ראש עיריית באר-שבע רוביק דנילוביץ' כנראה לא ייתפס מתגורר מחוץ לעירו, כפי שקרה לאחרונה לעמיתו, ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי. עם ההתפתחות המהירה של באר-שבע בשנים האחרונות, בתחומי התעסוקה, הדיור ותרבות הפנאי, דנילוביץ' משוכנע שאין לאף אחד סיבה לצאת מגבולותיה של העיר, והוא רוצה שכולם יחשבו כך: בני העיר שגדלו בה, הסטודנטים שבאו ללמוד, מי שמגיעים לעבוד בה ואנשי הקבע שישרתו בעיר הבה"דים. כדי להגיע למטרה הזו, קודמו בבאר-שבע לא רק תוכניות נרחבות לפיתוח התעסוקה ומתחמי הבילוי אלא גם תוכניות בנייה אגרסיביות.
"יש היום בארץ דיור בר השגה", אומר דנילוביץ', "וזה קורה בבאר-שבע. בשכונת כלנית (שכונה של צמודי קרקע, ה' מ') אנו משווקים מגרשים של חצי דונם במחיר של 600 אלף שקל, שעליהם אפשר בעוד 1.3-1.2 מיליון שקל לבנות בית חלומות עם בריכה. איפה עוד אפשר להשיג וילה על חצי דונם עם בריכה, בלב עיר, בפחות משני מיליון שקל?".
- אז כדאי לרכוש נדל"ן בבאר-שבע להשקעה?
"אני לא רוצה שישקיעו כאן, אני רוצה שיבואו להשתקע כאן. במשך שנים אנשים רצו לבנות צמודי קרקע בבאר-שבע, אך לא היה היצע. כעת שיווקנו בהצלחה שכונה אחת, ובעוד שנה נצא לשיווק שכונה נוספת שכוללת 3,500 צמודי קרקע. אין עיר גדולה שיכולה לאפשר הזדמנות כזו.
"אפשר לתכנן כאן את מטרופולין החלומות של מדינת ישראל מבחינת מערכת הבריאות ותשתית תחבורה", מוסיף דנילביץ, "בתל -אביב צריך להפוך עיר שלמה בשביל לבנות רכבת קלה. בבאר-שבע, לעומת זאת, אם יש משהו בשפע, זו קרקע. זה הופך להיות אזור הביקוש הבא של ישראל. אין לי ספק שזה מהלך שייקרה בתוך שני עשורים".
קפיצת הדרך של העיר החלה בעקבות הכרזת הממשלה על באר-שבע כמרכז הסייבר של ישראל, מה שגרר אחריו הקמת פארק היי-טק בעיר, אבן שואבת לחברות היי-טק מובילות. "מטה הסייבר הבינלאומי", מסביר דנילוביץ', "שוכן בפארק ההיי-טק וממגנט לכאן חברות בתחום הסייבר שמבינות שחשוב להיות כאן. אנשים לא מבינים איך הצלחנו ליצור דבר כזה".
- איך באמת?
"היו לזה חמישה שותפים: רשות מקומית, אקדמיה, הממשלה, המגזר הפרטי העסקי (חברת גב-ים, חברה בת של נכסים ובניין, שהקימה את הפארק) והחברות הטכנולוגיות. כולם הבינו שיש פה משהו גדול מאוד: הטכנולוגיה והמדע, האקדמיה, כולם מרוכזים במקום אחד, וזה הופך לעוגן בינלאומי. כשהגענו יחד עם המדינה לסל הטבות במיוחד לפארק הזה, הוא הפך להיות שם דבר ושואב אליו חברות. זה מכפיל כוח מכל הבחינות: זה מושך לכאן עוד בעלי מקצוע מתחומים שונים כמו רואי חשבון ועורכי דין".
- איך הכול התחיל?
"בעקבות החלטת הממשלה הדרמטית על מעבר צה"ל דרומה, והקמת קריית התקשוב והמודיעין כאן, הבנו שאנו חייבים לעשות מעשה, ושאם לא ננצל את ההזדמנות הזו, זה יתפספס. אז הלכנו יחד עם האוניברסיטה (לממשלה) ואמרנו שיש הזדמנות לעשות משהו גדול, להביא את החברות בתחום הטכנולוגיה, ולהפוך את זה לעוגן. מה שקרה מאז ההחלטה של ראש הממשלה (להכריז על באר-שבע כעל מרכז הסייבר) ממחיש עד כמה זה הפך להיות סיפור הצלחה.
יש כבר שני בניינים שעומדים ועכשיו בונים את השלישי ואת הרביעי - 60 אלף מ"ר של היי-טק. כרגע מועסקים 2,000 מהנדסות ומהנדסים במסלול שכר גבוה, בעוד שעד לפני ארבע שנים, באר-שבע, שהיא היצרנית הכי גדולה של מהנדסים, לא הייתה יכולה לספק להם מקום תעסוקה".
אגב, 75% מהמהנדסים המועסקים בפארק הם תושבי העיר, ועוד 10% הם תושבי הנגב.
לפי דנילוביץ', התבססות הפארק דחפה את התוכניות לבניית 20 אלף יחידות דיור חדשות שאמורות לתת פתרון לצעירים שלמדו בעיר וגם למשוך אוכלוסייה חדשה. עד כה, שווקו קרקעות ללא פחות מ-8,000 יחידות דיור מהן. אם בשנת 2015 ניתנו כ-1,050 היתרי בנייה בעיר, אומר דנילוביץ', ב-2016 ניתנו כבר כ-2,000.
- השאלה הגדולה בהקשר הזה היא אם יש צורך בכל-כך הרבה יחידות דיור. בסופו של דבר, אם יהיה יותר היצע מביקוש, זה יביא להתרסקות מחירים.
"כרגע אנחנו מתחילים לראות התייצבות של המחירים, ואני מקווה שנראה בהמשך גם הוזלה".אבל אתה חושב שהיצע כל-כך גדול של יחידות דיור יצדיק את עצמו?
"אנחנו הולכים למהלך גדול כי אנחנו לוקחים ברצינות את הפרויקטים הלאומיים שהמדינה בחרה לקדם: מעבר צה"ל לדרום, שיביא עשרות אלפי תושבים חדשים; מרכז הידע הטכנולוגי החדשני שמוקם בפארק ההיי-טק וגם אליו נשאבים המוני אנשים; וההכפלה של המוסדות האקדמיים בעיר. אם אנו רוצים להיות רלוונטיים, אנו חייבים להיערך".
- אין אצלכם חשש שהיצע גדול מדי של דיור עלול להביא להתרסקות מחירים, שיכולה להשפיע על העיר ולא בהכרח לטובה?
"היזמים והקבלנים יודעים לחוש את השטח ואת השוק יותר טוב מכולנו. אם הם רוכשים, סימן שהם מאמינים במקום. בכל מקרה, אנו מעדיפים להיות מוכנים וערוכים לכל תרחיש שבמסגרתו יגיעו לכאן אנשים וירכשו דירות, מאשר שנהיה במצב שלא תיכננו מראש ולא נערכנו.
"בכל מקרה, יכול להיות שכל המהלך יהיה איטי יותר מהמתוכנן וייתפרס על פני שנים רבות יותר. התרחיש האופטימי הוא לשווק את היחידות במשך 5 שנים (8,000 היחידות שכבר שווקו, שווקו לאורך שנתיים). התרחיש האופטימי הוא לסיים את הבנייה בתוך 12 שנה, אז גם אם יהיה מעט יותר איטי, ויימשך 15 שנה, לא נורא".
- אתה מרוצה מרמת מחירי הנדלן בבאר-שבע כיום? היית רוצה שהמחירים יהיו נמוכים יותר או גבוהים יותר?
"כאזרח וכמשרת ציבור אני רוצה שהתושבים יוכלו לרכוש דירה, כי דירה זה דבר בסיסי. אם לא היינו רוצים להוזיל את מחירי הדירות בעיר לא היינו הולכים למהלך כזה, כך שברור שאנו רוצים שהמחירים יהיו הרבה יותר סבירים, וכל זוג צעיר יוכל לרכוש דירה. אני יכול לבוא ולומר חד משמעית שאנחנו לא מהווים חסם כלפי התושבים בכל הקשור למחירי הדירות ועושים ככל יכולתנו להגדיל את ההיצע. יש רשויות שאומרות 'אנו לא רוצים בתחומנו כמות אדירה כזו של בנייה', אבל אני רואה את זה כחלק מחזון הפריחה של הנגב, שהולך ומתממש".
- יש לכם נתונים על הגירה חיובית לעיר?
"לראשונה אחרי הרבה מאוד שנים, יש נתונים חיוביים. ברגע שאתה מביא יותר תעסוקה, ברגע שיש היצע גדול יותר של דיור ותרבות פנאי מפותחת, זה גורם לאנשים להישאר. זו עיר מתפתחת בכל הפרמטרים".
- יש בעיר המון סטודנטים, אבל עד עכשיו הם כמעט ולא נשארו בה.
"בעבר זו כמעט לא הייתה אופציה, להישאר, היום זה השתנה. יש לנו 30 אלף סטודנטים שלומדים בחמישה מוסדות אקדמיים, ואוניברסיטת בן-גוריון צפויה להכפיל את עצמה. חשוב לי מאוד לייצר לסטודנטים פלטפורמה כדי שיישארו".
קהל יעד אחר שאליו מכוון דנילוביץ' הוא אנשי הקבע שצפויים להגיע לאזור עם הגידול הצפוי בפעילות עיר הבה"דים. זאת, כמובן, באמצעות מחירי הדיור, אבל גם באמצעות הרחבת מוקדי הפנאי והבילוי - מחנות איקאה השלישית בישראל ועד 18 אולמות קולנוע חדשים שייפתחו בקרוב. מוקד אחר הוא העיר העתיקה שבה, עם פינוי מתחם מפקדת פיקוד דרום המשתרע על פני 34 דונם, הוא מקווה שיתחולל שינוי משמעותי. דנילוביץ': "העיר העתיקה תהפוך למוקד תיירותי, תרבותי, חינוכי וכלכלי, מהמובילים במדינה. זה מצטרף לעשייה שלמה של ביסוס ופיתוח שימושים ציבוריים רבים בעיר העתיקה שיש כבר כיום: גלריות, תיאטרון הפרינג', מוזיאון קרסו למדע, מוזיאון הנגב, מרכז צעירים, מוזיאון צלמנייה, והרשימה עוד ארוכה. המטרה היא להביא לשם מסעדות ובתי קפה, תיירות, שדרת מעצבים ותכשיטים, גלריות ומלונות בוטיק".
- ואי אפשר שלא להזכיר את הכדורגל: איך השפיעה הזכייה באליפות של הפועל באר-שבע, זו הפעם השנייה, על העיר ועל התושבים?
"זה הרבה מעבר להישג. יש פה אמירה, יש כאן רוח של מנצחים. זה נותן גאוות יחידה בלתי רגילה. זה מביא לשיפור הדימוי של העיר, הפך את העיר לשמחה. ספורט זה גם כלכלה, אז זה גם מחזק את העיר כלכלית. אני, כילד, זוכר איך התייחסו לבאר-שבע בעבר. פתאום אנחנו סיפור הצלחה - בתיאטרון, בשחמט, בכדורגל, וזה כיף בלתי רגיל".
באר שבע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
