כחלון לבג"ץ: לא להחזיר את חוק מס דירה שלישית לדיון בכנסת

חלק מהעותרים נגד חוק מס ריבוי דירות הגיבו היום (א') לבית המשפט העליון. בתגובתם, שהועברה על-ידי עורכי הדין אייל בן יהודה באום וזיווה ארנסטי, דורשים העותרים נגד החוק מבג"ץ לבטל את החוק כליל - ולא להסתפק בהחזרתו לדיון בוועדות הכספים, כפי שהציע בית המשפט בדיון שהתקיים בשבוע שעבר. 

נזכיר כי בשבוע שעבר התקיים דיון בבג"ץ בפני הרכב שופטים מורחב, שכלל את נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, והשופטים אסתר חיות, ניל הנדל, נעם סולברג ומני מזוז. בתום דיון ארוך שארך כמה שעות החליטו השופטים כי על המדינה להשיב לבית המשפט האם היא מסכימה למעין הצעת פשרה, במסגרתה יחזור החוק לדיון בוועדות הכספים של הכנסת טרם אישורו.

כוונת השופטים היא להחזיר את החוק לדיון האחרון שהתקיים בדצמבר 2016, אותו דיון שעל בסיסו הוגשו העתירות נגד החוק בטענה כי הדיון התנהל בצורה שאינה תקינה. על-פי החלטת בית המשפט, תגובת המדינה צריכה לעבור לבית המשפט עד היום (א'). עד כה המדינה טרם העבירה את תגובתה לבית המשפט, אולם ההערכות הן כי המדינה לא תסכים להצעה ותמשיך בבקשתה לא לבטל את החוק ורק להסתפק באזהרה.

"למרות שהצעת היועץ המשפטי לכנסת תוביל לביטולו של החוק, אין להסתפק בכך, ויש להורות על ביטול החוק דה-פקטו", כתבו היום העותרים לבית המשפט. "על בית המשפט הנכבד לבטל את החוק, וביטול החוק יהיה בבחינת קו אדום אשר יעביר מסר חד-משמעי לממשלה, כי את הקו האדום הזה אין לחצות שוב. ככל שתחפוץ הממשלה לחוקק שוב את החוק - תעשה זאת בדרך המלך ובחקיקה רגילה". 

המדינה: לא מקבלים את הצעת בג"ץ 

לאחר שתגובת העותרים הוגשה בצהריים, גם המדינה הגישה הערב את תגובתה להצעת שופטי בג"ץ להחזיר את חוק מס דירה שלישית לדיון מחודש בוועדת הכספים. 

בתמצית, בהודעת המדינה נאמר כי לאחר ששר האוצר משה כחלון שקל היטב את הסוגיה, הוא מסר כי אינו מסכים לה, וזאת בשל השלכותיה על שוק הדיור. בנוסף, המדינה סבורה כי על פניו ההצעה מעוררת קושי משפטי במישור סמכות הממשלה והכנסת להסכים למתווה זה.

בהודעת המדינה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין שוש שמואלי ורן רוזנברג ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, נאמר כי "בעקבות החלטת בג"ץ הובאה הסוגיה לפתחו של שר האוצר, ובתום שקילתה שקול היטב, מסר השר כי הוא אינו מסכים להצעה, בין היתר בשים לב להשלכות המיידיות שעשויות להיות לביטול החוק על שוק הדיור, אחר שהושגה מגמה חיובית המתבטאת בירידה במספר הדירות להשקעה לחודש וכן התמתנות חדה בעליית מחירי הדיור".

בנוסף, נאמר בהודעה, "אחר בחינת ההיבטים המשפטיים הכרוכים ברעיון המוצע בזמן שעמד לרשות המדינה, היא סבורה כי על פני הדברים מעורר הרעיון קושי משפטי במישור סמכות הממשלה והכנסת לתת הסכמתם למתווה האמור, וכן במישור הדרך בה ניתן לבטל או לתקן דבר חקיקה. זאת, משום שהחזרת הליכי החקיקה לשלב בו היו נתונים ב-15.12.2016 - לצורך קיום הדיון השני בוועדת הכספים מחדש והצבעה מחודשת על הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית - משמעותה היא ביטול ההצבעה שהתקיימה בוועדת הכספים לאישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ואף ביטול ההצבעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. לפיכך, משמעותו של מהלך כאמור היא ביטול החוק, לאחר שהליך החקיקה הושלם, והחוק פורסם ברשומות.

"בשונה ממקרה בו מושב הדיון אל הרשות המינהלית לצורך קיומו מחדש של ההליך המינהלי (או חלקו), מהלך אשר הרשות המינהלית שקיבלה את ההחלטה מוסמכת להסכים לו, הרי מקום שעסקינן בתקיפת חוק שאושר במליאת הכנסת ופורסם ברשומות בספר החוקים, לא ניתן לבטלו אך מכוח הסכמת הממשלה או הכנסת".

עוד נאמר בהודעת המדינה כי "ישנו קושי בביטול החוק על דרך של מתן תוקף להסכמה דיונית של הממשלה ושל הכנסת, בלא הכרעה שיפוטית לפיה קמה עילה לביטול החוק מחמת פגם בהליך חקיקתו. לכך יש להוסיף כי מתווה מסוג זה אינו מעמיד הנחיה ברורה לעניין אופן ניהול הליכי החקיקה, ומותיר עמימות באשר להשלכות ביטול החוק על הציבור בתקופת הביניים.

"מעבר לרמה המעשית, ברמה העיונית המדינה סבורה כי נכון יהיה להתייחס לסוגיה זו לאחר שהרשות המחוקקת, אשר השאלה מונחת בעיקר לפתחה, תציג לגביה עמדה מלאה וסדורה".

משרד האוצר שב ומודיע לבג"ץ במסגרת ההודעה כי החליט לקבל על עצמו לפעול לפי נוהל העבודה שהציע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), עו"ד אבי ליכט, ככל שהייעוץ המשפטי לכנסת יסכים אף הוא לפעול על-פי הנוהל, על-מנת להבטיח את הדדיות הפעולה המשתקפת בנוהל. הנוהל מבקש לתאם בין היועצים המשפטיים באשר לסדרי העבודה לעניין העברת תיקונים לנוסח החוק ומועדיהם, ומשכך הוא אמור לתרום לשיפור בהבניית הליך החקיקה.

"בטווח הארוך דרך המלך לפתרון הקשיים יכול שתהיה בעיגון סדרי הליך החקיקה בתקנון הכנסת. המשיבים יגישו את הנוהל לבית המשפט, ככל שיתיר להם לעשות כן", נמסר בהודעת המדינה. 

אי-ודאות בקרב בעלי הדירות

חשוב להזכיר כי בזמן שהעתירות השונות עדיין עומדות בפני בג"ץ, החוק נכנס כבר לתוקפו בתחילת השנה. החוק קובע כי מי שמחזיק בבעלותו זכויות ביותר מ-2.5 דירות מגורים, יצטרך לשלם מס על הדירה השלישית ומעלה. מדובר במס בגובה 1% משווי הדירה ועד תקרה בגובה של 18 אלף שקל בשנה.

בשל התמשכות התהליכים בטיפול בעתירות השונות ואי-הוודאות לבעלי הדירות, דחתה רשות המסים את מועד הדיווח של בעלי הדירות לרשות המסים מסוף מארס האחרון לסוף יוני הקרוב.

עוד נזכיר כי החוק קבע כי מי שימכור הדירה הנוספת שבבעלותו (3 דירות ומעלה) עד חודש אוקטובר השנה, יוכל ליהנות ממענק בגובה של עד 85 אלף שקל שיקוזז ממס השבח שעליו לשלם בעקבות המכירה. ככל שהתהליך בבית המשפט העליון מתארך, כך גוברת גם אי-הוודאות של בעלי הדירות באם להתקדם במכירת הדירות - המטרה הרצויה של המהלך מטעמו של משרד האוצר - או להמתין ולראות האם בית המשפט יבטל את החוק.

עד כה מכרו כ-300 משקיעים את הדירות מכוח החוק ודרשו את המענק, והחלטת בג"ץ בנושא החוק מהותית גם לגבי השאלה האם יקבלו את המענק בהמשך הדרך, ומה יחליטו משקיעים אחרים לעשות עם הדירות.