לתשומת-לב הספקולנטים: הדרך להרוויח על חשבון בנק ישראל

בנק ישראל חוזר לשחק עם הספקולנטים ורוכש מאות מיליוני דולרים כדי לייצב את שער החליפין של השקל. בנק ישראל הצליח לייצב את שער החליפין של הדולר על 3.612 שקל. 

אלברט איינשטיין אמר שטיפשות היא לחזור כל פעם על אותה הפעולה ולצפות לתוצאות שונות. ונראה כי בבנק ישראל מקפידים לחזור על אותה הפעולה ולצפות לתוצאות שונות. כל כמה שבועות חוזר בנק ישראל על פעולת רכישת הדולרים כדי לגרום לעליית ערכם מול השקל כשנתוני הבסיס של הכלכלה הישראלית מכתיבים זרימה משמעותית של דולר למערכת כשהקונה היחיד הוא בנק ישראל.

קשה להמעיט בתיאור חוסר התוחלת של פעולות בנק ישראל שכל פעם מוצא את עצמו באותה נקודה של רכישת דולרים, גורם לעליית השער שלהם ושבועות ספורים לאחר מכן צריך לחזור על אותה הפעולה שלטענתו מעקרת את פעילות הספקולנטים - רק שאלה לא שמעו על זה.

כדאי לזכור שהדבר הגרוע ביותר שיכול בנק מרכזי לעשות כדי לעזור ליצואנים הוא לווסת עבורם את שער החליפין ובכך לסבסד עבורם את הייצור על חשבון הצרכן הישראלי. צריך להבין שבפעילות מתמשכת מסוג זה למעשה בנק ישראל מרגיל את היצואנים לפעול באופן שאינו יעיל עבורם, במקום שירכשו הגנות או יתאימו את עצמם למצב של דולר חלש, הם נסמכים על שולחנו של בנק ישראל.

האגרסיביות הרבה בה פעל היום בנק ישראל מזמינה פעילות ספקולטיבית וזאת מאחר שהבנק מתערב בחוזקה ברמות של 3.6 שקל לדולר, רמה המועדפת עליו וזה יוצר מצב מעניין שהספקולנטים עלולים לאתגר אותו וגלישה של הדולר מתחת ל-3.6 שקל עלולה להביא גם את אלה שלא רוצים למכור דולרים - למכור אותם וליצור מעגל מעניין ומאתגר מאוד בבנק ישראל.

שוב כדאי להזכיר לבנק ישראל את הכניעה של הבנק המרכזי הצ'כי במלחמת המטבעות לאחר שביטל את שער הרצפה של הקורונה מה שהביא להתחזקות מתונה של המטבע המקומי (בשונה מההתחזקות המשמעותית של הפרנק השוויצרי לאחר שהבנק המרכזי השוויצרי הסיר את הרצפה). צריך לזכור שהתערבות במסחר במט"ח יכולים להיות לה צידוקים אבל במקרי קיצון בלבד.

ליאור פאוסט מלאומי שוקי הון אמר הערב ל"גלובס": "נראה שהרמות של 3.6 שקל לדולר הן מעניינות עבור השווקים כי זו הרמה שבנק ישראל שומר עליה, חציה של רמה זו תביא לגלישה מהירה שלהם מטה".