בעקבות מובילאיי: שחקני האוטו-טק בישראל מעלים הילוך

מנקודת מבט עסקית, השפעתה של עסקת המיליארדים של אינטל ומובילאיי על ענף האוטו-טק הישראלי שקולה לרעידת אדמה בדרגה 8 בסולם ריכטר, כזו שמזיזה לוחות טקטוניים.

לא זו בלבד שהיא הייתה עסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדות המשק, היא נתנה קנה מידה כספי וממשי מאוד לענף המתפתח והרעידה את הסיסמוגרפים העסקיים בכל רחבי הגלובוס. אם לפני העסקה ישראל משכה בעיקר את תשומת לבם של גורמי מקצוע ומביני עניין מתעשיית הרכב העולמית, ואולי גם של כמה "דגים" קטנים עד בינוניים מתעשיית ההון סיכון, הרי שלאחריה כבר מגיעים לכאן הכרישים והלווייתנים מהמים העמוקים של אוקיינוס העסקים.

1. אינטל עוד לא נרגעה

מטבע הדברים, לכל רעידת אדמה בעוצמה כזאת יש רעשי לוואי, שנמשכים זמן רב לאחר שהסתיימה, ואת התוצאות הברורות והמיידיות שלהם אפשר לראות בשטח. מאז העסקה בחודש מארס גייסו חברות ישראליות, שמתמקדות באספקטים שונים של חזון הרכב החכם, סכום מצטבר של יותר מ-120 מיליון דולר. ברוב המקרים נתקלו המגייסים בביקושי יתר של עשרות ומאות אחוזים ונאלצו לדחות בנימוס משקיעים רציניים.

לצדן גייסו לאחרונה גם קרנות הון סיכון מתמחות מאות מיליוני דולרים ממשקיעים מכל רחבי הגלובוס במטרה לבנות פורטפוליו של השקעות בחברות ובמיזמים ישראליים בתחום האוטו-טק משלב ה"סיד". מתחת למסכי הרדאר נמשכת גם הרכבת האווירית לישראל של בכירי תעשיית הרכב - ואנחנו מדברים על הצמרת הניהולית הגבוהה ביותר - וזה רק קצה הקרחון.

רעשי הלוואי הללו מתחילים ליצור מאחורי הקלעים שינויים מבניים בענף הצעיר והמתפתח - התלכדות של שחקנים קיימים בתחום, כניסה של חברות חדשות מענפים מקבילים, קפיצת מדרגה של חברות קיימות ועוד. עוד לפני שננסה למפות כאן חלק מהשינויים הללו, נציין בהערת אגב שגם "מוקד הרעש" עצמו, כלומר אינטל, עדיין לא בהכרח נרגע והתייצב.

בשבוע שעבר חשפה אינטל בעמק הסיליקון בארה"ב "מעבדה לרכב אוטונומי", שבה היא חושפת וממקדת מאמצי מחקר ופיתוח בתחומים טכנולוגיים רבים של חזון הרכב החכם, שמשתרעים הרבה מעבר לתחום הראייה הממוחשבת והמיפוי שבהם פועלת מובילאיי. לפיכך היינו ממליצים לאנליסטים להתעלם מה"רעש" של עסקת מובילאיי ולהמשיך לבחון מקרוב את פעילותה של אינטל בתחום האוטומוטיבי בישראל. ייתכן בהחלט שזו הייתה רק רכישה ראשונה של אינטל שתהווה גרעין לרכישת אשכול של חברות ישראליות עם פתרונות משלימים.

2. התעשיות הצבאיות מגלות את הרכב

סדרי הגודל של עסקת אינטל-מובילאיי היו "צלצול השכמה" גם לתעשיות הביטחוניות הישראליות, שהן "הענק השקט" של הכלכלה הישראלית. כבר כתבנו כאן בעבר על הקשר העקיף בין יוצאי התעשיות הביטחוניות לבין תעשיית האוטו-טק המתפתחת, אולם למעט כמה "ספינים" אוטומוטיביים אזרחיים משניים רוב ענקי התעשייה העדיפו להישאר עד כה מחוץ לכביש המהיר ולהתמקד בטנקים, בטילים ובכלי טיס.

יש לכך לא מעט סיבות ובראשן הקושי המנטלי של חברות, שרגילות לעבוד מול לקוחות ממשלתיים עם מוצרים שעולים עשרות אלפים עד מיליוני דולרים ליחידה, להסתגל למדיניות העלויות ההדוקה של תעשיית הרכב שבה כל דולר קובע.

המצב הזה משתנה כיום והמחשה טובה לכך סיפקה בחודש שעבר משלחת "מסחרית" נדירה מאוד למדינת מישיגן, שארגנה סיב"ט ל-13 נציגים מהתעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל. מישיגן היא כמובן המוקד של תעשיית הרכב האמריקאית ומטרת הביקור של המשלחת הוגדרה בין השאר: הצגת פתרונות ומוצרים בתחום מערכות משנה לכלי רכב צבאיים, רובוטיקה והנעה אוטונומית".

זה אולי המקום לציין שיש קורלציה גבוהה בין השימושים האזרחיים והצבאיים של טכנולוגיות "הרכב החכם". נושאים כמו הנעה אוטונומית, אינטלטיגנציה מלאכותית, ראיית מכונה, קישוריות, הצפנה והגנה על תעבורת מידע לרכב וממנו הם גם חלק בלתי נפרד מחזון "שדה הקרב החכם", שממשלות בכל רחבי העולם משקיעות בו טריליונים בשנים האחרונות.

לפיכך מי שישיג אחיזה בטכנולוגיות ליבה מתקדמות בתחומים כאלה ויבצע בהצלחה את השינוי המנטלי-עסקי עשוי ליהנות ממסלול עסקי דו-כיווני - חברות ביטחוניות יכולות לנגוס בנתח משוק הרכב העולמי העשיר וחברות אזרחיות יכולות לזכות בחוזים צבאיים של עשרות ומאות מיליוני דולרים. לא מן הנמנע שנראה בעתיד שיתופי-פעולה או פעולות נמרצות של התעשיות הביטחוניות המקומיות ל"אזרוח" ואולי גם הנפקה נפרדת של חברות בנות בתחום.

3. צ'ק פוינט נכנסת לרכב

עוד ענק רדום שמתעורר כיום לצלצול ההשכמה של עסקת מובילאיי הוא ענף אבטחת הסייבר הישראלי ובאופן ספציפי צ'ק פוינט, ספינת הדגל של הענף. צ'ק פוינט היא ענקית תוכנה, שהחיבור שלה לעולם הרכב עתיר החומרה לא נראה טבעי באופן מיידי. אבל בעידן הרכב המקושר, המצב עשוי להשתנות באופן דרמטי.

אף שהתכנסנו כאן כדי לדבר על עסקים, אי-אפשר בלי שתי מילים על טכנולוגיה: לפי הערכות בענף, רכב אוטונומי בודד עתיד לייצר זרם נתונים בנפח של 4 טרה-בייט בכל 90 דקות. את זרם הנתונים האדיר הזה - במכפלות של עשרות ומאות מיליוני כלי רכב ברחבי העולם - צריך לעבד, לסנן וגם לאבטח מפני ניסיונות פריצה זדוניים. המטרה הזאת דורשת שילוב יכולות חומרה מתקדמות גם ברכב, ולא פחות - ב"ענן", שאליו יוזרמו הנתונים מהרכב.

שילוב היכולות הזה הוביל החודש להכרזה מעניינת על שיתוף-פעולה טכנולוגי בין צ'ק פוינט, ששותפה זה כשנתיים בתחום פתרונות הסייבר-סקיוריטי לרכב עם חברת ארגוס סייבר סקיוריטי, לבין חברת ואלנס, שפיתחה תשתית ייחודית להעברת נתונים בקצב מהיר מאוד על גבי זוג חוטים אחד ונכנסה בשנים האחרונות לתחום האוטומוטיב, כולל חוזה עם דיימלר-מרצדס.

ההודעה מדברת על הקמת "קבוצת עבודה בתחום אבטחת סייבר שתגדיר את האפיונים הנדרשים לפתרונות סייבר מתקדמים לאבטחת המכונית המחוברת". נשמע מסובך למאותגרי טכנולוגיה, ואין ספק שעוד מכשולים רבים ממתינים בשנים הקרובות לשחקנים בתחום - בראשם העדר תקן אחיד בתעשיית הרכב לאבטחת מידע ולעדכוני אבטחה לרכב "דרך האוויר". אבל בכל זאת היינו ממליצים לעקוב אחרי "הפיל שמסתתר בתמונה", במקרה שלנו - צ'ק פוינט.

מחקרים עדכניים מעריכים ששוק אבטחת הסייבר לרכב יניב עד אמצע העשור הבא מיליארדי דולרים בשנה ויאלץ את תעשיית הרכב לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים מתמחים לצורך עדכוני איומים תקופתיים והגנה על תעבורת נתונים מהענן אל הרכב וממנו. זה תחום ההתמחות של צ'ק פוינט. ספק אם חברה בעלת מעמד גלובלי ומדיניות עסקית אסרטיבית כמו צ'ק פוינט יכולה להתעלם ממנו.

נזכיר שצ'ק פוינט סיימה את 2016 עם חבילת מזומנים ושווי ערך של קרוב ל-3.5 מיליארד דולר. די והותר כדי לבלוע כמה וכמה שחקניות חדשות בתחום, כולל את שותפותיה, לצורך השגת "קפיצת דרך" בענף הרכב.

4. הכוונות הגלובליות של חברת גט

עוד מוקד עסקי מעניין שמושך תשומת לב גלובלית רבה בשבועות האחרונים הוא ההתרחבות המואצת של GETT. החודש עלתה החברה לכותרות בעקבות רכישת JUNO המתחרה בכ-200 מיליון דולר. ההתייחסות ל-GETT בישראל מזכירה את ההתייחסות למובילאיי לפני הזינוק, כלומר, היכרות שמתמצה בהתנסות עם מוצר הקצה - במקרה דנן אפליקציית הזמנת המוניות - תוך התעלמות מהתמונה הרחבה.

בפועל נמצאת כיום GETT בעיצומו של מהלך עסקי וטכנולוגי שאפתני מאוד, שמתבצע יד ביד עם חטיבת הטכנולוגיה MOIA של פולקסווגן - יצרנית הרכב הגדולה בעולם והמשקיעה היחידה הגדולה שלה. טעות לסווג את גט כעוד מתחרה של אובר בתחום הרכב השיתופי.

אמנם מקור ההכנסות המרכזי של החברה בהווה, ובשנים הקרובות, הוא אפליקציות הזמנת הרכב ושירותי שיתוף רכב כאלה ואחרים, אבל מאחורי הקלעים מפתחת החברה, בשיתוף עם פולקסווגן, פתרונות מתקדמים לניהול תחבורה בעידן של רכב מקושר ואוטונומי. חלקם עשויים להביא אותה בחמש השנים הקרובות לטריטוריה משיקה לזו שבה פועלות חטיבות המוביליטי של גוגל, ווייז ושות', עם יכולות לבצע אופטימיזציה של עומסי תנועה והכוונה אינטליגנטית של תחבורה ציבורית בערים ובמדינות בתוך שקלול עומסי תנועה, מזג אוויר, אירועים חיצוניים נקודתיים וכדומה.

לגט יש גם חיבור הדוק לשוק הרכב הענק של רוסיה, שאמנם "נרדם" בשנים האחרונות בעקבות המשבר הכלכלי, אבל עשוי לחזור ולהפוך בעתיד למוקד צמיחה של תעשיית הרכב העולמית. כך או כך, ההתרחבות העסקית/טכנולוגית הזאת יוצרת כיום, בשקט מאחורי הקלעים, את חברת המולטי-מיליארדים (בדולרים) השנייה שהצמיח עד כה ענף האוטו-טק הישראלי. והשאלה הגדולה היא אם החברה תוכל לעשות זאת באופן עצמאי או שתיבלע בידי כריש כזה או אחר.

רמז מצאנו לאחרונה בידיעה של סוכנות בלומברג, שציטטה מקורות אלמוניים ולפיהם שכרה גט את שירותי וולס-פארגו וקרדיט סוויס כדי לגייס 700 מיליון דולר להתרחבות, לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר. כל אלה הן רק דוגמאות לפעילות בענף האוטו-טק המקומי, על קצה המזלג ובטרם הגענו למחצית השנה. לא מן הנמנע שהמחצית השנייה תהיה סוערת לא פחות.

העלייה לרגל נמשכת

בעקבות עסקת מובילאיי הפכה ישראל למקום מפגש גלובלי של חברות ומשקיעים, שמתעניינים במה שיש לסקטור הרכב החכם הישראלי להציע. רשימת המוזמנים, הנואמים והנוכחים, שמתייצבים לכנסים הללו, מגלה כמה שחקנים חדשים ומרתקים שעשויים להיות בעתיד הנראה לעין משקיעים, רוכשים וממזגים, ומתווכים בעסקאות ובגיוסים בענף הצעיר והמתפתח במהירות.

אתומל (ב') התקיים בהרצליה כנס בינלאומי שכותרתו "הרכב המקושר וטכנולוגיות רכב מתקדמות" שארגנו לוגטל וחברת הייעוץ והפיתוח העסקי SPOTAM. בתוכניית של הכנס מצאנו, לצד נציגים בכירים של ענף האוטו-טק המקומי, גם את הארכיטקט הרשמי של "קונסורציום הרכב המקושר" שבו חברות עשר יצרניות רכב גדולות ושורה של יצרני ציוד מולטימדיה לרכב בינלאומיים; מנהל בכיר מתאגיד XILINX, שעוסק בפיתוח ובהטמעת תוכנה במעגלים ומחזיק חטיבה אוטומוטיבית בגרמניה ועוד.

באירוע השתתף גם חלק הנציג הישראלי של קונצרן פורד, ששוהה בארץ באופן קבוע לצורך איתור קשרים, טכנולוגיות והזדמנויות השקעה של פורד.

ב-18 במאי יתקיים במרכז פרס לשלום הכינוס החמישי של EcoMotion, שמפגיש בין משקיעים, בכירים בתעשיית הרכב הגלובלית וחברות סטארט-אפ ישראליות בתחום הרכב החכם. הכינוס, שהוקם על ידי התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה והמכון הישראלי לחדשנות, הפך בשנים האחרונות לנקודת זינוק שממנה צמחו כמה מהשמות המוכרים ביותר בענף האוטו-טק המקומי וגם השנה הוא מושך ארמדה רצינית של "שחקני כוח" שעשויים להפוך כאן לשחקנים, או שהם כבר כאלה מתחת למסכי הרדאר.

ברשימה המרצים המתוכננת מצאנו, בהופעת אורח פומבית ראשונה, את עדי אופק, מנהלת מרכז המו"פ החדש של מרצדס-בנץ; את מקים "מוסך הסטארט-אפים" של קבוצת ב.מ.וו; את ברק הרשקוביץ', לשעבר מנהל הטכנולוגיות של בטר פלייס וכיום מנכ"ל הפיתוח של שירות הרכב המקושר און-סטאר מבית GM, שאמור להיכנס לניסוי גם בישראל; את סגן הנשיא של חטיבת הסייבר-סקיוריטי החדשה של קונצרן LEAR, שהוא אחד הספקים הגדולים של תעשיית הרכב; מנהל בכיר בתאגיד ההשקעות היפני DENSO - ואלה רק כמה דוגמאות.

בנוסף, יתקיים במאי בקראון פלאזה עזריאלי כנס של תחבורה חכמה ומקושרת שמארחת חברת הייעוץ STRATEGY ANALYTICS מבוסטון. אחד האורחים יהיה גורם בכיר מחברת הייעוץ של קובצת רוטשילד, שירצה על עולם המיזוגים והרכישות ועל הדרכים להפוך ל"דבר הבא" בתעשיית הרכב החכם. ועוד לא הגענו אפילו לחודש יוני.

 גיוסים ועסקאות בענף האוטו?טק