יש שופטת בראשון-לציון

קוראים לה עינת רון, היא נשיאת בתי משפט השלום באזור המרכז ושופטת בבית משפט השלום בראשון-לציון. היום (ב') היא הראתה אצבע משולשת לפרקליטות המדינה. אלה הניחו על שולחנה עסקת טיעון עם השופט יצחק כהן שעניינה הטרדה מינית של פרקליטה במחוזי בנצרת. לפי העסקה, כהן היה אמור לקבל עונש (קל ביותר) אבל לא הרשעה פלילית.

הפרקליטות מטעם ההגנה

מהרגע הראשון נראה היה כי הפרקליטות עושה ככל שביכולתה כדי לסייע לשופט, כאילו הוא היה הקורבן למעשה. זאת למרות שלרשות השופט עומד עורך דין "צמרת" בשם רועי בלכר, שאת שמו תוכלו למצוא ברוב המשפטים החשובים במדינה.

אבל עבודתו של בלכר, מסתבר, לא הייתה בבית המשפט, אלא בפרקליטות. כולם שם חברים שלו (ושל פרקליטים אחרים כמותו), ומטבע הסדרי הטיעון הוא שכרוכים בהם הרבה אלמנטים של תן וקח. במקרה זה הפרקליטות נתנה בגדול, ובלכר לקח עבור לקוחו את כל הקופה. כנראה שהוא יחזיר לפרקליטות במקרים אחרים.

השופטת קלקלה את החגיגה

באו כל הצדדים לחגוג את סיום הסיפור אצל השופטת עינת רון - אבל כאן חיכתה להם הפתעה. השופטת אמרה בפשטות, בלי פלפולים ותקדימים, כי "אין להקל ראש במעשהו של הנאשם, כפי שעשתה הפרקליטות", וסיכמה כי "המקרה של כהן אינו מצדיק אי-הרשעה בפלילים". הכי הגיוני בעולם (אבל השופטת הסכימה לשאר רכיבי ההסדר, 250 שעות של עבודות שירות ותשלום פיצוי בסך 2,500 שקלים למתלוננת. עונש כל-כך קל שהוא מהווה לדעתי פגיעה במתלוננת).

מה עוד עושים שם בפרקליטות?

אבל מה קורה עכשיו? גורמים בפרקליטות הסכימו להקל במקום שלא היה לכך מקום. למה??? מה עוד הם עושים שם, בפרקליטות, שאינו תקין? איזה עוד עסקאות פסולות הם חותכים עם נאשמים ועורכי דינם? במיוחד כשמדובר בהסדרי טיעון.

ראינו לאחרונה הסכמים שהאבסורד וחוסר הצדק שבהם זועקים לשמיים. מישהו בודק? יש מי שמפקח? ואם יש כאלה, האם לא צריך לדרוש מהם הסבר על המהלכים התמוהים שלהם, הבלתי מתקבלים על הדעת ועל הדין? האם לא צריך לעשות בדק-בית? מה שקורה עכשיו גובל כמעט בהפקרות, נעשים דברים שהשכל אינו סובל אותם, שלא לדבר על המוסר והמשפט. כצעד ראשון חשוב לאפשר לבתי המשפט בחוק יותר סמכות לפסול הסדרי טיעון.

אוי, מנדלבליט...

היועמ"ש אביחי מנדלבליט לא מעורב בכל הסדרי הטיעון, אבל כראש התביעה הוא אחראי להם. אני לא יודע מה אפשר לעשות איתו, אבל בטוח שאי-אפשר לתת לו להמשיך בצורה כזאת. ואנחנו עוד עומדים לפני העסקה הגדולה והמשמעותית מכולם: ראש הממשלה.