חוזרים לבסיס: אז למה לי פוליטיקה בשוק ההון?

בשנתיים האחרונות הסתכלתי בהשתאות על מסכי הבורסות, לקראת ולאחר אירועים פוליטיים מרכזיים או מערכות בחירות מרכזיות ולא תמיד הבנתי מה קורה. ההצבעה בעד הברקזיט בבריטניה היתה בהחלט הפתעה לא קטנה. ראיתי את מסכי המחשב נצבעים באדום בוהק. אני בכלל תיארתי לעצמי את הבריטים המנומנמים שותים תה עם ביסקוויט בבוקר שאחרי, באדישות האופיינית להם. לא הבנתי את התגובה המוגזמת של השווקים, שכן למדתי מניסיוני שמחירי מניות נקבעים בעיקר כפונקציה של שני פרמטרים מרכזיים: רווחי החברות והריבית.

אותו דבר קרה לי בנובמבר האחרון, כשנבחר דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. פה פחות הופתעתי, אבל תגובת השוק הראשונית לא תאמה את ההיגיון הכלכלי. טראמפ בא דווקא מהעולם העסקי וזה אמור להיות חיובי לשוק ההון. ההיסטוריה ידועה - שוק המניות האמריקאי עלה חזק, למרות שעדיין יש המון ספקנים באשר לטראמפ (מה שמעודד אותי לגבי המשך השוק השורי בארה"ב). אבל אגלה לכם סוד: גם אם הילרי קלינטון היתה מנצחת, שוק המניות היה עולה.

הבחירות בארה"ב יצרו, כביכול, "אי ודאות", שחלחלה למחירים בשוק המניות, משום מה. אני טוען שלא היתה פה שום "אי ודאות", אלא היה זה עוד אירוע פוליטי-פסיכולוגי שיצר הזדמנות קנייה מובהקת. ארה"ב היא מדינה עם מסורת דמוקרטית בת מאות שנים וכלכלתה היתה ותישאר חופשית, ללא קשר לזהות המועמד שהיה נבחר. השינויים שניתן לייצר בזמן קצר בכלכלה האמריקאית, הם רק בניואנסים.

מי מרוויח מהבהלה הזו

אז מה בעצם קרה פה? השוק מייחס משקל יתר למערכות בחירות ואירועים פוליטיים, אשר מעוררים בנו כאנשים, אזרחי העולם הגלובלי, רגשות עזים. ו... כן כן, גם מנהלי ההשקעות, אפילו המתוחכמים שבהם, הם בני אדם. בשצף ההתרגשות, גם הם שוכחים את מה שנכתב לפני כמה שורות מספר, ואני טורח להזכירו שוב: שמחירי מניות נקבעים בעיקר כפונקציה של שני פרמטרים מרכזיים - רווחי החברות והריבית.

התקשורת אשמה? התקשורת אף פעם לא אשמה. אלה אנחנו צרכני התקשורת שאשמים. המו"לים עושים עבודתם נאמנה וצריכים "למכור עיתונים" (מושג קצת מוזר בעידן האינטרנט). הם ממקסמים את פונקציית המטרה שלהם, בכפוף לכמה מגבלות אתיות. הכותרות מנסות כל הזמן לייצר אצלנו רגשות, כאילו קורה פה משהו היסטורי גורלי ("שחר של יום חדש"). אבל בסופו של דבר הבהלה שזרעו העיתונים, עם מנהלי ההשקעות שנהו אחריהם, עזרה לי להרוויח כסף באירועים מעין אלו. מבחינתי, אני מקווה שכך יהיה גם בעתיד.

הכלכלה חזקה מהפוליטיקה

הדבר העיקרי שצריך להבין פה לטעמי, הוא שכיום הכלכלה חזקה מהפוליטיקה. משבר כלכלי יכול בקלות להפיל כל ממשלה, אבל אף ממשלה לא תרצה לגרום למשבר כלכלי, אפילו לא להאטה כלכלית קלה. הסיבה היא פשוטה. פונקציית המטרה של מנהיג פוליטי היא להיבחר מחדש. ברוב מדינות העולם (וכך גם כבר בישראל) בוחרים בקלפי בעיקר לפי מצב הכלכלה. בנוסף, גם החברות חזקות מהמנהיגים. גוגל, אפל, אמזון ופייסבוק ייבחרו שוב על-ידי רוב אזרחי העולם בעוד 4 שנים בסבירות גבוהה מאוד, מה שאי אפשר להגיד על אף אחד ממנהיגי המדינות כיום. וזכרו, כשאנחנו קונים מניות, אנחנו משקיעים בחברות.

יהיו שיטענו, ובצדק, כי בחירת מנהיגים כן יכולה לשנות מהלך היסטורי ולהשפיע בעקיפין על רווחי החברות, דרך שינוי התנאים הכלכליים. העניין הוא שאלה תהליכים ארוכים מאוד. ולראיה, הברקזיט עוד לא קרה. עם מי שיבוא ויטען שהגוש האירופי יתפרק מתישהו בעתיד, לא תהיה לי ברירה אלא להסכים. למרות זאת, זה לא ישנה במאומה את המניות שאותן אבחר לקנות מחר בבוקר, גם לא באירופה. יתרה מכך, גם אם מארין לה פן היתה נבחרת לנשיאות צרפת, הייתי פועל באותה הצורה, רק שכנראה הייתי קונה מניות באירופה הרבה יותר בזול.

בחירות במדינות מערביות אינן יוצרות "אי ודאות", שאמורה להתבטא בצורה קיצונית בשוק ההון, למעט מקרים מסוימים שבהם יש השפעה על סקטור ספציפי פה ושם (גם זה בספק). הדבר תקף, דרך אגב, גם בישראל. שום ראש ממשלה בישראל לא ירצה לפעול, למשל, נגד סקטור ההיי-טק, שהוא קטר הצמיחה של המדינה. זה יהיה מטופש ופשוט לא יקרה. ואפילו אם השמאל יעלה לשלטון בישראל, הוא לא יפעל נגד פיתוח שדות הגז תמר ולוויתן, שהתמזל מזלנו והתברכנו בהם, למרות כל ההתלהמות כיום מספסלי האופוזיציה. זה פשוט לא יהיה הגיוני לעשות כן מעמדה שלטונית.

חוגגים מהפחד מטראמפ עם הפזו

אז איזו אי-ודאות פוליטית "קשה" יש לפנינו? ייתכן כי סיפורי המסוכנות של טראמפ עוד יביאו להזדמנויות בשוק. כל עוד יש אנשים ומנהלי השקעות שמאמינים כי טראמפ יביא למלחמת סחר עם סין או בכלל למלחמת עולם שלישית, יש סיכוי שתיווצר הזדמנות קנייה נוספת בשוק על הרקע הזה.

בהקשר של טראמפ, גם השקעה בפזו המקסיקני נראית לי כדאית. מטבע זה נחלש בכ-40% והחל להתחזק בחזרה בחודשים האחרונים. מה יקרה לכלכלת מקסיקו, אם טראמפ יבנה חומה? בסך הכל ייתכן שתהיה לכלכלת מקסיקו הזדמנות להתבסס פחות על הברחות סמים לארה"ב ויותר על מסחר אחר עם המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. הגבול של מקסיקו עם ארה"ב הוא נכס כלכלי שלא ניתן לכמתו במספרים.

ועוד לפנינו בחירות בבריטניה בחודש הבא ובגרמניה בהמשך השנה. כדאי לעקוב אחר הזדמנויות. בבריטניה זו כביכול שוב מערכת בחירות "גורלית". היא תקבע את גורל הברקזיט. האם השוק יכול להיבהל פעמיים בגלל אותו דבר?!

המצב לגבי הקשרים הכלכליים של בריטניה עם האיחוד האירופי די ברור. בריטניה תמשיך לסחור עם האיחוד האירופי, והאחרון ימשיך לסחור עימה.

למה? כי מבחינה כלכלית, אף אחד משני הצדדים פשוט לא יכול להרשות לעצמו אחרת. המנהיגים משני הצדדים יכולים להתלהם עד מחר. מערכת הסחר הזו הדוקה והינה בבחינת Win-Win, ולא משנה איך יקראו להסכמי הסחר החדשים, אם בכלל יהיה ברקזיט.

*** הכותב הוא מנכ"ל קרנות נאמנות אפסילון. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך