החשכ"ל הנכנס חזקיהו: נבדקות אלטרנטיבות לאג"ח המיועדות

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, קורא לחשיבה מחודשת על מדיניות האג"ח המיועדות שהמדינה מנפיקה לקרנות הפנסיה ולביטוחי המנהלים בתשואה שנתית מובטחת של 4.86%. בנאום ראשון מאז כניסתו לתפקיד, גילה חזקיהו כי הוא בודק אלטרנטיבות לאג"ח המיועדות שעלות הסבסוד השנתי שלהן הגיעה כבר ל-5 מיליארד שקל לשנה.

כמו כן טען חזקיהו כי המשך המדיניות הנוכחית פוגעת בשוק החוב הסחיר, כיוון שהמוסדיים מעדיפים להשקיע את הכסף באג"ח המיועדות. חזקיהו אמר את הדברים היום (ה') בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית.

חזקיהו ציין כי "בהוצאות הריבית על החוב הממשלתי יש ירידה יפה מאוד - תולדה של משמעת פיסקאלית של גירעונות נמוכים ושיעורי צמיחה סבירים. במחירים אבסולוטיים יש פה ירידה מ-38.9 מיליארד שקל ב-2014 לרמה של 37.6 ב-2016.

"כשאנחנו מסתכלים לאן הולך כל הכסף הזה של תשלומי הריבית, אז אנחנו רואים שהרוב הולך כמובן לחוב הממשלתי הסחיר המקומי והחיצוני, אבל יש גם חלק לא קטן שהולך לאג"ח מיועדות - וכידוע לכם שמה אנחנו משלמים הוצאות ריבית לא קטנות בגובה של 4.86%, שזה בעצם כמעט חמישה מיליארד שקל סובסידיה לאג"ח המיועדות. זה דבר שצריך לחשוב עליו. אני חושב שהתמיכה היא חשובה ורצויה, אבל יש שאלה האם זה הכלי הנכון, כי זה גם משפיע על יכולת הסחר ועומק הסחר שבתוך כל שוק האג"ח. צריך לעשות משהו כדי לטפל בנקודה הזו, ואנחנו מתכוונים להציע הצעות בהמשך".

לגבי הגירעון, חזקיהו ציין כי העלייה ברמת ההכנסות בשנים האחרונות הייתה מהירה מקצב העלייה בהוצאות הממשלה: "אם נסתכל על החודשים הראשונים של 2017, כולל נתוני החודש הרביעי - אנחנו נמצאים בהמשך אותה מגמה. הנתונים באפריל מתכנסים, והגירעון נמצא בחזרה בירידה של 2.3% (שנרשם בחודש מארס)".

בנוסף הציג חזקיהו את תפיסת עולמו בתפקיד החשב הכללי, ואמר כי המרכיב העיקרי הוא השמירה על יחס החוב-תוצר - זה הדבר הכי חשוב שיש לנו. הדבר השני שנעסוק בו הוא הפריון וצמצום אי-השוויון. חזקיהו הוסיף כי החשב הכללי ביחד עם אגף תקציבים ומשרד ראש הממשלה נמצא בשלבי טיפול מתקדמים בנושא הצמיחה. אחד זה נושא התשתיות: אנחנו מכינים תוכנית רחבה מאוד לפיתוח תשתיות, כפי שראיתם בתוך התקציב הקיים, הגירעון והחוב-תוצר הקיים. יש עדיין מקום לביצוע תשתיות בהיקף נרחב. הדבר השני הוא תחום ה-Doing business (הפחתת רגולציה ויזמות - ע"ב)".

פרופ' עדי פוזנר מאוניברסיטת תל-אביב מתח ביקורת על מדיניות החשכ"ל וקרא לו להעלות את החוב הציבורי לאור עלויות הריבית האפסיות. "היחס חוב-תוצר של 60% זה מספר קסם שקיים מאז שאני זוכר את עצמי, אבל העולם השתנה וממשיכים לנקוב במספר הזה כאילו שהוא קדוש, כשהריבית הרבה יותר נמוכה וכשהרבה יותר קל לתחזק את החוב. אני מבין שכולם חושבים שאם הממשלה תיקח את הכסף היא תבזבז אותו ושהתפקיד שלנו הוא לשים רסן על הממשלה, אבל במהות יש כאן בעיה: הממשלה לא משקיעה בפרויקטים - ויש כסף להשקיע", אמר.

פוזנר השווה את ישראל לחברה עסקית שלא יכולה להנפיק מניות אלא רק חוב, "ובמקום לגייס חוב ולהשקיע בפרויקטים מצוינים, היא דווקא מקטינה את יחס החוב שלה ובאותו זמן יש השקעת חסר בתשתיות. זה טראגי שזה ככה. מציעים שהשוק הפרטי יפתור את הבעיה, דיברו על זה שהשוק המוסדי יוכל להשקיע אם יפתרו את הבעיות הרגולטוריות - אבל הפתרונות האלה יכולים להיות רק לפרויקטים שאפשר לעשות להם מוניטיזציה, כלומר להפוך אותם מיד לכסף. כל פרויקט שמעלה את הפרודוקטיביות של המשק, וזו השפעה חיצונית - השוק הפרטי לא יממן אותו". חזקיהו אמר בתגובה לדברים כי "אין שום דבר קדוש במספר 60% כיחס חוב-תוצר, אפשר גם יותר נמוך". 

 צרכי מימון בהשוואה בינלאומית