חברות הטק הצעירות הישראליות ממשיכות לגייס, ולגייס ולגייס. מבדיקת "גלובס" עולה כי מתחילת הרבעון השני (כלומר מאפריל ועד כה, חצי רבעון פיסקלי) חברות טק ישראליות גייסו 440 מיליון דולר, וזאת לעומת כמיליארד דולר ברבעון הראשון. כלומר, הקצב של מיליארד דולר ברבעון נשמר, אך מן הראוי לציין כי אשתקד מדובר היה על קצב של 1.2 מיליארד דולר ברבעון, וסך שנתי של 4.8 מיליארד דולר. כך או אחרת, קדחת טק ישראלית. ביממה האחרונה נודע על 4 חברות ישראליות שגייסו, האחת ביומד (ראו ידיעה נפרדת) והשלוש האחרות הן חברות טכנולוגיה.
מבין השלוש, הראשונה היא Sweet Inn שגייסה 22 מיליון דולר וזהו גיוס ההון החיצוני הראשון שלה. עד כה מומנה החברה על ידי משפחת בסניינו הצרפתית-ישראלית. מייסד החברה, ובן המשפחה, הוא פול בסניינו, שעלה לארץ לפני למעלה משבע שנים ומתגורר בירושלים. בעקבותיו, אביו עלה לארץ. במרכז הפיתוח של החברה, שמטבע הדברים ממוקם בירושלים, עובדים 30 איש מתוך 150 עובדיה. עד כה, מומנה החברה על ידי המשפחה.
ומה עושה Sweet Inn? כפי שעולה משמה, החברה מציעה לתיירים מכל העולם "חוויית שהות המשלבת בין היתרונות של מלון 4-5 כוכבים לבין דירות נופש אותן ניתן להזמין דרך אתר החברה או דרך אתרי הזמנות האונליין הגדולים בעולם דוגמת בוקינג.קום, אקספדיה ואחרים", לפי הודעתה.
Sweet Inn מפעילה כמעט 350 דירות, במודל של מלון מבוזר, ביעדי תיירות אירופאים כגון ברצלונה, פריז, רומא, בריסל, ליסבון, תל אביב וירושלים. החברה שוכרת דירות לטווח ארוך, משפצת, ומעצבת אותן בהתאם לאופי המקום, "ברמה גבוהה וטאצ' ייחודי", כך לדבריה ומשכירה אותן לתיירים לתקופות קצרות. האורחים השוהים בדירות של Sweet Inn יכולים ליהנות משירותים נוספים 24 שעות ביממה: שרותי הסעה, הסעדה, ניקיון, כביסה, משלוחים, השכרת רכב, המלצות תיירותיות ולובי.
לדברי פול בסניינו, מייסד ומנכ"ל, "הפופולריות הרבה של Airbnb חוללה מהפכה ושינתה את פני התיירות בעולם. עם זאת, הדירות שהיא מציעה הן ברמות משתנות וחווית האירוח אינה אחידה. אנחנו נכנסנו לחלל הזה ומציעים חווית מלון אלטרנטיבית לקהל יעד המעריך איכות. החברה דוגלת בסטנדרט אחיד וגבוה המאפשר הזדמנות לגור בדירות ברחבי ערים מרכזיות, בליווי חוויה אותנטית מקומית". בין היתר, מתכננת החברה להתרחב לערים לונדון, אמסטרדם ומילאנו. בשנתיים הקרובות מתכוונת החברה להשיק את פעילותה גם בארה"ב.
במקביל, החברה ממשיכה לפתח את הפלטפורמה הטכנולוגית שלה. לאחרונה הצטרף אליה דוד סייג כסמנכ"ל טכנולוגיות. סייג שימש בתפקיד דומה בחברת Gett הישראלית. לדברי סיון שמרי-דהן, שותפה בקרן קומרה קפיטל שהובילה את הגיוס: "ההשקעה הנוכחית שלנו מייצגת סוג חדש של השקעות הון סיכון - מוצרים שפונים לצרכן הסופי ושאינם טכנולוגיים במהותם אך הצלחתם תלויה בחוזק הטכנולוגי שלהם". עוד הוסיפה שמרי-דהן כי "פלטפורמות שמאפשרות להגיע למסות קריטיות של נתונים אודות קהלי יעד, לקבל החלטות בצורה מהירה, וליישם שיווק דיגיטלי אפקטיבי, יצליחו להציע שירותים טובים ופרסונליים יותר ולנייד אליהן לקוחות".
ולחברה השנייה: Twiggle גייסה 15 מיליון דולר והשלימה מאז הקמתה גיוס של 33 מיליון דולר. רק בשנה שעברה גייסה החברה 18 מיליון דולר.
Twiggle פיתחה מנוע חיפוש שמסייע בתהליך רכישה באתר קניות, כמו זה של אמזון. האלגוריתם שפיתחה החברה מנסה לפענח מה בדיוק מחפש הגולש, שבדרך כלל כותב מה הוא מחפש בשפה די פשוטה, ומוצא לו את המוצרים הרלוונטיים ביותר לו בעיקר תוך שימוש בעיבוד שפה טבעית (NLP, Natural Language Processing). כך למעשה מנסה החברה לסייע לאתרי הקניות להפוך את הגולשים לרוכשים.
"לדוגמה, במקום לכתוב 'מקרר לבן בעל דלת כפולה', מנוע החיפוש של Twiggle מאפשר לכתוב 'אני רוצה מקרר בעל דלת כפולה שלא עושה הרבה רעש, ושהוא לבן, חדש, יש לו הרבה ביקורות חיוביות, והוא השקעה טובה'", הסביר בעבר אמיר קוניגסברג, אחד משני מייסדי ומנכ"ל החברה. האלגוריתם של Twiggle מנתח משפט זה לפי מילות מפתח, ואז מחליט איזה קריטריונים טכניים הוא צריך לאתר בתיאור המוצר כדי לתת לגולש את תוצאות החיפוש הכי טובות. עבור גולשים שלא יודעים בדיוק מה הם מחפשים, Twiggle מספקת תוכן על סוגים שונים של מוצרים כך שידעו מה כן לחפש. לדוגמה, חיפוש על סמארטפון יעלה תוצאות על תכונות חשובות כמו גודל הזיכרון, והרזולוציה של המצלמה, ואז ידרג אותן לעומת אלו של מוצרים מתחרים.
ולחברה השלישית והאחרונה להיום: Minitigo גייסה 10 מיליון דולר והשלימה מאז הקמתה גיוס של 35 מיליון דולר. Minitigo פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לארגוני שיווק ומכירות לזהות קונים פוטנציאלים בעלי סיכוי גבוה להיהפך ללקוחות החברה. הטכנולוגיה שלה מתבססת על בסיס נתונים שנאסף ומעודכן באופן רציף. בסיס הנתונים מכיל 3,000 שדות שונים של מעל 50 מיליון חברות ומעל 200 מיליון איש ברחבי העולם. בעזרת מנוע הבינה המלאכותית שפיתחה, מסוגלת החברה לעזור לעסקים לזהות מי מתוך 200 מיליון האנשים בבסיס הנתונים הוא בעל סיכוי גבוה להיהפך ללקוח של החברה.
לדברי החברה "Minitigoעוזרת ללקוחותיה להעניק ציון לכל אחת מהרשומות במערכת ניהול קשרי הלקוחות של החברה, וציון זה משקף את הסיכוי שהלקוח ייהפך ללקוח החברה בעתיד". בין לקוחות מינטיגו ניתן למצוא חברות ענק כמו Oracle, Getty Images, Red Hat, ו-CA Technologies.
ביומקס גייסה 24 מיליון דולר
חברת ביומקס (BioMx) אשר מפתחת תחליף אנטיביוטיקה סלקטיבי לחיידקים מסוימים השלימה היום סבב גיוס של 24 מיליון דולר. החברה הוקמה בשנת 2015 על בסיס פיתוחיהם של שני מדענים "כוכבים" ממכון ויצמן: ד"ר ערן אלינב, מומחה לתחום המיקרוביום - תמהיל החיידקים על גוף האדם (המוכר גם מחברת DayTwo שפיתחה אפליקציה לייעוץ תזונתי על פי הרכב החיידקים האישי) וד"ר רותם שורק, מומחה להנדסה גנטית ולגנטיקה של חיידקים. המייסד השלישי הוא פרופ' טימות'י ק. לו מ-MIT המתמחה בהנדסה גנטית של וירוסים נגד חיידקים.
זהו הגיוס הראשון של ביומקס מאז הקמתה בחממת FutuRx ברחובות, המנוהלת על ידי עינת זיסמן. כל שלושת הזכיינים של החממה - קרן ההון סיכון אורבימד וחברות התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון וטקדה, השקיעו בחברה. המשקיעים החדשים בחברה הם קרן Seventure שמתמחה בהשקעות בתחום המיקרוביום, קרן mirae. והקרן היפנית SBI שמיוצגת בישראל על ידי ד"ר דוד בן עמי.
ביומקס מפתחת תרופות המבוססות על פאג'ים. מדובר בווירוסים ייעודיים נגד חיידקים מסוימים. זאת, לעומת אנטיביוטיקה קלאסית אשר הורגת את כל החיידקים, כולל חיידקים "טובים" ויוצרת עמידות אצל חיידקים "רעים" נוספים, מלבד אלה שאותם נועדה להרוג.
המוצרים של החברה יוכלו עקרונית להחליף אנטיביוטיקה רחבת פעולה בטיפול סלקטיבי יותר בכל התחומים בהם משתמשים היום באנטיביוטיקה. הם יוכלו בעתיד להתאים גם לתחומים נוספים שבהם מניפולציה על אוכלוסיית חיידקי הגוף עשויה לשנות את מהלך המחלה. המחקר הרפואי מגלה יותר ויותר תחומים כאלה בשנים האחרונות.
המוצרים הראשונים של החברה מיועדים לאקנה ולטיפול בחיידק ה. פילורי. בעתיד מתכננת החברה לפתח מוצרים לטיפול במחלות דלקתיות של המעי (קוליטיס וקרוהן) ולמניעה וטיפול בסרטן.
תחום המיקרוביום הוא אחד התחומים החמים ביותר היום בעולם הרפואה. גופנו מכיל ככל הנראה את אותה הכמות של תאים חיידקיים כמו תאי-עצמי אנושיים, ומשקל כל החיידקים בגוף הוא כנראה בערך כמשקל המוח. המגוון הגנטי של החיידקים בגופנו הרבה יותר גדול מזה של התאים, וגם השונות בין שני בני אדם בתמהיל החיידקים, יותר גדולה מאשר השונות הגנטית בין תאי הגוף האנושי של אותם שני אנשים.
תמהיל החיידקים נחשב היום למשפיע על התפתחותן של מחלות רבות, בעיקר מחלות מעי אך גם השמנה וסוכרת, מחלות עור, מחלות נוירולוגיות ואפילו סרטן. כאשר משתמשים באנטיביוטיקה, הורגים חיידקים רבים ומתערבים באופן בוטה - אך מבלי שנבין לעומק את ההשפעות - באוכלוסיית החיידקים שלנו.
הוכחת היתכנות
הוכחת ההיתכנות של הטיפול באמצעות שינוי תמהיל החיידקים, במקום באנטיביוטיקה רחבת היקף, התקבלה מתוך הצלחתם של טיפולי "השתלת צואה" מאדם בריא לאדם חולה, אשר סילקו לחלוטין חיידק קטלני בשם C-Dif, גם במקרים בהם שום אנטיביוטיקה לא יכלה לו. הטיפול באנטיביוטיקה הרג חלק נכבד מאוכלוסיית החיידקים החולים אך גם את הבריאים, ואז כשהחיידקים התרבו שוב, לחיידק המחלה היה קל מאוד להתרבות בתוך מעי דל בתחרות מחיידקים אחרים. לעומת זאת, כאשר הושתלה צואה בריאה, החיידקים ה"טובים" התרבו וחסמו את המעי ולא אפשרו לאוכלוסיית חיידקי ה-C-dif לשוב ולתפוס מקום, גם אם אחד או שניים מהם שרדו.
כבודה של הצואה במקומה מונח, אך נראה שהעתיד של תחום המיקרוביום מכוון לתרופות לבליעה, שישנו באופן מדויק יותר את תמהיל חיידקי המעי, על ידי הוספה או גריעה של חיידקים מסוימים, וכאן נכנסת BioMx לתמונה.
אסף אורון, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה מספר כי "ביומקס פיתחה פלטפורמה שכוללת שני רכיבים - האחד הוא היכולת לזהות בדיוק אילו בקטריות חסרות ואילו בקטריות קיימות יוצרות את הנזק. הרכיב השני הוא היכולת לתקוף בקטריה מיותרת באופן סלקטיבי".
"מעריכים היום שיש 100 טריליון בקטריות במעי", אומר אורון, "אז איך יודעים איזו בקטריה משפיעה על מחלה?". השוואה בין תמהיל החיידקים אצל נבדק חולה לבריא אינה מספקת, בגלל כמות החיידקים הגדול. החברה פיתחה על בסיס טכנולוגיה של ד"ר רותם שורק, מערכת המאפשרת לבחון אילו חיידקים באים לידי ביטוי (כלומר מקודדים RNA), אצל מי שחולה או במהלך התקף של המחלה.
השלב הבא הוא לחסל את החיידקים הלא רצויים. את זה, אומר אורון, אפשר לעשות באמצעות פאג'ים (Phages), שהינם וירוסים שתוקפים חיידקים מסוימים באופן סלקטיבי. לחיידק שגורם למחלת האקנה, למשל, ישנו פאג' שתוקף אותו נקודתית. כיום, בני הנוער שסובלים מאקנה משתמשים באנטיביוטיקה באופן יומיומי או כמה פעמים ביום, במשך כחצי שנה בממוצע. הפגיעה הפוטנציאלית באוכלוסיית החיידקים הרצויים היא משמעותית. לעומת זאת, טיפול באמצעות פאג' פוגע אך ורק בחיידק המיותר. אורון מציין כי לפאג'ים יתרונות נוספים על פני אנטיביוטיקה: כשהם מוצאים את החיידק האחד שאותו הם רוצים לתקוף, הם משתמשים בו כדי להתרבות והופכים עוד יותר אפקטיביים ספציפית במקום בו נמצא אותו חיידק. כמו כן, הם מומחים בלפרק מושבות חיידקים ולחדור לתוכן.
- אתה נותן לווירוס להתרבות בלי הגבלה בתוך הגוף?
אורון: "אין מה לחשוש מהפאג'ים האלה כי הם נמצאים באופן טבעי בגוף שלנו, אני רק מחזק אותם זמנית נגד הבקטריה. לאורך זמן, כאשר חיידק האקנה יחוסל, הפאג' לא יוכל עוד להתרבות ומינונו בגוף ישוב ויתאזן".
נציין כי חברת פואמיקס הישראלית, עורכת בימים אלה ניסוים כדי להראות שניתן לטפל באקנה באמצעות אנטיביוטיקה למריחה על עור הפנים. bioMxאורון: "חיידקי האקנה נמצאים בזקיק, ולכן לאנטיביוטיקה הנמרחת על העור יהיה קשה להגיע לכולם. לעומת זאת, פאג' הניתן דרך מחזור הדם ומגיע לזקיק".
מה קורה במצב שבו אין פאג' טבעי בגוף נגד מחלה מסוימת? מחלה נוספת שנגרמת על ידי חיידק יחיד וידוע היא ה. פילורי, שגורמת לכיבי כיבה וגם לסרטן המעי, וב-20% מהמקרים אינה מגיבה לאנטיביוטיקות הקיימות. כאן נכנס לתמונה פרופ' טימות'י לו, שהוזכר לעיל, שיודע להנדס פאג'ים חדשים. אורון: "היום אנחנו בדרך להנדס פאג' ייעודי נגד ה. פילורי".
- יש בעולם תרופות על בסיס פאג'ים?
אורון: "אין תרופות, יש מוצר שמשתמשים בו במזון, למשל בבשר, כדי לחסל חיידקים מסוימים בבשר בלי להלעיט את כולנו ואת הסביבה באנטיביוטיקה. מי שאוכל את הבשר הזה למעשה אוכל תרופה מבוססת פאג', שאותה אישר לשיווק אגף המזון של ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית). קיימת עוד חברה בתחום המיקרוביום שעובדת על פאג' לטיפול בסינוסיטיס".
המוצר לאקנה הוא "הפרי הנמוך", כלומר היישום הפשוט ביותר והנגיש ביותר של המערכת של ביומקס, אשר אינו מנצל את כל יכולותיה הפוטנציאליות. המוצר לה. פילורי הוא מעט יותר מורכב, כי הוא דורש תכנון של פאג' חדש, אולם עדיין לא דורש את המערכת של שורק שמפענחת אילו חיידקים משפיעים ישירות על המחלה.
טיפול במעי
החברה תפעל ליישם את שלושת הנדבכים הללו לתחום הטיפול במחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס) על ידי איתור תמהיל חיידקי המעי האידיאלי למניעה ולטיפול במחלות אלו, ועל ידי רקיחה של קוקטייל של פרוביוטיקה (להוסיף את החיידקים החסרים בתמהיל) ופאג'ים (כדי להחסיר את החיידקים המיותרים בתמהיל) לטיפול במחלה.
יעד שאפתני עוד יותר הוא בתחום האימונו-אונקולוגיה. "התרופות החדשות והמבטיחות כמו קיטרודה, משנות לחלוטין את מהלך מחלת הסרטן באנשים מסוימים ולא כל כך מועילות לאחרים. אחת ההשערות היא כי ההבדל בתגובה תלוי בהרכב חיידקי המעי. אנחנו עוסקים כעת בפרויקט ראשוני של מיפוי ההבדלים בין המגיבים ללא מגיבים, כדי שבעתיד ניתן יהיה לשנות את תמהיל החיידקים לקראת מתן התרופה, ובכך לשפר את יעילותה", אומר אורון.
"אנחנו רוצים לגבש פרויקטים ברמות שאפתנות ומורכבות שונות, כך שככל שהתחום יתפתח, כך אנחנו כבר נהיה מוכנים מראש עם הפתרונות", מסכם אורון. כך, החברה תיכנס לשלב הניסויים הקליניים במוצרים הראשונים בטווח של כשנה שנתיים, ואילו מוצרים כמו הטיפול במעי דלקתי והתהליך של התאמת הגוף של חולה הסרטן לטיפול בתרופה אימונו-אונקולוגית, יכולים לקחת עוד שנים רבות.
אורון מוסיף כי: "חברות הפארמה עומדות היום על הגדר בתחום המיקרוביום. כמעט ואין חברה שיש לה את היכולות הללו במחלקת המו"פ הפנימית שלה, ומאידך כמעט כולן הביעו התעניינות ולכן הן יהיו חייבות לרכוש טכנולוגיות מבחוץ. מספר פרויקטים נרכשו בשלבי פיתוח מוקדמים".
מנכ"ל החברה הוא יונתן סולומון שניהל בעבר חברה שפיתחה תרופה לאלצהיימר. סלומון אמר היום כי: "ההשקעה תומכת בחזון שלנו לפתח טיפולים חדשניים לצרכים רפואיים חסרי מענה בהתבסס על הבנתנו הייחודית את המיקרוביום, ועל יכולת המודולציה הייחודית של הרכב המיקרוביום אשר פיתחנו".
BioMx
שנת הקמה: 2015
תחום פעילות: תחליף אנטיביוטיקה
גיוסי הון: 24 מיליון דולר
משקיעים: אורבימד, ג'ונסון אנד ג'ונסון, טקדה ואחרים
חברות טק
כתבות
ני"ע
