התפתחות חדשה בפרשת מכון וולקני למחקר ופיתוח בתחום החקלאות: בעוד במשרד החקלאות נערכים לדיון שייערך בשבועות הקרובים בבג"ץ בעתירת חוקרי מכון וולקני נגד פעולות הצוות שמונה על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לבחון את העברת המכון לצפון הארץ, מקדם מנכ"ל המשרד, שלמה בן אליהו, בדיקה של יוזמה להפרטה של המחקר החקלאי על-ידי מכירת זכויות הקניין הרוחני ותוצרי המחקר של המכון לחברה ממשלתית זרה.
בן אליהו הציג לגורמים במשרד החקלאות את היוזמה, שתופנה בשלב ראשון למנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר ולחשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. לדבריו, בביקורו בסין לפני חודשיים ראה שיש ביקוש גדול לתוצרי המחקר הבסיסי והיישומי של מכון וולקני הנהנים ממיתוג בינלאומי, אבל ביקוש זה איננו מתבטא בתמורות שהמכון מקבל.
לפי הצעת בן אליהו, הממשלה תמכור 50% מזכויותיה בתוצרי מכון וולקני לחברה ממשלתית זרה, למשל בסין. אפשרויות נוספות שעלו הם מכירה לגורמים ממשלתיים בהודו או ברוסיה. בן אליהו מציע מתווה של מכרז בינ"ל למכירת זכויות הקניין הרוחני הקיימות עדיין במכון וולקני, וכן את הזכויות העתידיות ב-10 השנים הבאות.
בן אליהו מתייחס ביוזמתו להערכה, שהתמורות מהפרטה כזו יגיעו לכ-100 מיליון שקל בכל אחת מ-10 השנים הבאות, בכפוף לתוצאות המכרז. על-פי ההצעה, חלק מהתמורות ישמש לשדרוג המכון וקליטת חוקרים חדשים, וחלק יועבר לאוצר.
ההצעה ההתחלתית היא לקיים דיון של "סיעור מוחות" ברעיון מכירת הקניין הרוחני, בהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה גרונר, החשב הכללי חזקיהו, נציגי אגף התקציבים באוצר, יו"ר הרשות לחדשנות, נציג היועץ המשפטי לממשלה ומנהל מחלקת המחקר החקלאי במשרד החקלאות.
"תמורה זעומה ביחס לפוטנציאל"
בתגובה ליוזמת אריאל ובן אליהו אומרים חוקרי מכון וולקני: "הרעיון של שר החקלאות למכור בנזיד עדשים את השליטה במכון וולקני, על תוצרי המחקר שלו, לחברות סיניות - כדי לממן באופן חלקי את תוכניתו הפסולה להעתקת מכון וולקני לצפון - ממחישה ומדגימה פעם נוספת את האובססיה בה לוקה השר אריאל. מדובר בהפרטת נכס צאן ברזל של מדינת ישראל בתמורה זעומה ביחס לפוטנציאל שלו, המאפיינת בעיקר חשיבה לטווח קצר.
"במקום ליישם את תוכניתו ארוכת הטווח של ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, פרופ' יוג'ין קנדל, אשר כבר הוכיחה את עצמה בהגדלה משמעותית (פי 4) של תמלוגי המדינה מפיתוחי המכון, בוחר השר לקדם תוכנית קצרת רואי אשר מטרתה אחת: לייצר מקורות מימון, אם לא מלאים לפחות חלקיים, להעתקת המכון צפונה. העתקה, שלפי כל המומחים שנדרשו להביע את עמדתם בנושא זה, עלולה להביא לחורבן של המחקר החקלאי במדינת ישראל - מחקר שהשר נוהג להתפאר בו וכעת הוא מעוניין למכור אותו.
"מדובר בעוד פרק עגום בכהונתו של אורי אריאל כשר החקלאות: לאחר שהעניק במתנה לראש ממשלה רוסיה רחפן לצורכי מחקר, כעת מבקש השר להעניק במתנה לסינים את כל פירות המחקר של מכון וולקני. מדובר בהצעה עקומה ופגומה כמעט בכל היבט אפשרי. היא לא תיתן ערך מוסף לתעשיית החקלאות בישראל ובעיקר היא טועה טעות מרה באשר לשווי התמורה של פיתוחי מכון וולקני".
ד"ר נירית ברנשטיין, יו"ר הוועד, אומרת: "תרומתו הגדולה של מכון וולקני לכלכלת ישראל מתבטאת בסיוע מחקרי לחקלאות ישראל המייצאת במיליארדי שקלים כל שנה. לפי מחקר שנעשה ביחידת הקידום של מכון וולקני, היקף המכירות השנתי של מוצרים שפותחו במכון או בשיתופו, בנוסף לגידולים שמתבססים על פיתוחיו, הוא 8 מיליארד שקלים בשנה.
"מלבד זאת, יש לנהל משא ומתן על כל זכות וזכות הנובעת מתוצרי המחקר החקלאי המפותחים במכון וולקני, כדי להשיא ערך עבור המדינה ועבור המחקר החקלאי במדינת ישראל, ולא להתיימר לקבוע מחיר זעום לכל פיתוחי המכון העתידיים.
"הבלבול בחשיבה של השר זועק לשמיים. מצד אחד הוא רוצה להעביר את המכון צפונה בידיעה ברורה שזה יגרום לחורבן המחקר החקלאי בישראל, ומאידך הוא רוצה למכור לסינים את פירות המחקר העתידיים שלא יגיעו כי זה כבר לא יהיה אותו וולקני שזוכה כיום למיתוג בינלאומי".
אריאל: ההצעה נועדה להיטיב
מלשכת שר החקלאות נמסר בתגובה: "מדובר בשקר מוחלט. ידוע לשר שוועד העובדים והחוקרים מתכנן ומממן קמפיין אישי בוטה נגדו, אבל איומים ושקרים לא יסיטו את השר מכוונתו לחזק את הצפון תוך שמירה על המחקר והמצוינות החקלאית. אם וכאשר יוחלט על העברת מכון וולקני הרי שבערכם הכספי של קרקעות המכון (כ-3,000 דונם במרכז הארץ), אפשר לממן בקלות את בנייתם של מספר מכוני מחקר בצפון. מדובר בהצעה שנועדה להיטיב עם מכון וולקני ולשדרג את התשתיות ומעבדות המחקר".
כאמור, ראש הממשלה נתניהו מינה ועדה מייעצת לשאלת העברת המכון לצפון, כאשר לתפקיד יו"ר הוועדה נבחרה שירי ברנד, ממלאת מקום ראש מנהל תכנון במשרד הפנים. חבר נוסף בוועדה הוא עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). חברים נוספים בוועדה יהיו מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, שמקדם יחד עם אריאל את העתקת המכון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור אבי שמחון, ואודי אדירי מאגף התקציבים במשרד האוצר. משקיף במועצה הוא יו"ר המכון פרופ' אלי פיינרמן (ללא זכות הצבעה).
ב"גלובס" נחשף כי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע ערכה בדיקה בעניין זה, שתוצאותיה הוסתרו אך נחשפו ב"גלובס" באמצע פברואר. חברי צוות הבדיקה היו חברי המולמו"פ חיים רוסו ואמנון חזקיה, בכירי הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה-תעשייה. המסקנה של הצוות היא, ש"תהליך העתקה של מכון וולקני לצפון טומן בתוכו סכנה להמשך קיום מחקר חקלאי מתקדם במדינת ישראל בשנים הקרובות ולכן יש להימנע ממנו".
הצוות מצטרף למסקנות של חוקרים אחרים, כמו פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' אהרון צ'חנובר, שטענו בחודשים האחרונים שסביבת העבודה (Ecosystem) של מכון וולקני חיונית לעבודתו, חוסכת עלויות ומחזקת את איכות המחקר.
דוח יוג'ין קנדל שעסק במינוף המחקר החקלאי במדינת ישראל ונערך בשנים 2011-2013, המליץ כי בניסיון למנף מסחרית את פיתוחי וולקני, "יש לוודא כי הפעילות במרכזים אלה משמרת את נכסי הקניין הרוחני המפותח בישראל ואינה מעבירה ידע יקר ערך ללא תמורה לגורמים בעל אינטרס בחו"ל. לאור זאת, המליצה הוועדה כי במסגרת תהליכי אישור פרויקטים מעין זה תתבצע בדיקה של הטכנולוגיה והידע המועבר על-ידי המדען הראשי במשרד החקלאות".
ועדת קנדל התייחסה גם לעניין מסחור הידע של מכון וולקני וכתבה, כי "הוועדה סוברת כי יש להסדיר פלטפורמה אשר תאפשר למנהל המחקר החקלאי שותפות מוגבלת בהון חברות ואפשרות להניע מיזמים משותפים. במסגרת זו, ממליצה הוועדה להקצות סכום כסף שנתי להרחבת יכולת הפיתוח העסקי של מכון וולקני ויחידת קידום (הפועלת בתוכו)".
הכוונה של קנדל הייתה, שמכון וולקני ייכנס "למרחב של גמישות במסחור הידע" ובכך יפתח למכון מגוון אפשרויות חדשות, אשר יאפשרו להפיח רוח חיים במגוון מיזמים וליצור שותפויות אסטרטגיות ארוכות טווח עם גופים המעוניינים בקשר מעין זה. בדוח ועדת קנדל לא הועלתה הצעה שבמסגרתה יימכרו הפיתוחים העתידיים של מכון וולקני לגורם זר, אלא רק על בסיס פרויקטים ופיתוחים ספציפיים.
עוד המליץ קנדל בדוח שלו, כי יש "לפעול לשיפור היכולת וההתנהלות של היחידה (יחידת הקידום הפועלת לענייני מסחור הידע במכון וולקני) תוך חיזוקה מבחינת היקף ואיכות כוח האדם המועסק בה", וכן המליצה הוועדה "לחזק את העצמאות הניהולית והכספית שלה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
