רבים שאלו את עצמם לאחר נצחונו של טראמפ האם סוף העולם מתקרב. בינתיים נראה כי למרות "סימני נפט" למלחמת עולם שלישית שהתגלו בצפון קוריאה, 100 ימי החסד של טראמפ היו בסך-הכול הפתעה לטובה. ג'נט ילן לא נזרקה מתפקידה. הריבית לא הועלתה ל-3%. טראמפ מצליח לבטל את תוכנית "אובאמה קר" שוקי המניות ממשיכים לעלות ולשבור שיאים, וכל רואי השחורות למיניהם נכנסים בינתיים למקלטים. הכלכלה האמריקאית ממשיכה להתאושש ומציגה נתונים מרשימים, ומעל כל אלה מקיים טראמפ את הבטחתו לרפורמה מרחיקת לכת בתחום המיסוי.
יותר מהרפורמה עצמה, מתבטאת הצלחתו של טראמפ באסטרטגיה בה נקט. קודמו בתפקיד אובאמה, רצה שחברות הענק האמריקאיות יחזירו רווחים הביתה וניסה בכל מיני דרכים לשכנע אותן לעשות כן. ברוב המקרים קיבל בעדינות אצבע משולשת. מטראמפ ציפו שיהיה דורסני יותר, שיאיים, שישתמש בסנקציות אולם זה החליט לתת לחברות קודם כל את הגזר. הוא יצא בתוכנית מהפכנית ועכשיו נראה מי לא יחזור הביתה.
מה שאותי מפתיע הוא שהשוק בינתיים לא רואה את התוכנית יוצאת לפועל. זאת הסיבה שהעליות בשוק מינוריות והדולר לא מגיב בהתחזקות. האם הקונגרס יטרפד אותה? אני בספק גדול. אולי שינויים מינוריים אבל לעניות דעתי התוכנית תצא לפועל. מהיכן יגיע הכסף אתם שואלים? מהרווחים שעד כה לא דווחו בארה"ב ואם זה לא מספיק האמינו לי שהצוות המבריק שגיבש סביבו טראמפ ימצא את המקורות. כשהכלכלה מתפקדת כראוי קל יותר למצוא מקורות.
הנתונים הטובים שפורסמו השבוע מגבירים את הסיכויים להעלאת ריבית נוספת בארה"ב לקראת ההחלטה הקרובה. מי שלא יתנחם בעובדה זו הוא בנק ישראל. פלוג מגיעה מבית מדרשו של פישר וכמו כלכלנים אחרים מצפה שפערי הריבית יעשו את שלהם. בינתיים השוק צוחק לה בפרצוף. מה זה צוחק ? מה שקרה בשבוע החולף זו פשוט התעללות. מאז שבנק ישראל נרדם בשמירה ואפשר את התחזקות השקל, ממשיכים הספקולנטים לחגוג. הם ניצלו את יום העצמאות ובמחזור אפסי התקרבו אל היעד 3.60 שקלים לדולר. התערבויות בנק ישראל לאחר החג זכו להימחק באישון לילה וניסיון נוסף ביום שישי זכה לתגובה חריפה לאחר שבבנק ישראל הלכו הביתה. הדולר שבר את המחסום המיוחל וירד עד ל-3.585. וכמו שנאמר כאן לא פעם, אם בנק ישראל לא יהיה נחוש ואם האוצר ימשיך לעצום עיניים 3.50 שקלים לדולר זו לא מילה גסה.
אם פלוג מחשיבה את עצמה כממשיכת דרכו של פישר, מן הראוי שתקשיב היטב למשפט אחד אותו אמר ביום שישי האחרון. כדאי, אמר פישר, שקובעי המדיניות, יבחנו כל העת את הכלים בהם הם משתמשים ולא ישתמשו בהם בצורה מכאנית.
נתונים ראשוניים המצביעים על הירידה ביצוא כבר החלו להתפרסם וזה ילך ויחריף בחודשים הקרובים. מזה כבר לא יוכלו להתעלם באוצר שבינתיים ממשיכים להשתכר שם מאדי ההצלחות של השנה שעברה. אולי כשיצטמצם העודף בחשבון השוטף, הפגיעה ביצוא וביבוא תביא להאטה במשק ובאוצר יבינו שאי אפשר לצמוח על גידול באשראי, יתחילו להתמודד עם הבעיה הגדולה שניצבת בפני המשק הישראלי.
ולגבי בנק ישראל. אני נזכר בסרטה של חבורת מונטי פייטון בהוליווד. צולם שם משחק גמר גביע העולם בכדורגל לפילוסופים בין יוון וגרמניה. הפילוסופים הסתובבו כל הזמן ודיברו לשמיים והכדור נח באמצע המגרש. לקראת סיום היוונים ערכו חילוף וסוקטרס נכנס למגרש. בניגוד לכולם הוא רץ במהירות לעבר הכדור כשהשדרן מתלהב מהשינוי המיוחל. סוקרטס הגיע ליד הכדור ועבר להליכה תוך שהוא מצטרף לחבריו בדיבור לשמיים לאכזבת השדרן והצופים. כך הרגשתי לפני שבועיים כשנראה היה בעקבות הישיבה בוועדת הכספים שבנק ישראל מתעורר ומתחיל לעשות דברים אחרת. מה קרה מאז? כולנו ראינו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
