כדאי להיכנס, מסוכן לצאת

אחת לכמה זמן מתפרסם סקר שבודק מי הן החברות הנחשקות בישראל. התוצאות די חוזרות על עצמן כבר שנים, עם שינויים קלים. זו עלתה מקום אחד בדירוג, ההיא ירדה שניים, אחרת זינקה 4 מקומות, אבל תמיד מככבות שם אותן חברות- חברת חשמל, גוגל, אינטל, טבע, בנק לאומי, אלביט, תעשיה אווירית, שטראוס, HP , אמדוקס, בנק נוסף או שניים, עוד 2-3 חברות היי-טק גלובאליות, משרדי ממשלה, רפאל, בזק ומקורות. גם הקריטריונים להעדפת החברות לא משתנים- תנאי שכר, תרבות הארגונית, יציבות תעסוקתית, עניין בעבודה- עם הבדלים קלים בין היי-טק ולא היי-טק.

גם גוגל לפעמים זו טעות

אבל איכשהו את הדבר הכי חשוב הסקרים האלה לא בודקים - האם באמת כדאי לעבוד בחברות הללו, ולמי לא. מדוע הסוגיה הזאת כל כך חשובה? כי בחלק גדול מהחברות המככבות בצמרת הנחשקות לא כדאי לעבוד, אלא אם נשארים שם עד הפנסיה. מי שקורא את הטור הזה בקביעות יודע שאני מדברת קודם כל על גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות (ובראשן חברת החשמל המככבת תדיר בראש הרשימה) שעובדיהן מסתכנים בתדמית פח, ועל כן אם חלילה יפוטרו או יעזבו מרצונם החופשי הם עתידים לגלות ששוק העבודה לא רוצה אותם. התדמית הנמוכה של הגופים הללו נדבקת אליהם כמו זפת ומשחירה גם את תדמיתם, כולל של עובדים ומנהלים מוכשרים באופן מיוחד.

אבל לא רק בחברות הללו עסקינן. גם התדמית של עובדי בנקים לא תמיד מדהימה, ואפילו מי שבחרו לעבוד בחברות היי-טק גלובאליות המככבות ברשימת הנחשקות ביותר עלולים לגלות שהזיקו לקריירה, לרבות עובדי מייקרוסופט, פייסבוק ואף גוגל. מדוע? כי רבים מעובדי החברות הללו פועלים בשוק המקומי בלבד, מכשלה גדולה כשמדובר בעולם ההיי-טק. כמובן שלא מדובר באנשי פיתוח על דרגיו השונים, אלא באנשי כספים למשל, באנשי שיווק, מכירות או פיתוח עסקי. בעלי המקצועות הללו שרוצים להישאר בעולם ההיי-טק עלולים לגלות שרוב חברות ההיי-טק האחרות בישראל אינן מעוניינות בהם, שכן רובן ככולן פועלות בשווקים הבינלאומיים. הן מתעקשות רק על עובדים עם ניסיון בינלאומי, מסרבות לגייס אנשים ללא הניסיון הנ"ל, פוסלות אותם על הסף גם עם עשו עבודה מעולה בתפקידם הקודם. ברוב המקרים יאלצו האנשים האלה להתפשר על חברות קטנות והרבה פחות איכותיות, או אפילו לנטוש את ההיי-טק לטובת חברות ישראליות שפועלות בארץ בלבד.

חשוב להעלות את הנושא כי רבים מאלה שעתידים לסבול מהבעיה הזו כלל אינם מודעים לה, נתקלים בה רק כשנפלטו חזרה לשוק העבדה. הם מניחים בטעות שהקריירה המצליחה שלהם בחברה גלובאלית תפתח להם כל דלת, מסרבים להבין ששוק העבודה הוא ממלכת הקופי-פסט (העתק- הדבק).

קירחים מכאן ומכאן

האם המסקנה היא לוותר מראש על מייקרוסופט, פייסבוק, גוגל ושאר חברות היי-טק מובילות המככבות ברשימת הנחשקות ביותר? כמובן שלא, אבל חובה לקחת את הסוגיה הזאת בחשבון, להבין את ההשלכות העתידיות שלה ובהתאם לקבל החלטות.

כנ"ל לגבי מי שמחליט לעבוד במגזר הציבורי. גם אם כוונתו להישאר שם עד הפנסיה צריך לקחת בחשבון שקביעות לא מקבלים מהיום הראשון. לא חסרים אנשים שעברו לציבורי אבל לא קבלו בסופו של דבר את הקביעות המיוחלת, נאלצים להתפשר על חברות קטנות ולא מאתגרות במגזר העסקי. לאורך השנים פגשתי עשרות עובדים שפוטרו או עזבו מרצונם גופים כמו תעשיה צבאית, תעשיה אווירית, חברת חשמל, רכבת ישראל, מקורות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ועוד, ולא הצליחו למצוא תפקיד ראוי במגזר העסקי למרות תפקידים מרשימים במגזר הציבורי. רבים אחרים יצאו קרחים מכאן ומכאן, בלי קביעות מחד ועם ערך שוק חבוט מאידך.

לכן, לפני שאתם ממהרים להסתער על החברות הנחשקות במשק שיקלו בכובד ראש את המהלך גם לטווח הארוך. אל תתפתו לשיאנית שכר כזו או אחת, או למעסיק שמעניק יציבות התעסוקתית גבוהה, לעיתים למרות שבטווח הקצר תרוויחו מצוין, בסופו של דבר תגלו שמשכנתם את ערככם בשוק העבודה. בהצלחה.

*** הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com