רשות המסים נחושה לקדם בהקדם את יישום אמנת חילופי המידע לגבי חשבונות פיננסיים של אזרחיה עם מדינות זרות, אך בבנקים חושבים שלוחות הזמנים - שכוללים יישום של המהלך בתוך כשנה - צפופים מדי ובעייתיים. ל"גלובס" נודע כי השבוע אמורה רשות המסים להיפגש עם נציגי הבנקים ולדון בסוגיה זו.
החוק, שאושר לאחרונה, קובע כי רשות המסים תקבל באופן אוטומטי ממוסדות פיננסיים מידע על נכסים פיננסיים של לקוחות בעלי אזרחות זרה (גם אם ברשותם אזרחות ישראלית). את המידע תוכל הרשות להעביר למדינות הרלוונטיות ולקבל מהן בתמורה מידע פיננסי על האזרחים הישראלים.
מטרת חילופי המידע היא להילחם בהון השחור ובהעלמות המס המתבצעות דרך מדינות זרות. חילופי המידע הללו מתבצעים לפי תקן ה-CRS שפותח על-ידי ארגון מדינות ה-OECD.
ישראל הודיעה כי בכוונתה לאמץ את תקן ה-CRS לפני כ-3 שנים, וכעת מגיע שלב יישומו. אלא שלפי נוסח החוק, הבנקים הבינו כי העברת המידע תתבצע רק בשנת 2019, ואילו מטיוטת הוראות היישום עולה כי כבר ביולי 2018 הם יצטרכו להעביר את המידע על לקוחותיהם.
מבחינת רשות המסים לא מדובר בהקדמה של לוחות הזמנים. הרשות עצמה מתכוונת להעביר את המידע הלאה רק בשנת 2019, אך גם היא צריכה להיערך לצורך סידור והעברת המידע, ולכן ביקשה אותו מהבנקים כבר בחודש יולי בשנה הבאה. לעומת זאת, באיגוד הבנקים אומרים כי המערכת הבנקאית לא יכולה להיערך ליישום ההוראות לפני שהן עברו את השלב הסופי בכנסת.
נציין כי מי שאמור להעביר את המידע הם כל הגופים הפיננסיים בישראל המנהלים נכסי לקוחות, אך בראש ובראשונה מדובר כמובן בבנקים. מדובר בהליך מורכב הדורש זיהוי של כל הלקוחות שהם גם בעלי אזרחות זרה, ואז ניפוי של הלקוחות הרלוונטיים מתוכם.
נזכיר כי לאורך העשור האחרון חלה עלייה משמעותית בשיעור בעלי דרכון זר (בעיקר דרכון אירופי), שלכאורה גם מידע אודות חשבונותיהם אמור לעבור לרשות המסים. אלא שהבנקים אמורים לבצע תהליך של סינון באמצעות דיאלוג עם הלקוחות ולהעביר מידע רק על לקוחות פעילים הן בישראל והן במדינה זרה.
תהליך הסינון נחשב למורכב, שכן הלקוחות לא ממהרים לשתף פעולה ולא מבינים את משמעותו, מה שעלול לאלץ את הבנק להטיל סנקציות כגון הקפאת החשבון. הבנקים כבר חוו את התהליך הזה בעת יישום ה-FATCA - תקנות אמריקאיות המחייבות העברת מידע פיננסי על לקוחות בעלי אזרחות אמריקאית. הפעם מדובר באוכלוסייה בהיקף רחב יותר של לפחות כמה מאות אלפי אזרחים בעלי אזרחות זרה.
"לוחות הזמנים שרשות המסים מכוונת אליהם מאוד בעייתיים ועלולים לאלץ אותנו להתנהל באגרסיביות כלפי לקוחות שלא יעמדו בדרישות", מתריע גורם באחד הבנקים. "בעת יישום כללי ה-FATCA, ההתנהלות של המדינה מול הבנקים הייתה בתיאום בין הצוותים של נציגי איגוד הבנקים והגופים הממשלתיים, ואילו הפעם פשוט הודיעו לנו מה לוחות הזמנים הצפויים. מדובר בפרויקט גדול ומורכב גם מבחינה תפעולית. אי-אפשר סתם כך להנחית אותו עלינו", אומר אותו גורם.
לעומת זאת, גורמים בירושלים לא מבינים על מה התרעומת של הבנקים: "מדובר בהמשך ליישום של כללי ה-FATCA. הבנקים מכירים את הכללים וההתנהלות. גם לפני יישום ה-FATCA הם חששו, אך בסופו של דבר הכל עבר בשלום".
יישום חוק זה הוא צעד נוסף של המלחמה של רשויות שונות בעולם בהעלמות מס והלבנות הון. בישראל מצפים לחתום על הסכמים עם 50-60 מדינות לחילופי מידע, ומצפים כתוצאה מכך לחשוף הון לא מדווח שיעשיר את קופת המדינה במיליארדי שקלים לפחות.
תקן CRS
מדובר בהסכם מסגרת לאיסוף מידע של חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך חילופי מידע בין מדינות, כחלק מהמלחמה בהעלמות מס ובהלבנות הון. האיסוף אמור להתבצע באופן אוטומטי אחת לשנה. תקן זה מגדיר, בין היתר, את הליך הבדיקה וזיהוי החשבונות ואת הליך העברת המידע.
אחידות התקן אמורה לאפשר העברת מידע באופן יעיל עם מדינות רבות בו-זמנית. יחד עם זאת, לא מספיק לאמץ את התקן, ועל כל מדינה לחתום על הסכם נפרד עם כל מדינה עימה היא רוצה להחליף את המידע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
