מקרון: פסנתרן מחונן, בנקאי השקעות שנשוי למורתו מהתיכון

21 בדצמבר 1977: עמנואל ז'אן-מישל פרדריק מקרון נולד בעיר אמיין (Amiens) שבצפון צרפת לפרנסואז, רופאה במקצועה, ולז'אן-מישל מקרון, פרופסור לנוירולוגיה באוניברסיטת פיקרדי. הוא גדל במשפחה לא-דתית, ולבקשתו הוטבל לנצרות כקתולי בגיל 12. בספר שכתב לרגל מסע הבחירות שלו, "מהפכה", הוא מתאר ילדות שלווה שאותה בילה "בתוך ספרים, קצת רחוק מהעולם".

השכלה: את מרבית שנות לימודיו העל יסודיים הוא בילה בבית הספר התיכון של אנשי "מסדר הישועים של ההשגחה העליונה" באמיין. בשנת הלימודים האחרונה שלחו אותו הוריו לבית הספר היוקרתי "בית הספר התיכון הנרי הרביעי" בפריז, שם השלים את תוכנית הלימודים התיכוניים וכן את תוכנית לימודי התואר הראשון.

רמז לאופן שבו יתפתחו חיי הזוגיות שלו אפשר היה למצוא ביכולתו העל-טבעית להקסים אנשים מבוגרים ובעלי עמדה גבוהה יותר ממנו. בבית הספר "הוא נתפס כמישהו שאוכל עם המורים", סיפר ז'אן-בטיסט דה פרומאן, שלמד באותה הכיתה עם מקרון, ומכהן כעת כחבר מועצת עיריית פריז. "הייתה לו היכולת המפתיעה לדבר כשווה בין שווים עם אנשים שמבוגרים ממנו ב-40 שנה".

לאחר מכן למד פילוסופיה באוניברסיטת Paris-Ouest Nanterre La Defence, וסיים תואר שני בתחום זה. הוא השלים גם לימודי תואר שני במנהל ציבורי ב"מכון למדע המדינה פריז", ולאחר מכן עבר הכשרה לקריירה בכירה בשירות הציבורי ב"בית הספר הלאומי למינהל" (ENA), מוסד ההכשרה המסורתי של האליטה הצרפתית. מדובר בבית ספר סלקטיבי מאוד שבוגריו כוללים נשיאים, וביניהם הנשיא היוצא, פרנסואה הולנד. הוא סיים את לימודיו שם ב-2004 בהצטיינות.

קריירה 1: ב-1999, במקביל ללימודיו, הוא עבד כעוזר לענייני עריכה של פול ריקר, הפילוסוף הפרוטסטנטי הצרפתי שכתב באותה העת את יצירתו הגדולה האחרונה, "הזיכרון, ההיסטוריה, השכחה". מקרון עבד בעיקר על הערות השוליים והביבליוגרפיה."הוא תמיד עשה המון דברים בו-זמנית", סיפר לרויטרס מארק פראסי, חברו ללמודים ב"מכון למדע המדינה פריז".

קריירה 2: בשנים 2004-2008 הוא שימש כמפקח לעניינים פיננסיים במשרד הכלכלה הצרפתי. ב-2007 כיהן כסגן מדווח עבור הוועדה לשיפור צמיחתה הכלכלית של צרפת, שבראשה עמד ז'אק אטאלי, לשעבר יועצו של הנשיא מיטראן. אטאלי נדהם מהאינטליגנציה ומהביטחון העצמי של מקרון, וניבא שהוא עשוי "מחומר של נשיאים". אבל ב-2008 שילם מקרון קנס יציאה בסך 50 אלף אירו כדי לשים קץ לחוזה העבודה הממשלתי שלו, והחל לעבוד כבנקאי השקעות ורכישות במשרה מתגמלת מאוד בבנק ההשקעות רוטשילד.

קריירה 3: בבנק רוטשילד נודע מקרון כמוצרט של תחום הפיננסים. הפופולריות שלו בבנק נבעה מאישיותו המקסימה, מתבונתו החריפה ומהאופן שבו הוא הבליט את ההיבטים הלא-אופייניים של דמותו, והציג את עצמו כמוזיקאי נלהב בעל חיבה יתירה לספרי פילוסופיה - שנקלע לעולם של מספרים וחישובים."אתה לא צריך לעשות טבלאות אקסל כל היום כדי להיות בנקאי מעולה ברוטשילד", אמר דה פרומאן שלמד איתו בבית הספר. "מקרון הבין שמוטב להתמקד בצד הרטורי של הדברים... להשרות אמון ולפתות אנשים".כמי שעסק במיזוגים ורכישות, תרומתו של מקרון להתממשות העסקה שבמסגרתה רכשה נסטלה את חטיבת מזון התינוקות של פייזר במיליארדי ליש"ט, הניבה לו תגמול שמן במיוחד שהסתכם על פי הדיווחים ב-2 מיליון אירו (1.7 מיליון ליש"ט).

קריירה 4: לאחר תקופת עבודתו בבנק רוטשילד, הוא הצטרף ב-2012 לצוותו של הנשיא הולנד בארמון האליזה כסגן מזכ"ל בעל נטיות פרו-עסקיות, שייעץ להולנד בענייני הרפורמה הפיננסית. העיתונות הצרפתית העניקה לו אז את הכינוי "מוצרט של ארמון האליזה"."הוא תמיד רצה להיות בפוליטיקה, להיבחר. הוא דיבר על זה כל הזמן", אמר חברו לכיתה ב-ENA, גספאר גנצר, המכהן כעת כאיש יחסי הציבור של הולנד. הולנד הוקסם ממנו כל כך עד שב-2014 הפך אותו לשר הכלכלה הצעיר ביותר אי פעם בצרפת מאז מינויו של ולרי ז'יסקאר ד'אסטן, שהפך לאחר מכן לנשיא."עמנואל הוא הבן שכולנו היינו רוצים שיהיה לנו", אמר הולנד.

לאחר מינויו כשר בממשלה, החל מקרון לתקוף כמה מהפרות הקדושות של "המודל החברתי" הצרפתי, כמו שבוע העבודה בן 35 השעות, החסינות הבלתי מעורערת של עובדים מפני פיטורים, ותרבות מקום-עבודה-לכל-החיים בשירות הציבורי. אלה היו המסרים שזיכו אותו בפופולריות מפתיעה - למרות עברו כבנקאי - במדינה שבה רבים מתעבים את עולם הפיננסים היוקרתי. אך מסרים אלה גם עוררו זלזול בקרב רבים בשמאל המסורתי, וכן בימין הלאומני. "שונאים אותך עוד לפני שכף רגלך דורכת בארמון האליזה", כתב במאי הסרטים השמאלני פרנסואה רפין במכתב פתוח למקרון שהתפרסם בשבוע שעבר.

קריירה 5: בקיץ שעבר פרש מקרון כדי להקים מפלגה משל עצמו.

"ראיתי מבפנים את הריקנות של המערכת הפוליטית שלנו... אני דוחה את המערכת הזאת", אמר באחד מנאומיו האחרונים. "צרפת תקועה בגלל נטיותיהם האינטרסנטיות של חברי האליטה שלה. ואני אספר לכם סוד קטן: אני יודע את זה. אני הייתי חלק מזה", הוסיף בעצרת פוליטית אחרת.

מצב משפחתי: מקרון נשוי לבריז'יט טרונייה, המבוגרת ממנו ב-24 שנים, שהייתה מורתו בבית הספר התיכון של מסדר הישועים באמיין. הם נפגשו לראשונה כשהוא היה תלמיד בן 15 בכיתתה, והיא הייתה מורה בת 39, והפכו רשמית לבני זוג רק לאחר שהגיע לגיל 17.

תחילה ניסו הוריו להפריד בין השניים באמצעות שליחת בנם לפריז לסיום שנת לימודיו התיכוניים האחרונה, מכיוון שהם חשו כי מדובר במערכת יחסים בלתי הולמת בשל גילו הצעיר, אך בני הזוג המשיכו את הקשר ביניהם לאחר סיום לימודיו, ונישאו ב-2007.

שושבינו של מקרון בחתונה היה אנרי ארנאנד (1924-2016), איש עסקים שהלווה למקרון 550 אלף אירו לרכישת דירתו הראשונה בפריז בתקופת עבודתו כמפקח לעניינים פיננסיים. ארנאנד גם התיר למקרון להשתמש בחלק ממשרדיו בשדרות שאנז אליזה בפריז עבור תנועתו של מקרון "קדימה!" (En Marche!).

המורה לצרפתית: טרונייה הייתה מורה לצרפתית בבית הספר התיכון שבו למד מקרון. היא גם ניהלה את מועדון התיאטרון שבו היה מקרון שחקן בחיתוליו. נראה שהייתה זו אהבה ממבט ראשון. בני הזוג נהגו לנהל דיונים ארוכים, והיא הייתה מקריאה את החיבורים שלו בפני הכיתה. "היא הייתה מקריאה את הדברים שלו כל הזמן. היא הייתה לגמרי מוקסמת מכישורי הכתיבה שלו", סיפר תלמיד לשעבר בכיתה לעיתון "לה פריזיאן". בתקופת חייה הטרום-מקרונית, הייתה טרונייה נשואה ואם לשלושה ילדים, שכולם כבר בגרו ועובדים בתחומי ההנדסה, הקרדיולוגיה ועריכת הדין. יש לה גם שבעה נכדים. הוריה שייכים למשפחה ידועה של שוקולטיירים באמיין. חמישה דורות של המשפחה החזיקו בחברה לייצור שוקולד ועוגיות, שמניבה 4 מיליון אירו בשנה. על פי השמועה, עוגיות המקרון של המשפחה הן מהטובות ביותר.

ההורים המודאגים: נראה שלהוריו של מקרון לקח זמן לתפוס מה קורה. הם הבינו שהוא מאוהב אך לא הבינו בדיוק במי. למעשה, הם חשבו שהוא מאוהב באחת הנערות שלמדו איתו - קרוב לוודאי לוראנס אוזייר, בתה של בריז'יט טרונייה. הם טעו בגדול. מקרון, שהיה אז רק בן 16, היה כאמור מאוהב במורתו בת ה-40, ובסופו של דבר התוודה בפני הוריו. "הם חשבו שזה ייפסק, ועשו הכול כדי שזה ייפסק", סיפר מקרון בספר שכתב. "אני לא יודע איך אני עצמי הייתי מגיב לכל זה", הוסיף.

הוריו לא התייחסו לחדשות בקלות ראש, וביקשו מטרונייה להתרחק מבנם, לפחות עד הגיעו לגיל 18. תשובתה הייתה: "אני לא יכולה להבטיח שום דבר". אמו של מקרון אמרה: "את לא מבינה את זה, אבל לך כבר היו החיים שלך, ולו עדיין לא... הוא לא יוכל לעשות ילדים אתך". זמן קצר לאחר מכן עבר מקרון לפריז במרדף אחר ההצלחה, והבטיח למורתו: "לא משנה מה תעשי, אני אחזור ואתחתן איתך!". כששב לאמיין כעבור שנתיים, אמר לאמו: "אני עדיין אוהב את בריז'יט. אם את מבינה את זה - מה טוב, כי גם אם את לא מבינה את זה, אני לא הולך להפסיק". הוריו של מקרון, שלא הייתה להם השפעה בעניין, השלימו עם הזוגיות הזו, והשניים נישאו ב-2007. מאז אמרה אמו של מקרון שהיא רואה את טרונייה "יותר כידידה מאשר ככלה".

החיים הזוגיים: כיום טרונייה אינה מלמדת. היא השעתה את קריירת ההוראה שלה כדי לעזור למקרון במסע הבחירות שלו לנשיאות. מקרון מחשיב אותה ליועצת מהימנה, לפחות לדברי המגזין "פארי מאץ'": "היא מבלה את כל זמנה לצדו. היא קוראת ומקשיבה לכל מה שנאמר עליו. הוא שואל אותה שאלות ומקבל את העצות שלה", כתב המגזין. במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות נפוצו שמועות כי מקרון מנהל פרשת אהבים הומוסקסואלית. בני הזוג הכחישו בפומבי את השמועות העקשניות, ומקרון עצמו טען כי מקורביו של הנשיא ניקולא סרקוזי הם שהחלו להפיץ שמועות אלה.

הון עצמי: מקרון הוא אדם עשיר למדי. הוא צבר הון משמעותי גם מתקופת עבודתו כבנקאי וגם מעסק ייצור העוגיות של משפחת אשתו. הונו העצמי מוערך ב-31.5 מיליון דולר. הוא מחזיק באוסף של מכוניות יוקרה, ביניהן אאודי, בנטלי, מרצדס בנץ וריינג'רובר.

תחביבים: מקרון הוא פסנתרן מחונן, שמוריו למוזיקה חשבו שיהפוך לפסנתרן קונצרטים. הוא נוהג לישון מעט מאוד, ונצפה לעתים קרובות בשירות המסרים Telegram בשתיים לפנות בוקר.

הנשיא הצעיר ביותר: מקרון, עדיין לא בן 40, הוא הנשיא הצרפתי הצעיר ביותר מאז נפוליאון בונפרטה. הוא יהיה גם המנהיג הצעיר ביותר בקבוצת G-7 הנוכחית, הכוללת את המדינות המפותחות הגדולות בעולם, והוא כבר מעורר השוואות עם מנהיגים צעירים בעבר ובהווה - החל בראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו וכלה בראש הממשלה הבריטי לשעבר טוני בלייר, ואפילו נשיא ארה"ב ג'ון קנדי. הוא גם מצטרף לקבוצה מתרחבת של מנהיגים שאין להם ילדים, כמו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי.

מקרון וישראל: מקרון אינו יהודי, אך נחשב לתומך בישראל. באחד ממטות מסע הבחירות שלו בוצעו מעשי ונדליזם באמצעות כתיבת גרפיטי אנטישמי. הכינויים שנכתבו במרקר אדום על הכניסה למטה הבחירות כללו: "ישראל-מוסד דה רוטשילד" - התייחסות למשפחה היהודית העשירה, וכן לעבודתו של מקרון כבנקאי השקעות בבנק הצרפתי. כמו כן נכתב: "ציוני" ו"20 הפסקאות המזעזעות ביותר מהתלמוד". לא הייתה זו המתקפה האנטישמית הראשונה על מקרון במהלך מסע הבחירות.

המנהיגים מברכים: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בירך את מקרון על זכייתו, וצייץ בטוויטר: "איחוליי לעמנואל מקרון על ניצחונו הגדול היום כנשיא הבא של צרפת. אני מצפה בשמחה רבה מאוד לעבוד אתו!". גם מנהיגי האיחוד האירופי מיהרו לברך את מקרון.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל טלפנה אליו אתמול ואמרה לו כי "החלטת הבוחרים הצרפתים מהווה מחויבות ברורה לאירופה". נשיא נציבות האיחוד האירופי, ז'אן-קלוד יונקר, היה הראשון מבין הפקידים הבכירים באיחוד לשלוח מכתב איחולים למקרון, וזאת לאחר שהביע תמיכה במועמדותו לפני הבחירות ביום א' - מהלך יוצא דופן לפקיד אירופי.

יונקר כתב כי "ההיסטוריה של האיחוד האירופי קשורה באופן כה הדוק לזו של צרפת, שהדיון הציבורי על מקומה של צרפת באירופה הדהד הרחק מגבולות ארצך. מבחינתי, אני שמח שהרעיונות שעליהם הגנת - רעיונות של צרפת חזקה ופרוגרסיבית שמגינה על אזרחיה - יהיו הרעיונות שאותם תביא צרפת לדיון על עתיד אירופה".