כ-350 מיליון שקל נוספים, שתיקונם אינו דחוף וכשיתבצע הוא אמור לארוך כשנתיים. מקורות ייזום מצפה שהשותפות הקבלנית תממן אותם, במסגרת התביעה שהגישה נגדה.

 מימון הקמת