עתירת בעלי העסקים בתוואי הרכבת הקלה: גובש מנגנון סיוע

כמעט שנתיים מאז החלו העבודות להקמת הרכבת הקלה בתל-אביב וברמת-גן, המדינה מודיעה כי גיבשה מנגנון סיוע לעסקים בסביבות תחנות הרכבת הקלה שבהן נערכות עבודות התשתית.

בהודעה לבג"ץ מסרו משרדי הפנים, האוצר, התחבורה, עיריית תל-אביב ועיריית רמת-גן כי מנגנון הסיוע המתגבש, אשר טעון את אישור הגורמים המוסמכים, הוא הסדרת מסלול סיוע, אשר ימומן מקרן שתתוקצב על-ידי המדינה ועל-ידי רשויות מקומיות ויאפשר לעסקים העומדים בקריטריונים שייקבעו לקבל השתתפות כספית בגין הוצאות שונות המוטלות עליהם בעקבות עבודות התשתית.

במסלול הסיוע צפויים להיכלל, בין היתר, הכלים הבאים אשר בגינם תינתן השתתפות, בשיעור שייקבע, במימון של הקרן: סיוע בשיפוץ הנכס, סיוע בהובלה למיקום חדש לנכס, השתתפות בעלויות משלוחים וסיוע בשילוט ופרסום.

תקצוב המנגנון אושר באופן עקרוני על-ידי משרד האוצר, ואף עיריית תל-אביב הודיעה על הסכמתה למנגנון זה, והוא טעון הסכמה של יתר הרשויות המקומיות בכל הנוגע לעבודות שיבוצעו בתחומן.

ההודעה על מנגנון הסיוע נמסרה לבג"ץ במסגרת עתירתם של 67 עסקים באזורים בהם נערכות עבודות תשתית להקמת הרכבת הקלה, וביניהם בתי קפה ומסעדות מוכרות מתל-אביב, בעיקר מאזור קרליבך בעיר, בהם מסעדת אוליב קרליבך, דבוש, בר בריאות, סביח דה לוקס, הטאבון תל-אביב, מסעדת דקא, מפגש הסטייק החדש, קיורטוש המאפה ההונגרי, טוטו קרליבך, מפגש קרליבך ועוד.

בעתירה דרשו בעלי עסקים בסביבות תחנות הרכבת הקלה שבהן נערכות עבודות תשתית כי המדינה והרשויות יעניקו להם הנחות בתשלום ארנונה בעת העבודות, נוכח פגיעה בעסקיהם בשל העבודות.

במהלך ביצוע תוואי הרכבת הקלה הופסקה למשך זמן מה התחבורה הציבורית למתחם, נגרמו מטרדים קשים של לכלוך, אבק, חסימת בתי העסק, היעדר גישה ברכב ועוד. בנוסף, התדלדלה תנועת הולכי רגל וכלי הרכב באזור העבודות, וכתוצאה מכך פחתה באופן מהותי כמות הקונים המגיעה לעסקים באזור. בין היתר נפגעו עסקי המזון באורח משמעותי, שכן איש אינו מוכן להגיע לאכול או לבלות במרכז אתר עבודות.

כאמור, בשבוע שעבר הודיעה המדינה לבג"ץ על גיבוש מנגנון הסיוע לעסקים. הכלים המוצעים בהסדר הסיוע החדש מתווספים לפעולות הננקטות על-ידי נת"ע, במסגרת קשרי קהילה.

מבחינת הקריטריונים אשר יאפשרו לעסק לבקש סיוע, מוצע כי תנאי סף לבקשת סיוע יהיה כי מדובר בשוכרים (להבדיל מבעלי נכסים) בחוזים קיימים אשר עסקיהם פעלו בנכס תקופות ממושכות (מעל שנה) טרם התחלת העבודות. ניתן לחלק קבוצה זו לשתי קבוצות משנה (ולעניין זה תהיה משמעות ביחס לשיעור ההשתתפות בהוצאות): עסקים מקבלי קהל בקו ראשון לעבודות הרכבת; ועסקים חסומים באופן מוחלט לתקופות משמעותיות (30 ימים לפחות) - שיזכו לסיוע בשיעור רחב יותר.

בהתאם להצעה, עסק בקו ראשון הוגדר כעסק בעל רישיון, במפלס הרחוב, מקבל קהל, אשר גובל באתר עבודות הרכבת הקלה ומצוי במרחק של עד 3 מטר מגדר האתר, וזאת למשך שנה לפחות אשר לפחות חודשיים מתוכה היו רצופים; ועסק חסום באופן מוחלט הוגדר כעסק בקו ראשון שכלל דרכי הגישה נחסמו אליו בחסימה מוחלטת למשך 30 יום לפחות.

עם זאת, עמדת הצוות הממליץ היא כי אין מקום לכלול במסלול הסיוע בעלי נכסים, היות שמדובר בעבודות לפיתוח תשתיות אשר צפויות להשביח את ערך הנכסים. כמו כן, שוכרים חדשים, שחוזה השכירות שלהם נחתם כאשר היה ידוע לכל כי העבודות בפתח, לא יוכלו לפנות לבקשת סיוע.

במישור המימון, הוצע כי תוכניות הסיוע תמומן על-ידי קרן בהשתתפות המדינה והרשות המקומית, בשים לב לדירוג הסוציו-אקונומי של הרשות. בקשות הסיוע ייבחנו על-ידי צוות ייעודי לבחינת סיוע לעסקים קטנים. התשלום בפועל יתבצע בכפוף להמצאת חשבוניות, ובהתאם לשיעור ההשתתפות שייקבע.

בעלי העסקים התנגדו למנגנון המוצע וטענו כי אין בהצעות כדי לסייע, שכן מוחרגים מקרים שאין מקום לטעמם להחריגם, וכן מוחרג מי שאינו מתכוון לנקוט צעדי שיפוץ או לעבור מקום, שכן לא ייהנה מן ההצעות, וכן לא ייהנו מהן בעלי נכסים המקיימים עסקים בנכסיהם, ועוד; ומה גם שהמנגנון כולו טרם גובש. ואולם, בהמלצת בית המשפט הסכימו נציגי המדינה ובעלי העסקים להיפגש ולהגיע להסדרים סופיים.

בנסיבות אלה הוחלט למחוק את העתירה, ואולם שופט העליון מצאו לנכון לציין כי יש ליישם את המנגנון הסיוע תוך רגישות לבעלי העסקים שנפגעו. "עמדתנו הבסיסית היא כי יש מקום, מטעמי הגינות וצדק, לסייע לעותרים שיעמדו באמות-מידה רלוונטיות. עמדה זו משמעה כי על הרשויות לגלות אמפתיה למי שיימצא כי נגרמים לו הפסדים משמעותיים בשל עבודות תשתית ממושכות.

"אנו ערים לכך שיש לרשויות חשש להוסיף על הנחות ארנונה בשל השלכות רוחב כאלה או אחרות, אף כי אמות-מידה מתאימות יכלו אולי להפיג חשש זה במידה רבה; ומכל מקום, הסיוע המוצע, גם אם אינו בזיקה לארנונה, צריך להיות ממשי", כתבו בהחלטה.

עוד ציינו השופטים כי "חשוב שלא תהא הכבדה באופן ש'הציפור לא תוכל לעוף', בפרפרזה על שירו של המשורר איציק מאנגר 'על הדרך עץ עומד'".