סרטי מדע בדיוני מתארים עולם הנשלט על-ידי רובוטים שמבצעים פעולות רבות שכיום מבוצעות בידי בני אדם. האם תעשיית הפינטק תוכל להפוך זאת למציאות בעולם ההשקעות?
פלטפורמות דיגיטליות לניהול השקעות מציעות למשקיעים כיום שירותי ניהול השקעות ממוחשבים, באמצעות שאלון Online קצר, הבוחן את גילם, מצבם הפיננסי, מטרותיהם ותיאבון הסיכון שלהם. לאחר מכן, התוכנה מרכיבה תיק מקרנות סל (ETFs) זולות, ומבצעת אחת לתקופה איזון של התיק, לאור שינויים בשוק ואופטימיזציית מיסוי (כגון מימוש הפסדי מס לקיזוז רווחים).
פלטפורמות אלה מאיימות על המודל העסקי הנוכחי של מנהלי ההשקעות בעולם, בשל מספר גורמים: ראשית, דור ה-Y (ילידי שנות ה-80 וה-90) צפוי לצבור בשנים הקרובות עושר בהיקף של כ-30 טריליון דולר, בעיקר בירושה מדור ה-Baby boomers (גילאי 50-70). דור ה-Y מעדיף לבצע פעולות פיננסיות באפליקציה או במחשב, חוסך כיום שיעור נמוך מאוד מהכנסתו, פחות בוטח במערכת הפיננסית המסורתית ובוטח הרבה יותר מקודמיו במערכות ממוחשבות.
המשמעות היא שמרבית נכסי ההשקעות בעולם צפויים לעבור ממשקיעים מבוגרים מסורתיים, הנרתעים מהשקעות באמצעות טכנולוגיה, ורגילים לממשק אנושי, לאנשים שצפויים להעדיף השקעות באמצעים דיגיטליים.
שנית, ישנה מודעות גוברת לדמי ניהול בהשקעות בסביבת ריבית נמוכה. הוזלת עלויות היא הצעת ערך חשובה של הפלטפורמות הדיגיטליות.
שלישית, המגמה הבולטת כיום בעולם ההשקעות היא מעבר להשקעות פסיביות באמצעות ETFs, כפי שעושות הפלטפורמות הדיגיטליות. מדוע שמחשבים לא יוכלו לחקות הקצאת נכסים כזו בעלויות נמוכות בהרבה? במובן זה, הדפוסים המתפתחים בגופים המוסדיים בעולם עלולים לקרב את קיצם.
פלטפורמות דיגיטליות הולכות וצומחות
היקף הנכסים המנוהלים כיום במאות פלטפורמות עצמאיות בארה"ב הוא כ-100 מיליארד דולר בלבד, מתוך שוק של 18 טריליון דולר.
אולם ישנם מחקרים והערכות אופטימיים במיוחד לגבי צמיחת נכסי הפלטפורמות. חטיבת המחקר של ביזנס אינסיידר, המכונה BI Intelligence, מעריכה שעד 2020 רובוטים ינהלו כ-8 טריליון דולר. סיטיגרופ פרסמה הערכה צנועה יותר, שלפיה נכסים בניהול רובוטי יגיעו ל-5 טריליון דולר בעשור הקרוב.
במקביל, הפלטפורמות הרובוטיות קיבלו באפריל תמיכה מה-Financial Conduct Authority באנגליה, שפרסמה רגולציה מקלה עבורן, תוך הצהרה על רצונה לעודד שירותים דיגיטליים שיאפשרו למשקיעים מעוטי יכולת לקבל ייעוץ בעלויות נמוכות.
Betterment היא הפלטפורמה העצמאית המובילה כיום בעולם, והיא מנהלת 8.5 מיליארד דולר עבור 250 אלף לקוחות. הפלטפורמה הושקה במאי 2010, וניהלה לאחר שנה 10 מיליון דולר. כיום היא מגייסת יותר מסכום זה, מדי יום.
Betterment מציעה שלושה מסלולים. המסלול הרגיל מכונה Digital Plan: תיק השקעות דיגיטלי עם אופטימיזציה לצורכי מס וגישה מלאה לשירותים אינטרנטיים ולשירות לקוחות, תמורת דמי ניהול שנתיים של 0.25%, ללא סכום הפקדה מינימלי.
ישנם שני מסלולים נוספים, שהחברה החלה להציע בינואר 2017, הסוטים מהמסלול הדיגיטלי הטהור: Plus Plan בדמי ניהול של 0.4%, המקנים גם שיחת ייעוץ טלפונית שנתית, בסכום הפקדה מינימלי של 100,000 דולר, ו-Premium Plan בדמי ניהול של 0.5%, המקנים שיחות טלפוניות ללא הגבלה עם מומחים, בסכום הפקדה מינימלי של 250,000 דולר.
Betterment משקיעה ב-ETFs זולות בלבד, המשקיעות באג"ח ממשלתיות לטווח קצר, צמודות מדד, אמריקאיות קונצרניות, שווקים מפותחים ושווקים מתעוררים.
ETFs מניות כוללות מניות מסוגי middle/large-cap/small אמריקאיות, שווקים מפותחים ושווקים מתעוררים. דמי הניהול הממוצעים ב-ETFs עומדים על 0.15% בלבד (והמשקיעים מחויבים בהם נוסף על דמי הניהול ב-Betterment).
Betterment טוענת שהחיסכון בדמי הניהול משפר את התשואות בין 0.77% ל-1.6% בהשוואה למנהלים האנושיים.
לדברי מייסד הפלטפורמה, Jon Stein, המטרה הסופית היא לנהל עבור הלקוחות באופן אישי ופרטני את כל צרכיהם הפיננסיים: הכנסות, הוצאות, חסכונות והשקעות.
בעקבות Betterment צועדות פלטפורמות רבות נוספות, כגון Wealthfront, שמכוונות לפלחי שוק שונים. חלקן מדגישות את המחיר והאחרות את הייחודיות בהתאמת התוכנה הממוחשבת לצורכי הפרט (פרסונליזציה), אך היעד הסופי של כולן דומה: כיבוש חלק מהותי בניהול תיק הנכסים של הציבור.
המנהלים הגדולים נכנסים למשחק
לצד הפלטפורמות הדיגיטליות, גם מנהלי הנכסים המובילים בעולם החלו לפתח פלטפורמות המשלימות את היצע המוצרים המנוהלים שלהם. לדוגמה, Vanguard ו-Charles Schwab מציעים כיום - לצד ניהול השקעות מסורתי - ניהול השקעות דיגיטלי בפלטפורמות ייעודיות.
מאידך גיסא, גופים אחרים, כדוגמת BlackRock, אינם מפתחים טכנולוגיה עצמאית, אלא רוכשים פלטפורמות ומבצעים שיתופי פעולה עם גופים קיימים.
בפרט, גופים המתמחים בהשקעות פסיביות, בדגש על BlackRock ו-Vanguard, המנהלים יותר מ-60% מקרנות הסל בעולם, רואים בהתפתחות הפלטפורמות מהלך חיובי, שכן הן מפנות השקעות ל-ETFs זולות, מנוע הצמיחה העיקרי שלהן, על חשבון השקעות אקטיביות מסורתיות יקרות יותר.
במקביל, בנקים בעולם משיקים שירותי ייעוץ השקעות ללקוחותיהם, המבוססים על רובוטים, כחלק ממגמת סגירת הסניפים והמעבר לבנקאות דיגיטלית יותר, ביניהם בנק אוף אמריקה, ג'יי.פי מורגן, וולס פארגו, UBS ו-Lloyds.
הטענה העיקרית של הגופים הגדולים נגד הפלטפורמות הדיגיטליות מתייחסת למגבלות הנובעות מהיעדר קשר אנושי. לדוגמה, ראשת תחום העושר הפרטי בג'יי.פי מורגן התבטאה לאחרונה ש"משקיעים זקוקים לתמיכה אנושית בביצוע השקעות... כאשר השווקים יירדו, משקיעים לא יוכלו להיתמך במחשבים".
טענתה נתמכת בירידות של תחילת 2016, שבמהלכן נאלצו פלטפורמות רובוטיות לתגבר את מוקדי השיחות שלהם ולפרסם בלוגים כדי להרגיע את הלקוחות.
נוסף על כך נטען שהאלגוריתמים כיום פשטניים מדי, ואינם יכולים להחליף ייעוץ אנושי מעמיק שבוחן לעומק שיקולים כגון תיאבון סיכון מפורט, ירושות או פרישה צפויה, ולכן אינם יוצרים תיק מתאים באופן מספק לצרכים של כל אדם.
מנגד, הפלטפורמות מפתחות יכולות מתקדמות לניהול השקעות יעיל והוליסטי ולבניית תיקים המתחשבים בנכסים הכוללים של הלקוח (כגון נכסי נדל"ן מחוץ לתיק ההשקעות), ביציבותו התעסוקתית ואף בצורכי נזילות מעת לעת - כגון מימון חופשות או מעברי דירה.
מבט לעתיד
עתיד הפלטפורמות העצמאיות תלוי להערכתי ביכולתן ליצור מסה קריטית של נכסים מנוהלים, כדי לעבור לרווחיות מספקת.
העלות המשמעותית ביותר של הפלטפורמות היא רכישת לקוחות (בדומה לתחום ה-P2P), במקביל לעלויות פיתוח ותחזוקת התשתית הטכנולוגית. בהנחה שעלות רכישת לקוח חדש היא בממוצע 500 דולר, עבור דמי ניהול של 0.25% בחשבון ממוצע של 25 אלף דולר, פלטפורמה תזדקק לשמונה שנים להחזיר את עלות רכישת הלקוח, ולזמן רב בהרבה כדי לעבור לרווח.
Betterment גייסה במארס 2016 כ-100 מיליון דולר לפי שווי של 700 מיליון דולר, בעוד שניהלה פחות מ-4 מיליארד דולר. לפי כלל אצבע בסיסי - הערכת שווי מנהלי נכסים היא 2% מהנכסים המנוהלים - כך שהשווי של Betterment צריך היה להיות 80 מיליון דולר בלבד. נראה שהמשקיעים הסתמכו על הנחות צמיחה גבוהות במיוחד לעתיד.
כדי שפלטפורמה עצמאית תצליח לאורך זמן, היא צריכה בעלים עם כיסים עמוקים שיאפשרו זמן לצבירת נכסים, ולא יתפתו להצעות רכישה מענקיות בתעשייה הפיננסית.
מאידך גיסא, הטרנד הדיגיטלי עשוי להשתלב בתוכניות האסטרטגיות של הגופים הקיימים לשיפור בניית תיקי השקעות פסיביות, באמצעות פרסונליזציה גבוהה למשקיעים, ניהול אופטימלי של הקצאת נכסים, מיסוי, יעילות סיכון-תשואה ושמירה על מגבלות סיכון ורגולציה. חדשנות מסוג זה תסייע להם לשרת לקוחות קטנים, שכיום אינם רווחיים וכדאיים עבורם.
לכן, להערכתי, לפני שהרובוטים ישתלטו על העולם, העסקים הקיימים ישתלטו עליהם. העתיד של מרבית הפלטפורמות המצליחות, בדומה לחברות פינטק בתחומים אחרים כגון בנקאות, הנו השתלבות לתוך הגופים המוסדיים הגדולים, ויצירת סינרגיה בין ניהול נכסים אנושי להוזלת עלויות וייעול השקעות. ראוי שגם המוסדיים בישראל יפנימו זאת, ויפעלו להיערך לעתיד.
■ הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.