הצעת חוק: בנק ישראל יתייעץ עם הכנסת לפני החלטות צרכניות

האם בנק ישראל והכנסת בדרך להתנגשות נוספת? השבוע הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק, ולפיה בנק ישראל יחויב להתייעץ עם ועדת הכלכלה של הכנסת לפני פרסום של כל חוזר הקשור לתחום הצרכני.

אמנם לפי הצעת החוק, בנק ישראל לא יחויב לקבל את עמדת הכנסת, אלא רק להעלות את הנושא לדיון ולהתייעץ עימה, אבל מדובר בעול בעבור בנק ישראל אם הצעה שכזו תעבור.

על הצעת החוק חתומים 11 חברי כנסת, ובהם ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), שהיה בעבר יו"ר בנק מזרחי-טפחות, וכן יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (עבודה).

בנימוקים להצעה נכתב: "גופים רגולטוריים הפועלים בישראל ואחראים על פיקוח בנושאים פיננסיים שונים רשאים להורות ולקבל החלטות הנוגעות לכלל הציבור באופן שאינו שקוף ואינו מפוקח על-ידי נבחרי הציבור. בתוך כך, גם בנק ישראל, שהוא הגוף המפקח על הבנקים, קובע את הנחיותיו באופן עצמאי. כיום, הוראות ניהול בנקאי תקין שקובע המפקח על הבנקים, כמו גם שאר פעולותיו, אינן מפוקחות כאמור, ואין צורך להביאן לאישור הכנסת או הממשלה, אף שהן עוסקות בסוגיות מהותיות הנוגעות לכל אזרח בישראל".

על רקע זה מוצע כי הוראות צרכניות של בנק ישראל הקשורות לחשבונות לקוחות, יחסים שבין הבנק ללקוח והלוואות - יובאו לדיון בכנסת לפני שבנק ישראל מכריע בסוגיה: "בדיון בכנסת יוכל להשתתף כל מי שיראה עצמו נפגע מאותן הוראות ובכך לשפר את ההחלטות שיתקבלו. זאת, מתוך תפיסה כי 'אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר', וכי דיון ציבורי פתוח יוביל לרגולציה טובה יותר", נכתב בהצעת החוק.

בבנק ישראל שמרו היום על ממלכתיות ואמרו כי הם עדיין לומדים את הצעת החוק, אולם ניתן להניח כי הם לא אוהבים אותה, וסביר שיפעלו על-מנת שלא תעבור.

ב-4 שנים האחרונות הוציא בנק ישראל עשרות הוראות בתחום הצרכנות. כיום הוראות אלה עוברות דרך ועדה מייעצת בה חברים גם נציגי הבנקים וגם הרגולטורים הפיננסים האחרים - יו"ר רשות ניירות ערך וראש רשות שוק ההון.

מבחינת בנק ישראל, אם יצטרכו להביא לדיון בכנסת כל הוראה שכזו, הטיפול יתעכב ויהפוך מסורבל יותר. כמו כן, אמנם לפי הצעת החוק סמכות ההכרעה נותרת בידי בנק ישראל, אך הצורך להעלות כל החלטה לדיון בכנסת יחליש את בנק ישראל.

גם אם הצעת חוק זו לא תעבור, אין ספק כי זהו צעד נוסף במערכת היחסים המורכבת שנוצרה בין הכנסת לבין הרגולטורים הפיננסיים, ובניסיונות של הכנסת להתערב יותר ויותר בעבודת הרגולטורים.

עדות נוספת ל"הסלמה" זו ניתן היה לראות השבוע, כשוועדת הכספים דנה בהחלטה מקצועית של ראש רשות שוק ההון דורית סלינגר בנושא דרישות ההון של חברות הביטוח. הישיבה הסתיימה בכך שיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, שלח את ראשי קבוצת מגדל, שבשליטת שלמה אליהו ואת סלינגר ואנשיה להידבר במטרה להגיע להבנות בנוגע לאופן אימוץ תקנות הסולבנסי 2 בישראל. גפני המליץ לצדדים להגיע להבנה ולהימנע מהצבעה בנושא, ואף קצב להם מקסימום 30 ימים לכך.

נציין כי העלאת נושא שכזה, שנמצא במחלוקת בין מגדל לרגולטור שלה, לדיון בוועדת הכספים אינה טריוויאלית.

באשר למערכת היחסים של בנק ישראל לכנסת, הרי שמדובר במערכת יחסים רגישה מזה זמן, לאור העובדה שח"כים רבים עוסקים בתחום הבנקאות ושיפור התחרות, לעתים תוך הטחת ביקורת בבנק ישראל בנושא. שיאה של המתיחות בין הצדדים היה בדיונים האחרונים של אישור חוק שטרום, כאשר הוטחו אמירות קשות של חברי כנסת נגד נציגי בנק ישראל, שאף יצאו מהדיונים באמצע במחאה.